הדף היומי בזוהר חדש הסולם – אחרי מות | שיעור 8 | מתקדמים | כב-כד

פרשת אחרי מות כב – כד שיעור 8

פנים  כלפי מטה ואחורים כלפי מעלה

עבודת השם יכולה להיות בחינת פנים או אחוריים, כך למשל לרב יכול להיות הקשר בחינת פנים במדרגה בו הוא נמצא, ולתלמיד שלא השיג את המדרגה יהיה הקשר בבחינת אחוריים. כך שהמעשה של הרב הופך להיות תורה לתלמיד. כלומר התחתון מקבל בלי שהוא חש את הדבר בעצמו. 

התורה היא תורת אצילות, ובשכל המוגבל שלנו אנחנו יכולים לתפוס רק את המעשה שיש לעשות, שזו בחינת אחוריים. אנחנו לא עושים את המעשה לפי מה שנקבל פה בעולם הגשמי, אלא התורה היא בשכל של העולם העליון. מכאן שהתחתון חייב לבוא לקשר בביטול. 

לכן אמר הקב"ה למשה שהעם לא יכול לראות בבחינת פנים של ישראל והם לא יכולים לראות במצב בגלות, לכן פניי לא יראו להם. ולכן אמר ללבנה לכי מעטי עצמך, תהיה אחוריים כלפי השמש. יש ללב רגשות אותם צריך לשים בצד כלפי השכל העליון. 

ע ויש אחור שהוא קדושה, ז"ש אחרי ה' ילכו כאריה ישאג, והאחור הזה נק פנים כלפי מטה. אח"פ של העליון נק' פנים של התחתון, ואחור כלפי מעלה, וכן נק חול כלפי מעלה וקודש כלפי מטה, כי האחור נק חול והפנים נק קדש. גלגלתא ועיניים שנשארו במדרגה, אזי האח"פ שנפלו למטה נק חול כלפיהם.

וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם. אחורים זה דבר רע, לשון דינים. ישנם גם דינים דקדושה כמו שכתוב אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בכל מדרגה אחור דעליון הוא פנים דתחתון.

עא וזה בקש משה לדעת, מה שהיה פנים כלפי מעלה, ואמר לו, כי לא יראני האדם וחי. ואח"כ בקש שיתן נשמה לישראל מהפנים שהם כלפי מה הנק אחורים כלפי מעלה, ואמר לו וראית את אחורי, אתה תראה והם לא יראו אתה שעשית את התיקון תראה את האח"פ שירדו לתחתון, הנק אחוריים כלפי העליון ופנים כלפי התחתון. אצל משה זה אחור מפני שהוא בחינת ז"א, הרי תבין שהוא מטעם כי אצל משה היה זה אחור, ואצל ישראל היה זה פנים. וע"כ לא יראו, שעל פי הכתוב הוא לשון רבים ולא אמר לא תראה, מפני שהכווני היא על ישראל

עב בחטאו של האדם הראשון נאבדו הפנים העליונים, ובחטא העגל נאבדו פנים תחתונים הנק אחור כלפי מעלה. ובכל גלות וגלות נאבדים. והוא סוד גדול, וכל זה נרמז בשם הויה י היא פנים עליונים, ה היא אחור כלפי יוד ופנים כלפי ו האות ו היא אחור כלפי ה עליונה ופנים כלפי ה תחתונה שהיא אחור כלפי ו והיא פנים כלפי הסוד שלמטה

עג שואל, ומה היא הויה הנק אחור כלפי הויה שלמעלה שעליה נאמר, במבדיל בין קדש ובין קדש הקדשים. ומשיב, הויה שלמעלה היא האדם העליון, הויה שלמטה היא האדם השני. ויש אדם שהוא שלישי הנק אחור כלפי השם השני, והשם השני הוא פנים כלפי זה השלישי. וזה הוא המבדיל בין קדש לחול. והם ג בחשבון אהיה אהיה אהיה ג פעמים. 

בצמצום ב נשאר במדרגה רק גלגלתא ועיניים, כלומר אח"פ דעליון נפולים בגלגלתא ועיניים של התחתון. 

נודע שבכל מדרגה יש ע"ס כח"ב תו"מ ובסבת עלית המלכות של כל מדרגה לבינה של אותה המדרגה בשל צמצום ב, הסתיימה כל מדרגה במקום בינה, ולא נשאר במדרגה אלא כתר וחכמה, ובינה ותו"מ של המדרגה נפגמו ויצאו ממדרגה למדרגה שתחתיה, ולפי שגם המדרגה שתחתיה נבקעה לשנים, שגם בה לא נשארו אלא כתר וחכמה, ובינה ותו"מ שלה נפלו ממנה לתחתונה שלה, ע"כ נבחן שבינה ותו"מ הנופלים למדרגה שתחתיה, אינם נופלים לכל כח"ב תו"מ של המדרגה שתחתיה, אלא לכתר וחכמה שלה בלבד, כי לא נשאר שם יותר.

