הדף היומי בזוהר הסולם – האדרא זוטא נח-ס | מתקדמים | שיעור 18

האזינו אדרא זוטא נח- ס  ​​​​ 18

מצחא דז"א

מי שמנסה למשוך אור לפרטיות, עיניו הרוחניות נסגרות, כלומר שאינו רואה את ההשגחה. לפקוח עיניים אומר להביט בדבר ממקום גבוה יותר מהמדרגה בה נמצאים.

מצח לשון שמנצח את הדינים, לשון רצון נצחי, הוא בחינת הרצון, וכשהרצון בא מהצד הֳמוּנִית, יש בו זכיה גדולה, אך אם הוא בא מתוך רצון לקבל לעצמו, הוא חַיּוּת של הרשעים שהיא מוות.

אדם צריך לדעת שגם אם הוא רוצה משהו, הרצון הפרטי שלו אינו דבר מכריע, אלא עליו לדבוק האם רצונו תואם את הרצון העליון, שכתוב עשה רצונו כרצונך. ​​ 

ריסי העיניים נפתחים כשהאדם ער ברוחניות. ריסים עליונים כנגד החכמה וריסים תחתונים כנגד החסדים. התיקון הוא לפעול בניגוד לטבע, כלומר לעלות הריסים ממטה למעלה, שאז החוכמה שבאה באופן טבעי על הרצון הפרטי, שאז מוותרים עליו. כלומר צריך לקבל את הרעיון שיש משהו למעלה ממני, ואז הריסים התחתונים פועלים ממטה למעלה.

קלב) בספר האגדה של רב ייבא סבא אמר, מצח, אם זכו מצח שהוא מצח של עתיק היי עתיקא קדישה, א"א מצח הרצון, ואם לא זכו, מטילים ח בין ב אותיות מ"צ ונעשה הצירוף מחץ, כש"א ומחץ פאתי מואב, היי שהרשעים משיגים ממנו עונשים.

קלג) מצח נק' מצח באותיות הרצופים יש מתחלף סד האותיות. מצד התלבשות אורות בכלים, אור החכמה מאיר בכלי הכתר, יוצא שלכתר נק חכמה על שם האור המאיר בה. בחילוף אות באות הסמוכה מתחלפות מ במצח באות נ נעשה הצירוף נצח שזה יורה שמאיר במצח אור הנצח העליון כי נה"י דעליון הם הלבושי מוחין דרכם מאיר האור בתחתון מתלבשים בתחתון ואע"פ שנצח במקום חסד דתחתון אין זה קושיא כי יש נצחים אחרים המתפשטים בכל הגוף כלומר שנצח עליון מתלבש בכל הצד ימין דתחתון בימין דראש ובימין דחג"ת דגוף שהוא חסד דתחתון בימין דנה"י דגוף שהוא נצח דתחתון וע"כ יש ג נצחים דעליון המתלבשים בתחתון ונצח שבימין דראש מאיר במצח של התחתון. והטעם שהמצח נק' נצח הוא משום שנוצח הדינים, משום ​​ שבשבת בשעת תפלת המנחה כדי שלא יתעוררו דינים, מתגלה עתיקא קדישא את המצח שלו וכל הדינים נכנעים ונשקטים ואינם נעשים.

קלד) במצח הזה תלוים כ"ד בתי דינים לכל אלו המחוצפים במעשיהם כמ"ש ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון. שואל, הרי כ בתי דינים הם ולמה נוסף ד עליהם, ומשיב שד' הוא כנגד ארבע מיתות בית דין התחתון התלויות למעלה ונשארו רק עשרים בתי דין למעלה, ומשום זה בית דין של מעלה אינם מענישים עד שישלים ועולה לכ' שנים שהם כנגדם של כ בתי דין, בברייתא הסתומה שלנו למדנו שהם כנגד כ"ד ספרים הכלולים בתורה.

ב אוזניים ומצח הם מתקנים בחינת חב"ד ונמצא המצח שהוא דעת וה"ס קו אמצעי הכולל ה חסדים חג"ת נ"ה מימין, וחמש גבורות חג"ת נ"ה שמשמאל, ואלו ה גבורות שמשמאל יש בכל אחת מהם ד בחינות חו"ב תו"מ והן עשרים גבורות המכונות עשרים בתי דין ושאל למה אמר שיש כ"ד בתי דין במצח הרי אין יותר מעשרים שהן ה גבורות דשמאל שבכל אחת ד בחינות חו"ב תו"מ ומשיב שגם המלכות שנק' ב"ד של מטה מצד הדין שבה אשר ד בחינות חו"ב תו"מ שבה ה"ס ד מיתות ב"ד גם הם כלולות ונמשכות מחמש גבורות שבדעת וע"כ יש עמהן כ"ד בתי דנים.

