הדף היומי בזוהר הסולם – האדרא זוטא כח-ל | מתקדמים | שיעור 8

האזינו אדרא זוטא כח - ל  ​​​​ 8

איך נאצלה החכמה של ל"ב שבילים

יש ללמוד על דרכי ההיגיון המקשרים בין החכמה הפנימית למה שמגולה בהבנות החוצה.

נקודת האמונה הנסתרת היא האמונה בדרכי החכמה נקראת רדל"א. אדם מפיק מסכנות מדרך המחשבה שלו, וכאן מלמד על דרך התפשטות החכמה.

היכולת לגילוי של תחילת המחשבה הנכונה והוצאתה לפועל, תלוי בביטול וקבלה שיש כח גדול ממך, שזו אמונה.

יש לוותר על השמאל, הרצון הפרטי, הגאווה שמנתקת את האדם מהמקור.

קו אמצעי מחבר שניהם, דרכו באים ל"ב נתיבות החוכמה, מהעדן העליון, החוכמה העליונה, ועד ללב המרגיש.

יש לחבר את הנסתר לגלוי כפי שאומרים בברכה, ברוך אתה גלוי, אשר קדשנו נסתר. ל"ב נתיבות החכמה הן בין הגלוי, ז"א לבין הנסתר שהוא א"א.

סד)

הורדת החכמה כדי להשיבה ללב, באה בג' קווים בסדר קבוע, תוך מיעוט ההארה בהתאם למקבל, בקו אמצעי תוך שליטת הימין, הכל דרך ל"ב שבילים.

והאי טמיר וסתים וגניז מכלא שזה רומז על רדלא המאיר האי טורנא בסימא יאה בראש א"א שהיא הקטנות של עלית המלכות בבינה דרדל"א שמתקון זה התמעט לו"ק שה"ס נקודת החולם שממנה נתתקן קו ימין זו הזריעה הראשונה, עליית המלכות לבינה, כל הכלים של האח"פ יורדים ונשארים רק הכלים של גלגלתא ועיניים, היי שע"י תקון זה דרדלא נתמעטה חכמה סתימאה לו"ק שה"ס קו ימין שנתתקן במוחא סתימאה, היי לאחר המיעוט שבקו ימין חזרה ונתפשטה בסוד י שיצאה מאוויר וחזר להיות אור החכמה ונתתקן כל המיעוט שמקודם הנעשה בקו הימין. ותקון הזה "ס נקודת השורוק שה"ס תקון קו השמאל, ואחר זה ע"י התעוררות מרדל"א נכללו ימין ושמאל שבמוחא סתימאה זה בזה. ונפיק חסד עלאה שה"ס קו ימין היי חסד שיצא מגלגלתא וחסד עליון הזה נכלל במוחא סתימאה בסוד קו אמצעי הכולל בתוכו ימין ושמאל ואז נשלמת הארת מוחא סתימאה בג' קווים ימין שמאל ואמצע. אחר שנתתקן חסד זה באור חכמה היי אחר שנתתקן חסד זהה באור חכמה סתימאה זה, כלומר אחר שנשלם בג' קווים, בטש מאן דבטש בהאי מוחא היי רדלא שחזר והאיר הארת הגדלות במוחא סתימאה, בעת שיצאו ג קווים ​​ במוחא סתימאה האירו את כחם בשערות דיקנא בזה אחר זה, אשר כל הדינים ​​ שדרכם לבא עם תקון ג קווים יצאו אז בשערות דיקנא כי שערות פירושן שערות ודינים עד שנתתקנו בהן ג קווים על שלמותם שז"ס מה שאורמ בי"ג מכילן דרחמי אשתחכח, היי שדיקנא נמצא בי"ג מדות הרחמים בגין דהאי חכמה סתימאה דביה מתפשר תלת זמנין לארבע היי שהארת מוחא סתימאה התפשט בדיקנא ג' קווים שבכל קו חו"ב תו"מ ואז ותלייא ממזלא שיוצא ממנו מוח אחר שהוא וא"א דאתפשט ונהיר לל"ב שבילי היי בחינת חכמה של מין בה' שהיא חכמה דקו שמאל הנק' חכמה דל"ב שבילים שהיא המתחדשת ויוצאת מדיקנא.

