הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רסה-רסז | השקפה | שיעור 89

פנחס רסה- רסז שעור 89

איילת השחר

 רַק הַכְּלָל נוֹתֵן שֶׁפַע לפרטים.
צָרִיך הָאָדָם לְהִתְגַּעְגֵּעַ ליכוֹלֶת ההשפעה לְטוֹבַת הַכְּלָל.
זוהי הֶערְגָה לתכונת הַאֲנִי האמיתי שׁבָּנֶפשׁ

כמו הערגה של האייל למים, כך צריך האדם להתגעגע, לא לקבלה עצמית, אלא כדי לחלק שפע לכולם. כך פועל הרצון הפנימי האמיתי של האדם.

כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם  כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים.

מלמד כאן כיצד עורגת הנפש לקשר עם אלקים. אייל הוא השכינה הקדושה לה שני תפקודים אשר היא בחינת זכר כלפי הצדיקים, ונקבה כלפי הקב"ה. אַיָּל זו בחינה נפשית שאותה יש לזהות ולזכור כדי ליצור קשר עם העליון.

לאיל לשון זכר או איילת לשון נקבה שני מצבים, כמו בשני המאורות הגדולים שאז זו בחינת זכר, וכשאמר ללבנה לכי מעטי עצמך, בחינת נקבה שצריכה לקבל מהזכר.

האילה מחלקת מזון לחברותיה ומזה היא שבעה, כלומר ניכרת בה מידת ההשפעה. ממרחק תביא לחמה, מהמקור ממנו הגיע, מקום בו ההשתוקקות גדולה ביותר, ואז עולה על הר גדול לחפש חסדים תוך ויתור על האור/שפע.

עד חצות לילה ישנה סכנה ואין לנסות לקבל את האור, ורק בחצות בא הקב"ה להשתעשע עם הצדיקים, ומכאן מתחילה לחלק הטרף. מתי היא מחלקת את המזון, אלא ישנה בחינה של חלוקת האמונה, ויש את המזון שהוא אור החכמה. אמונה מחולקת בלילה ואת החסד מז"א מחלקת בבוקר ומסתלקת.

האיילה היא בחינת הכלל, המלכות שהיא מחלקת. וממה שהיא מחלקת להן היא שבעה כאלו אכלה יותר מאכל מכולן. התענוג שלה הוא השפעה