הדף היומי בזוהר הסולם – האדרא זוטא מ-מב | מתקדמים | שיעור 12

האזינו אדרא זוטא מ - מב  ​​​​ 12

דעת הנעלם דעת המאיר בראש דעת המתפשט.

אומר רבי שמעון ביום הסתלקותו שהוא מגלה את הסודות כדי לא להיכנס לעולם הבא בבושה. בושה היא מצב בו אדם לא יכול לקבל את ההארה ולעשות את רצון השם, מפני שלא הכין כלי השפעה ראויים לקבלת ההטבה השלמה מהקב"ה. ​​ 

הסוד הגדול שרק כאן קיבל הרשב"י רשות לגלות:  צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, מְכוֹן כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת, יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ. צדק ומשפט הם זעיר אנפין נקרא משפט ונוקבא נקראת צדק. כאשר משפט וצדק שלמים ומאוחדים, והצדק נובע ממשפט אמת, כלומר שהם תומכים בכיסא הדין שדן כל נשמה. כאשר הדין הוא אמת שנובע מהחסד, שבאים לעשות נחת רוח לבורא, אז ניצלים ממוות.

דין הוא כשאדם פוגש מציאות שהתפיסה שלו היא רצון לקבל. כאן עליו לעשות לעצמו משפט, היינו לפרש נכון את תפקידו בעולם ולבוא בביטול לדבקות בהשם.

צג) בספר אגדה למדנו כי אל דעות ה' אל תקרא דעות אלא עדות, כי הוא עדות הכל, אל תקרא דעות אלא עדות, כי הוא עדות הכל של ב חלקים היי שכולל בתוכו חכמה ובינה שהם ב חלקים בגדלות כשחג"ת עולים לחב"ד אז פנימיות יעקב שהוא משה כולל חכמה ובינה. כש"א ויקם עדות ביעקב כי ז"א הנק' יעקב ה"ס הדעת הכולל חכמה ובינה ואע"פ שבספרא דצניעותא העמיד זהה באפן אחר, שהמילה נק' עדות אין זה בספד"צ שלפנינו אלא היו להם ספרי קבלה שקראו ספד"צ שהם במקומו הפירוש שלם וגם כאן הכל יפה והכל יש לדרוש בכתוב כשהוא סותם דבר ברמז.

צד) או"א אלו כולם בהם כלולים היי ישסו"ת וז"א ומלכות, והכל סתום בהם היי בעת שכלולים באו"א הם סתומים ונעלמים אות יוד לא יוצאת מהאויר שלהם כמו או"א והם סתומים ונכללים במזל הקדוש היי בדיקנא דעתיקא דכל עתיקין שהוא א"א בו הם סתומים דהיינו שמלבישים את א"א מפה עד החזה בו הם נכללים דהיינו שנכללים בדיקנא שלו כנ"ל הכל הוא עתיקא הוא הכל בריח התיכון שהוא הכלל וכל הפרצפים מלבישים עליו כדי לגלותו, כי כל הפרצופין או"א וישסו"ת וזו"ן הם לבושיו בלבד, ברוך הוא ברוך שמו לעולם ולעולמי עולמים. הפרצוף הכללי בריח התיכון הוא א"א שעליו מלבישים או"א עד החזה, עד הטבור ישסו"ת ומטבור ולמטה זו"ן

צה) כל הדברים שבאדרא רבא יפים הם וכולם דברים קדושים דברים שאינם סרים ​​ לימין ולשמאל, כולם דברים סתומים ומתגלים לאלו שנכנסו בחכמה ויצאו ממנה בשלמות, וכל הסודות כך הם שאינם נגלים אלא לאלו שנכנסו ויצאו, ועד עתה היו מתכנסים אלו הדברים שגליתי כאן, כי הייתי ירא לגלותם ועתה התגלו. וגלוי לפני עתיקא קדישא כי לא לכבודי ולא לכבוד בית אבי עשיתי זה, אלא כדי שלא אכנס בבושה אבי עשיתי זהה, אלא כדי שלא אכנס בבושה לפני היכלו עשיתי זה, ועוד כי ראיתי כי הקב"ה וכל אלו צדיקי אמת הנמצאים כאן, כולם הסכימו על ידי לגלותם. כי ראיתי שכולם שמחים בשמחה זו שלי, וכולם מוזמנים בעולם ההוא אל השמחה שלי אשרי חלקי. ישנה מטרה לא להיכנס בבושה לעולם הבא. בושה הם כלים מביישים, כלי קבלה במקום כלי השפעה ראויים לקבלת ההארה. במקום שראוי לגלות סודות התורה יש לעשות זאת.

