הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס שכח-של | השקפה | שיעור 110

פנחס שכח-של שעור 110

ביאורי המלכות

 כָּל המצוות בָּאוֹת לְתַקֵּן אֶת הַאֲנִי שֶׁל הָאָדָם.
בַּשַּׁבָּת צָרִיך אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כּשָׁלֶם וְלֹא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה.

מצווה שביעית שהיא מצוות ציצית הכלולה תכלת ולבן שהם דין ורחמים. מסכת ברכות מאימתי קוראים את שמע בשחרית, משיכיר בין תכלת ללבן, דהיינו משיבחין בין חסד לדין.  ומשום זה התקינו פרשת ציצית לקראה ביחוד קריאת שמע משום שמצוותה בלבן ותכלת שצריכים ליחדם בק"ש שהיא המקום של היחד, ובק"ש יש לייחד ימין ושמאל. הציצית מסמלת את הקו אמצעי, ומותרת אפילו בשעטנ"ז כדי לייחד שני הקווים. כל המצוות קשורות למלכות שבחרה ביתר דבקות, היא דין שכל המצוות מכינות אותה לזיווג עם העליון.

השכינה נק' מזוזה מצד עמוד האמצעי דהיינו ז"א שהוא אותיות הויה ומצד הצדיק דהיינו יסוד שהוא סוד ברית שנק' שדי. המזוזה היא הקשר בין החוץ לפנים, ולכן יש בה את שתי הבחינות, הויה הצד הפנימי ושם שד"י מבחוץ.

בכדי שיוכל אדם לעשות עבודה רוחנית, קודם עליו לוותר על עצמו כפי מידת החסד, שעולם חסד יבנה. התבודדות היא כניסה למקום פנימי נפשי, בו ניתן להגיע לקשר עם הבורא, וכאן ישנה שמחה. צער בד"כ הוא צער הגוף שאינו מקבל צרכיו. על האדם לעבוד כראוי כדי לקבל שמחה מצד הנשמה, ובלי להחשיב יותר מידי הנאות חיצוניות.

נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל, מעצמה אלא על ידי מדרגה אחרת שהיא הויה ומשום זה ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, אותו שנאמר בו הויה זוקף כפופים וע"כ כל הזוקף זוקף בשם. הזקיפה בתפילת העמידה מסמלת את הרמת החשיבות של הכלל, של היחד וזוקף אותו ששם הויה תביא לתקומת ישראל, שרק בעזרת השם ניתן להגיע לתקומה. כורעים וזוקפים פעמים כנגד ב נפילות בבחינת מוח ולב, זוהי נפילת בתולת ישראל שתוכל לקום רק בעזרת הרחמים, בשם הויה. הבריאה לא יכולה להקים את עצמה, אלא עליה לבנות קשר עם הקב"ה.