וסוד ל"ב שבילים שהוא עשרה אמרות ו"ב אותיות היי ע"ס דבינה וכ"ב אותיות שבז"א שעלו למ"ן והתחברו בבינה ותדע שבעליית ז"א לבינה נעשה הפרש חדש בין מוחא סתימאה לחכמה דשמאל כי במוחא סתימאה נמצא קו האמצעי הכולל יחד ימין ושמאל בא מלמעלה כי רדל"א ה"ס קו האמצעי הכולל כתר ומוחר סתימאה אבל בבינה ז"א שעלה אליה למ"ן הוא קו האמצעי הכולל ומיחד ימין ושמאל שבבינה ונמצא בה הקו האמצעי שהוא למטה מימין ושמאל.

סה) ואם תאמר מי הוא עתיקא קדישא, כלומר מי הוא הנכלל תחת השם עתיקא קדישא, ומשיב בוא וראה למעלה למעלה יש אינו נודע ואינו מושג ואינו נרשם שהוא רדל"א והוא כולל הל וב' ראשים תחתונים שהם גלגלתא ומוחא סתימאה שהם ימין ושמאל כלולים בו כלומר שהוא מיחד אותם ואז הכל נתתקן כך היי בדרך ב ראשים לימין ושמאל ואחד הכוללם ומיחדם זה בזה, וההוא רדלא הכולל ב ראשים אינו במניין הספירות ולא בכללם היי שאינו אפילו בבחינת כתר אליהם ולא בחשבון, שאינו בבחינת חכמה הנק' חשבון, אלא ברצון הלב ע"ז נאמר אמרתי אשמרה דרכי

סו) המקום שנמצא בו התחלה הוא מהארת עתיקא קדישא המאיר ממזלא שהוא הארת החכמה המתפשטת לשלשים ושנים צדדים היי חכמה דל"ב שבילים שהיא יוצאת מאותו מוחא סתימאה מהארתו הדיקנא ומה שעתיקא קדישא מאיר בתחילה הוא זה המוח דל"ב צדדים שהוא ההתחלה ממה שהתגלה ונעשה לו לג' ראשים היי ב' ראשים חכמה ובינה וראש אחד כולל אותם שהוא מוח הדעת ואלו שלשה חב"ד המתפשטים לז"א ומאלו מאירים כל המדרגות

ל"ב נתיבות החכמה נעשים מהמעבר ממצב הקטנות לגדלות של ראש דא"א, גדלות מיוחדת שבפעם הראשונה נוצרה כאן מציאות של אח"פ דעליה. בעולם הנקודים בקשו גדלות כמו בצמצום א, וכאן הגדלות היא במקום ההשפעה, כלומר נוצרה קטנות ולאחר מכן הכלים שירדו עולים למקום ההשפעה, גדלות של צמצום ב. בקטנות היו שני ראשים, ראש דהתלבשות וראש דעוביות וכשבאו לעשות גדלות רגילה נעשתה גדלות של מוחא דאוירא, צמצום ב, ל"ב נתיבות החכמה.

התפשטות החכמה דל"ב שבילים לתחתונים

סז) עתה מבאר אין ב ראשים חו"ב ואחד הכוללם שהוא הדעת מתפשטים ממוח דל"ב שבילים לז"א ולשאר המדרגות ואומר נחקקה אותה החכמה דל"ב שבילים והוציאה נהר אחד שהוא בינה שיצאה לחוץ מחכמה בסבת עלית המלות לבינה שעי"ז נמשך ויוצא להשקות הגן שהוא המלכות שלולא יציאתה מחכמה לא היו מוחין למלכות עליה זו דמלכות לבינה ה"ס קו ימין, ונכנס בראש דז"א ונעשה מוח אחד שהוא מוח החכמה שבימין דראש ז"א ומשם נמשך ויוצא בכל הגוף דז"א ומשקה כל אלו הנטיעות. ז"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ונתבאר סדר יציאת הימין דראש דז"א שהוא חכמה דימין הנעשה בעקרו ע"י עלית המלכות לבינה ויצאת הבינה משום זה לחוץ החכמה.