ונודע שסוד כ"ד ספרים אשר בתורה נביאים וכתובים ה"ס ז"א ומלכות כי התורה ה"ס חג"ת דז"א ונביאים ה"ס נה"י וכתובים סוד מלכות. גם ידעת שבז"א יש י"ב צירופים שהם ג קווים שבכל אחד חו"ג תו"מ ועד"ז י"ב בחינות במלכות שהן ג קווים שבכל אחד חו"ג תו"מ והן כלולות זה מזה ויש כ"ד בחינות בז"א וכ"ד בחינות במלכות, היי כנגד כ"ד ספרים שהם ב"א ומלכות שה"ס י"ב דז"א וי"ב דמלכות הכלולים בתורה שה"ס ז"א, שאלו כ"ד בחינות יוצאות מקו אמצעי שנק' תורה שהוא שופט אשר הימין יאיר ממעלה למטה והשמאל ממטה למעלה ולפיכך נבחנות כ"ד הבחינות היוצאת מג' קווים בז"א ובמלכות בשם כ"ד בתי דינים שהמצח שה"ס דעת שהוא ז"א מענישם, כי הרשעים המחוצפים אינם חפצים להדבק בדרכי קו אמצעי שה"ס דעת שבמצח, ואומרים איכה ידע אל ויש דעה בעליון ולפי שהם מחציפים פניהם לחלוק על הכרעת הדעת ע"כ נענשים קשה מכ"ד בתי דינים שבדעת. כ"ד בתי דינים הם כד בחינות של האדם, ואם נכשל באחד מהם אז דנים אותו. זהו המקום שהרשעים דוחים את האמת, ואינם רוצים לדעת את האמת.

העיניים שבז"א

קלה) העיניים שבראש ז"א הן עינים שהרשעים אינם נשמרים מהם, הן עינים שישנות ואינן ישנות כלומר לפעמים ישנות ולפעמים לא, ומשום זה נק' עיניו כיונים. מהו כיונים, הוא כמו שאתה אומר ולא תונו איש את עמיתו היי מלשון אונאה כי לרשעים נדמה שהן ישנות כלומר שאינן משגיחות על העולם, וע"כ כתוב ויאמרו לא יראה יה ולא יבין וע"כ כתוב ויאמרו לא יראה יה ולא יבין וכתוב הנוטע אזן הלא ישמע. שאין נותן מה שאין בו, כלומר מאחר והקב"ה נתן לאדם אוזן לשמוע, וודאי לנו שהוא יתברך שומע

העינים דז"א ה"ס השגחה בשכר ועונש, ופעם הוא נגלה ופעם נסתר כי בעת שהתחתונים מטיבים מעשיהם זוכים להשיג השגחתו הוא ער לא ינום ולא ישן ואם מריעים מעשיהם, ההשגחה נסתרת ואומרים לא יראה יה, שזה נבחן כשינה, בסוד אלהיהם ישן הוא, כי בעת שמעירים מעשיהם נמצאים מגבירים קו שמאל על הימין כמ"ש לפנינו, ואז כבר העינים נסתרות מהם ואומרים לא יראה יה, וע"כ אינם שומרים את עצמם מהם שאינם מפחדים לחטוא, כי הרשעים מתאנים גורמים אונאה לעצמם ע"י העינים שלו כי מחמת חטאם הן נבחנות אליהם שהם ישנות ואינן משגיחות על העולם. שזהו אונאה כי רק מעשיהם גרמו להם זאת וע"כ נק' עיניו כיונים, שלרשעים הם ישנים כמ"ש ויאמרו לא יראה יה, ולצדיקים לא ישנים כמ"ש הנוטע אזן הלא ישמע היוצר עין הלא יביט

קלו) התקון שעל העין הוא השערות המשוערות שבסוף המצח מעל העיניים בשיעור שלם. מאלו השערות תלויות 1700 בעלי מאה בעלי השגחה לעשות מלחמה ואז עומדות כולן משלשול שלהן היי שמפסיקות את ההשתלשלות שלהן שעל העינים לכסותן שהשערות נגבהות מעל העינים והעינים נפקחות.

