הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס מו-מח | השקפה | שיעור 16

פנחס מו – מח שעור 16

כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ, לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה

גִּימַטְרִיָּה נָכוֹנָה מוֹרָה עַל קֶשֶׁר עִם הַבּוֹרֵא.
מִי שמגדיל אֶת הַשֵּׁם בָּעוֹלָם, עוֹשֶׂה אֶת תיקונו.
עַל הָאָדָם לָבֹא בביטול והסכמה לָתֵת עַצְמוֹ לְיָחַד.

פתח ואמר משמו של רבי פנחס כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ, לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה:  כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן, וְדַעַת וְחָכְמָה, בִּשְׁאוֹל, אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה. כמה יפה הוא לאדם בעוד שהנר דולק ושורה על ראשו להשתדל ולעשות רצון אדונו. כל העונה אמן יהא שמיה רבא מבורך בכל כחו קוראי לו גזר דינו של ע שנה. הגדלת השם מגדילה את כוח יראת הרוממות. יש להגיע לתפיסת השם השלמה, ואז לבוא בביטול כקטן בפני גדול. זה עיקר העבודה, ביטול הגאווה.

הס"א רוצה להסיטו מהדברים החשובים, וע"כ כתוב כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך כי בכחך אתה צריך לעשות רצון אדונך, ולפעול למען השכינה, הכלל. מי שלא משתדל להכניס את הדעת המעשה והמחשבה בשכינה, לא יקבל את הכוח לעבודתו.