הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רלח-רמ | השקפה | שיעור 80
פנחס רלח – רמ שעור 80
עשרה דברים שצריך האדם לנהוג בשלחן של שבת.
תיקוּן פְּנִימִי מַתְחִיל בוויתור מוחלט עַל הגאווה.
לְלֹא טָהֲרָה מִבִּפְנִים, אֵין גַּם קְדוֹשָׁה מִבַּחוּץ.
טָהֲרָה פנימית זֶה ויתור עַל האגו לְגַמְרֵי, זֶהוּ מָקוֹם נַפְשִׁי שֶׁל אֱמוּנָה בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל.
סעודה היא סימן לקבלת אור לכלי, מכאן חשיבות האכילה כראוי. כפי שכל הבריאה באה כדי לקבל את ההטבה, כך יש להקפיד על עשרה דברים בשולחן השבת, וליטול ידיים עד האצבעות, שכך הפסוק הראשון מכיל יד אותיות וסימן אתנח, ויד אותיות נוספות שביחד כ"ח, וכך מתחברים לכח הראשוני ע"י המים שהם התורה. (גם הפסוק שלפני עשרת הדברות מכיל כח אותיות מחולקים ליד ועוד יד אותיות).
את שולחן השבת יש לערוך כפי שמארחים מלך. מכאן שאין אוכלים מתאוות האכילה, אלא נדרשת מודעות שבשולחן זה מתארח המלך.
נטילת הידיים והאצבעות מסמלת שתחילת הסעודה באה מצד הכוח הנובע מהקב"ה, ואין לתת לאכול למי שמקל בנטילת ידיים, שהוא נעקר מהעולם מפני שיש בידים סימן לעשרה מאמרות של בריאת העולם, ועל כ"ח אותיות בפסוק הראשון.
והעמידו כוס שצריך הדחה ושטיפה, הדחה מבחוץ ושטיפה בפנים וסוד הדבר שיהיה תוכו כברו וזה סימן לאדם, פנימיות וחיצוניות שבכוס תהיינה שוות, מי שזכה לנשמה מכוס הזו שהיא בינה צריכה הנשמה להיות נשמה טהורה מפנים וחוץ. וסוד הדבר, וטהרו וקדשו, טהרה מבפנים וקדושה מבחוץ. כפי שהכוס הברכה מסמלת את הנשמה, עליה להיות טהורה מבפנים, כך באים לעבודת השם עם טהרה פנימית, כלומר לבוא עם יראת השם לברך.
ומשום זה אמר רבן גמליאל, מי שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש, מפני שלא בא ללמוד עם נשמה טהורה. החוץ הוא בחינת המלכות שמקבלת קודם בטהרה, כדי להיות בקדושה.
אסור לתלמיד חכם ללכת ד אמות בגלוי הראש, משום שמלא כל הארץ כבודו, כל שכן בברכה ובהזכרת שם הקדוש שאסור להיות בגלוי הראש.