צו) אר"א כשהמאור הקדוש סיים מלה זו המאור העליון הרים ידיו ובכה וצחק כי רצה לגלות דבר אחד. אמר כל ימי הצטערתי בדבר זה לגלותו ועתה אינם נותנים לי רשות, נתחזק וישב ושפתיו דובבות והשתחווה ג פעמים ולא היה אדםם יכול להסתכל במקומו כל שכן בו, אמר פה פה שזכית לכל זה ולא יבשו מבועך, מבועך יוצא ואינו נפסק עליך אנו קוראים ונהר יוצא מעדן, וכתוב וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו היינו תורתו להשקות את העולם.

צז) עתה אני מעיד עלי שכל הימים שעמדתי בעולם הייתי משוקק לראות את יום הזה שתהיה לי בו רשות לגלות הסודות, ולא עלה בידי חוץ מעתה כי בעטרה זו של גילוי סודות מתעטר יום הזה הצדיק שואף להגיע ליום הגילוי יום המיתה. ועתה אני רוצה לגלות דברים לפני הקב"ה כי כולם דהיינו כל הסודות שאני מגלה, מתעטרים בראשי ויום הזה לא יתרחק מלבא למקומו לעולם ההוא כיום אחר. כי כל היום הזה נמצא ברשותי ולא יותר ועתה אני מתחיל לגלות דברים כדי שלא אכנס בבושה לעולם הבא והנה אני מתחיל לומר.

זווג זו"ן הנקראים צדק ומשפט

צח) כתוב צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך, מי חכם יסתכל בזה לראות דרכיו של הקדוש העליון שהם דינים של אמת, דינים המתעטרים בספירות העליונות שאני רואה שכל המאורות מאירים ממאור העליון, הנסתר מכל נסתר שהוא עתיקא כולם כל המדרגה הן מדרגות להאיר בהם שלכל אחת הארה מיוחדת ובאור הזה שבכל מדרגה ומדרגה מתגלה בה מה שמתגלה, כלומר שבכל אחת יש גילוי מיוחד אליה, ולכל האורות אחוזים אור זה באור זה, ואור זה באור זה ומאירים זה בזה, ואינם נפרדים זה מזה.

צט) האור שבכל מאור ומאור הנק' תקוני המלך ספירות המלך כל אחד ואחד דהיינו כל אור ואור מאיר ואחוז באותו האור שלפני ולפנים, שהוא אור א"ס שאינו מפורש לחוץ. כלומר שאין בו תפיסה כלל ומשום זהה הכל עולה במדרגה אחת, והכל מתעטר בדבר אחד ואינו נפרד זהה מזה הוא ושמו אחד, הוא דהיינו האור שמתגלה נק' בלבושו של המלך, האור שלפני ולפנים שכל האורות הוא אור סתום ובו שורה אותו שאינו מפורש ואינו מתגלה שהוא א"ס ב"ה שום אהרה ושום תענוג אינם עומדים בפני עצמם, היי שנכון שאדם נהנה ומשפיע גם על תפיסת הכלל שבו, ולכן אין לחיות את הרגע אלא לראות שכל פרט היוצא מהכלל לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא.

ק) וכל המאורות וכל האורות מאירים מעתיקא קדישא הסתום מכל סתומים שהוא מאור העליון כולם באים להאיר מתוך הכלל והכלל מאיר לכולם

וכשמסתכלים הנה כל האורות המתפשטים מעתיקא אינו נמצא בהם רק מאור העליון הנסתר ואינו מתגלה שהם אור של צמצום א רק א"א יכול לקבל הארה זו במוחין סתומים שאינו יכול להתפשט לתחתונים ונק מוחא סתימאה.

קא) באלו לבושי כבוד לבושי אמת תקוני אמת, ומאורי אמת נמצאים ב מאורות שהם תקון, כסא המלך שהוא בינה ונק' צדק ומשפט שהם ז"א הנק' משפט והמלכות הנק' צדק. והם התחלה ושלמות בכל האמונה כי צדק היא בהתחלה וגילוי השלמות שבצדק נק' משפט ובאלו מתעטרים כל הדינים שלמעלה ושלמטה והכל סתום במשפט שהוא ז"א וצד שהוא מלכות, ניזון ממשפט הזה שהוא ז"א ולפעמים קוראים אותה ומלכי צדק מלך שלם היינו שהוא משפט עם רחמים

קב) ​​ כשמתעוררים דינים ​​ ממשפט כולם הם רחמים כולם הם שלמות כי זה משפט מבשם את צדק הזה שהוא דינים והדינים מתתקנים וכולם יורדים לעולם בשלמות ברחמים ואז היא השעה שמתחברים זכר ונקבה וכל העולמות כולם ברחמים ובשמחה. המשפט ממתיק את הצדק ע"י חסדים שנותן במשפט, כלומר מפרש את הדברים הנקראים מלכות בדרך של חסד, התבטלות לעליון, ובדרכי השפעה. כאשר כך שופט אדם את עצמו, אז הדינים מתקנים.