הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קצו-קצח | השקפה | שיעור 66

פנחס קצו – קצט שעור 66

נעשה אדם בצלמנו כדמותנו

עַל הַכֹּל שׁוֹלֶטֶת הָאֱמוּנָה.
ככול שֶּׁמּוּכָן הָאָדָם לְשַׁלֵּם יִוֹתֶר, כָּך מַעֲלָה הוּא אֶת עֶרְכָה שֶׁל הָאֱמוּנָה.
יֵשׁ קִיּוּם לְחָכְמָה כַּאֲשֶׁר הִיא תְּלוּיָה בָּאֱמוּנָה.
הַבּוֹנֶה אֶת עוֹלָמוֹ עַל אֱמוּנָה, אִי אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף אוֹ לפגום בּוֹ.
הָאָדָם נִבְרָא בבחינת אֱמוּנָה, וּבּבחינָת יְדִיעָה.
הָאָדָם נִבְרָא עִם כּוֹחַ שׁעוֹלֶה עַל כָּל הנבראים.

אחר שנאמר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, מהו שאומר אחר כך וייברא אלקים את האדם בצלמו, האם זה רבים או יחיד, או ויבראו אלקים עם המלאכים או ויברא לבד שאז צריך היה לומר אעשה אדם. אם כן הוא, לא נתן בו חלק אחד ממלאכים ולא נעשה בצורה שלהם, אלא בצורה של המלך בצלמו כדמותו שהוא צלם דמות תבניתו בלבד. אז אם לא לקח אף חלק מהמלאכים, למה היה צריך אותם בבריאת האדם.

מכאן שכאשר שאומר שעשה את האדם בצלמו, פירושו שנתן בו משהו יותר מכולם, דבר שאין בהם. אם היה נותן לכל אחד מהמלאכים כוח באדם, ברגע שהיה רוצה המלאך לשלוט על האדם, היה לוקח את חלקו בכוח ממנו. אך האדם הוא מעליהם, הוא הכלל, והם הפרטים שלא יכולים לשלוט עליו.

עשה את האדם מבחינת מלכות שהוא כלל, אותו השליט על הכל, וכל הנבראים נבראו מבחינת פרטים בכלל זה. יש בו ב בחינות, ניצוץ בורא מצד עתיק שנעתק מהשגה שהוא כלל, ותמונת השם יביט, ניצוץ ניברא בו יש השגה.

כלל האדם הוא אמונת ישראל, בו ישנם כל הפרטים בבריאה, ומכח זה שולט האדם על כל הבריאות. צד האדם שולט על כל בחינות דומם צומח וחי. וכשאמר נעשה אדם, הכוונה נעשה כלל הכולל את כל הבריות. שליטה זו נתונה רק למי שחי את צד האדם שבו.

אם רק יבין האדם שהוא כלל הבריאה, ואת הכלל הזה הוא צריך לחיות כפרט בכלל הגדול שהוא הבורא, אז יוכל למלא תפקידו. כלומר זהו תפקיד השכינה הקדושה, הכלה, לעשות רצון בעלה הבורא יתברך.

במדה שאדם מודד מודדים לו. אומר הבעש"ט שכאשר באים לדון אדם בשמים, מזמנים לו מקרה הדומה לדין שהוא קבע.

שמאי, לשון שמאות, דחף את הגר באמת המידה שבידו, בה למדוד את הגוי לפי מדרגת האדם שבו עצמו, עם אמת מידה של אמת מוחלטת, בה בוודאי לא ניתן ללמוד את כל התורה על רגל אחת. זו אמת הבניין של שמאי, אך דווקא הוא מלמד, הוי דן את כל האדם לכף זכות. המדידה של הלל היא האמת שבדרך, בה חייבים לפעול מתוך שלא לשמה. אמת הבניין של בית שמאי היא של גמר תיקון, אמת כמו שהיא.