סח) עוד נחקקה חכמה זו דל"ב שבילים ונמשכה ונכנסה בראש דז"א היי ע"י יריד הממלכות מהבינה בסוד נקודת השורוק ונעשה מוח אחר היי מוח הבינה שהוא קו השמאל דראש דז"א אחר כך אור ההוא היי קו האמצעי דראש דז"א שנמשך ממנו אלו ב ההמשכות כלומר שמיחד קו ימין וקו שמאל שהם חו"ב זה בזה ומושכם וכוללם יחד בתוכו נחקקו והתחברו בראש אחד של עמקות הבור שהוא מוח הדעת שכתוב בדעתו תהומות נבקעו ונכנס בראש דז"א ונעשה מוח אחר, היי מוח הדעת ומשם נמשך ונכנס לתוך הגוף דז"א וממלא כל אלו החדרים ואכסדרות שבגוף ז"ש ובדעת חדרים ימלאו

סט) ואלו חב"ד דז"א מאירים מאור של אותו מוחא סתימאה העליון המאיר במזל ומזל מאיר במוח דל"ב שבילים שהוא או"א ומאו"א נמשך לחב"ד דז"א והכל תלוי זה בזה ונקשר זה בזה עד שיהיה נודע שהכל אחד והכל הוא עתיקא ולא נפרד ממנו כלום אלו ג אורות חב"ד דז"א מאירים לג' אחרים הנק' אבות שהם חג"ת דז"א, ואלו מאירים לבנים שהם נה"י דז"א והכל מאיר ממקום אחד ממוחא סתימאה שהוא עתיקא כשנתגלה עתיקא הזה הוא רצון הרצונות והכל מאיר והכל נמצא בשמחה שלמה. אדם אינו חושב לבד, אלא הכל בא משורש האמונה וכל אחד מפרש כפי הנמצא בתת המודע שלו.

עדן עליון ועדן תחתון

ע) חכמה זו דל"ב שבילים נק' עדן ועדן הזה נמשך מעדן העליון הסתום מכל סתום שהוא מוחא סתימאה ומעדן הזה שהוא חכמה דל"ב שבילים נק' התחלה היי התחלה להאיר לתחתונים כי בעתיקא היי במוחא סתימאה לא נק' ולא היה התחלה וסוף שהם חכמה עלאה וחכמה תתאה כי מוחא סתימאה אינו מאיר בתחתונים מעצמותו מפני שהוא בצמצום א אלא מהארתו דרך מזל במוח דל"ב שבילים שאם לא אותו אור הופך לאש והמוח דל"ב שבילים יש בו התחלה להיות בו החכמה דקו שמאל ויש בו סוף היי מלכות שנק' חכמה תתאה שניתן לקבל את האור תוך ויסות שבה מקום גילוי חכמה הזו. ומשום שבעתיקא אין בו התחלה וסוף אינו נק' אתה לשון נוכח וגלוי, ​​ כי הוא מכוסה ואינו מגולה וע"כ נק' הוא שהוא לשון נסתר, וממקום שנמצא בו התחלה היי החכמה דל"ב שבילים נק' אתה ונק' אב שכתוב כי אתה אבינו. לעיתים ישנה תחושה שמבינים משהו, אבל הזולת אינו מבין, ולנו אין אפשרות להסביר ולהעביר, אלא ישנה רק הרגשה, תופעה שמביאה לתסכול. כאן יש לחפש את הבינה, ע"י שאדם עוזב את עצמו ומנסה דרך חדשה להעביר החכמה.

עא) באגדה של רב ייבא סבא אומר כלל הכל הוא שז"א נק' אתה משום שהוא מגולה, עתיקא קדישא שהוא מכוסה נק' הוא והוא יפה כשיש קו מקשר תחילה וסוף נק אתה. הנברא יכול לראות מעין התחלה אך לא ממש מפני שלא יכול לחקור באין סוף במקום האמונה, לכן קוראים לאמונה הוא. ועתה אנו קוראים מקום הזה שנמצא בו התחלה שהוא המוח דל"ב שבילים בשם אתה כי אע"פ שהוא עוד מכוסה, עכ"ז ממנו הוא ההתחלה לגלוי וע"כ נק' גם הוא אתה ונק' אב והוא אב לאבות שהם חג"ת דז"א ואב הזה יוצא מעתיקא קדישא שכתוב והחכמה מאין תמצא היי מעתיקא קדישא שנק' אין וע"כ אינה נודעת.

עב) כתוב, אלקים הבין דרכה, דרכה ממש כי אלקים שהוא ז"א יודע דרך התפשטות החכמה דל"ב שבילים לחכמה תתאה אבל והוא היי עתיקא קדישא ידע את מקומה, מקומה ממש היי עצם חכמה עלאה שה"ס או"א וכ"ש חכמה ההיא הסתומה בו בעתיקא קדישא כי היא מוח של עצמו.