מקום השערות הוא על הגלגלתא להיות בחינת ם דצלם שאין י יוצאת מאויר אשר שם אבל המצח ששם מתחיל ל דצלם ששם יוצאת י מאויר בעת גדלות הוא חלק משעות עכ"ז נשארו בו שערות ממעל לעינים והוא מטעם י שערות אלו הן מהדינים דמסך דחיריק דקו אמצעי שבכחם הוא מיחד הימין והשמאל לפתוח הארת החכמה ע"י התכללותה בימין, ולפיכך הן מוכרחות להשאר שהן השערות שנשארו בסיום המצח, כן הן פועלות בעת השלמות בעת שכבר יצאה י מעינים ונגלה החכמה אז הן פועלות ליחד הכמה עם החסדים שאז נפקחים העיניים שיכולות להאיר. אבל מטרם שקו אמצעי מיחד עם שערות אלו את הכמה והחסדים זה בזה, אינן יכולות להאיר ונבחנות אז לישנות וסגורות כי חכמה בלי חסדים הוא חושך ​​ ולא אור כלומר ששערות אלו עושות מלחמה לקיים 1700 בעלי השגחה כי ע"י מסך דחיריק מתקיימים הארת ב הקוים אלא הימין מאיר ממעלה למטה מפני שיש בו ג"ר ונבחן לאלף שבכל ספירה כלולה ממאה וקו שמאל חסר ג"ר כי אינו מאיר אלא ממטה למעלה ע"כ אינו אלא ז מאה היי ז"ס שכל אחת כלולה ממאה. הימין מושגח להאיר ממעלה למטה ונק אלף, השמאל ממטה למעלה נק שבע מאות

קלז) הכסות שעל העיניים מאחזות בהם גבות היי שערות קטנות ונק' שניהם עפעפים או כסות העין. ואלף וד מאה רבבות בעלי מגן מתאחזים בהם והם נק' כסות העיניים, וכל אלו הנק' עיני ה' שהם הארת החכמה המכונה עיניים כי חכ"ב תו"מ דראש נק' גלגלתא עיניים אזן חוטם פה אינם נפקחים ואינם מתעוררים חוץ בזמן שאלו כיסויי הגבות שעל העינים מתחלקים התחתונים מהעליונים כלומר שחלק התחתון נחלק מחלק עליון, ובשעה שנחלקו גבות התחתונות מהעליונות, ונותנות מקום להשגיח נפקחות העיניים ונראות כמי שנעור משנתו, מסבבות העינים ורואות לעין הפקוח דא"א ומתרחצות בלבן שלו, וכשמתרחצות בלבן נכנעים כל בעלי הדין של ישראל ומשום זה כתוב, עורה למה תישן ה' כלומר שיאיר מהלבן העליון למטה כדי שנוכל לקבל את ההשגחה

בעת שאות י יוצאת מאויר ובינה ותו"מ שנפלו מהמדרגה חוזרים למדרגה בעת גדלות, למד דצלם יוצא אז קו שמאל במדרגה מע"ס כח"ב תו"ב שה"ס נקודת השורוק, ואז אין השמאל רוצה להתיחד עם הימין ומחמת זה נמשך כסות המעלים את החכמה שבשמאל שלא תוכל להאיר וה"ס כסות העינים שמטרם שאור החכמה המכונה עינים מתיחדים מתיחד עם החסדים עולה כסות על כל ע"ס שבעיניים ומכסים הארתו, אלא אח"כ אחר ביאת קו אמצעי שעם המסך דחיריק שבו כופה את קו השמאל שיתיחד עם החסדים דימין, עי"ז שממעט השמאל מג"ר שלו אז מתיחדת החכמה עם החסדים והעינים נפקחות, ומיעוט הג"ר דשמאל שנעשה ע"י קו אמצעי בקע גם את הכסות המכסה את השמאל, שהג"ר דכסות שנתרוממו למעלה מורים על הסתלקות ג"ר דחכמה דשמאל, והו"ק דכסות שנשארו למטה מורים על ו"ק דחכמה שנשארו בעינים שז"ס פתיחת העינים.

השערות המתאחזים בכסות העינים מורות על דיני המסך דחיריק של קו האמצעי, הפועלים שם לבקוע הכסות ולפקוח העינים, כי ג קווים ה"ס ג אלפי רבוא, וכיוון שהשמאל שולט בלי ימין אין שם אלא קו שמא וגם חצי השמאל מקו אמצעי שהם אלף חמש מאות רבוא. אלא מטעם חסרון המלכות משם שעלתה ונכללה בבינה נבחנים לאלף וד מארה רבוא. ​​ נק' כסות העיניים ששליטה זו של צד השמאל בלי ימין הנבחן לאלף וד מאה רבו הוא הנעשה כסות על העינים להעלים החכמה.

שהכסות סוגר את העינים עד שבא קו אמצעי וממעט את הג"ר דשמאל בכח המסך דחיריק שה"ס השערות שבכסות ועם הסתלקות ג"ר דחכמה דשמאל נבקעת הכסות, והג"ר שבו עולים למעלה והו"ק שבו יורדים למטה, כי בזה שנתמעטו הג"ר דשמאל וגבות העליונות הסתלקו למעלה ונפרשו מתחתונות, נמצאת החכמה מתיחדת בחסדים, ואז הארת החכמה המכונה עינים משגיחה בהנהגה. כי מטרם שבא קו אמצעי היה הכסות מכסה העינים ונבחן זה לשינה ועתה כשנפקחו נבחן זה כמו שמקיץ משנתו, וכשהן נפקחות מקבלות אז חסדים מא"א.