לפיכך נבחן שבינה ותו"מ של כל מדרגה נופלים ומתלבשים בכתר וחכמה של התחתונה שלה, שבינה ותו"מ דכתר מתלבשים בכו"ח דחכמה ובינה ותו"מ דבינה מתלבשים בכו"ח דז"א ובינה ותו"מ דז"א בכו"ח דמלכות. וכן בכל המדרגות שבכל העולמות, ומשום זה נבחנים כתר וחכמה בכל מדרגה לבחינת פנים של המדרגה. ובינה ותו"מ של כל מדרגה נבחנים לבחינת אחור של המדרגה, משום שהמלכות המסיימת של המדרגה נמצאת למעלה מהם, והם נפגמים על ידה ויוצאים מהמדרגה.

ואע"פ שבגדלות יוצאת המלכות המסיימת ממקום בינה, ובינה ותו"מ דכל מדרגה חוזרים אל המדרגה, עכ"ז נבחנים עוד לבחינת אחורים כלפי כו"ח של אותה מדרגה שלא מפגמו מעולם. גם המתבאר שאפילו בעת גדלות אינו נפסק החיבור של הפנים דתחתון היי כו"ח דתחתון באחורים דעליון שהם בינה ותו"מ דעליון, כי אז עולים כו"ח דתחתון ומלבישים לבינה ותו"מ דעליון במקום העליון עש"ה.

והנה התבאר שאחורים דעליון שהם בינה ותו"מ שלו מלובשים תמיד בפנים של התחתון שהם כו"ח שלו, הן בקטנות והן בגדלות ולפיכך הפנים של התחתון נבחנים כלפי העליון לאחורים שלו, שהרי הם מלבישים לאחורים שלו, וכל מה שיש בפנים דתחתון מקבלים מאחורים שלו באופן שהפנים של כל תחתון נחשב לפנים רק כלפי עצמו ולא כלפי העליון שלו, כי כלפי העליון הוא אחורים לא פחות מאחורים שלו

ויש אחור מקדושה, היי בינה ותו"מ של כל מדרגה הנבחנת לבחינת אחור של המדרגה, שנק פנים לגבי מטה ואחור לגבי מעלה, כי בינה ותו"מ דעליון שהם אחור דעליון נחשבים פנים לתחתון, כי כו"ח דתחתון שהם הפנים שלו מלבישים על בינה ותו"מ אלו וממנו מקבלים כל שפעם והם מלובשים בפנימיותם, ע"כ הם חשובים לא פחות מכו"ח של עצמו שהם פנים. ונמצא שאחור דעליון הוא פנים לתחתון וכן הפנים דתחתון הוא אחור לעליון שהרי הם מלבישים על בינה ותו"מ שלו ואינם עדיפים ממנו.

וזה בקש משה לידע, זה שהיה פנים לגבי מעלה, היי שהיה רוצה לדעת הפנים של ז"א שהוא העליון אל המלכות. ואמר לו, כי לא יראני האדם וחי, וז"ש ואח"כ בקש שיתן נשמה לישראל מהפנים שהם למטה, היי מכתר וחכמה של המלכות, שהם פנים כלפי המלכות שהוא למטה, ונק אחורים לגבי מעלה, שכלפי ז"א הם אחורים משום שהם מלבינים על בינה ותו"מ שלו. היי על אחורים שלו, וע"כ הפנים של המלכות נחשבים לאחורים של ז"א.

ואמר לו וראית את אחורי, היי אחורים דז"א כי משה היה מרכבה לז"א והפנים של המלכות שהם כו"ח שלה נחשבים לו אחורים ולא פנים. לפיכך א"ל אתה תראה, להיותם אחורים שלך. והם לא יראו כי ישראל שאינם בבחינת ז"א אלא בבחינת מלכות, ע"כ אינם יכולים לראות הפנים שלה כי אצלם הוא פנים ממש ורק משה שהוא בבחינת ז"א שנמצא הפנים של מלכות לאחורים שלו, היה יכול לראות ולא ישראל שהם בבחינת מלכות, וז"ש הרי תבין שהיה לגביה אחור ולגבי ישראל פנים.

משה מרכבה לז"א, הוא המקשר לז"א. הפנים של המלכות שהם כתר וחכמה הם אחוריים כלפי בינה ת"ת ומלכות של ז"א. 

בשעה שישראל היו בלב שלם לפני ה' מה היה. פנים בפנים וגו ואם לאו בצד אחורים, אשר ע"י החטא מסתלק הפנים והאחור שולט. היי הפנים של ז"א שהוא חזר לאחור כי חטאו של אדם הראשון הגיע עד ז"א. ובחטא העגל הסתלקו כו"ח דמלכות שהם פנים של המלכות, וכי החטא שלהם הגיע רק עד המלכות והסתלקו הפנים שלה, שכלפי ז"א נחשבים לאחורים. ובכל גלות וגלות אבדו, שבכל גלות נאבדו הפנים והאחור שולט. זו בחינת גלות, הסתרה

י פנים עליונים כי י ה"ס וא"א עליאין. ה אחור לגבי י ופנים לגבי ו שכתבר וחכמה של ה שהיא ישסו"ת הם אחורים כלפי י שהיא וא"א. ומכ"ש בינה ותו"מ של ה הם פנים כלפי ו שהוא ז"א, שאפילו בינה ותו"מ של ה הם פנים לכו"ח דז"א להיותם מקבלים מהם ומלבישים אותם. ו אחור לגבי ה עליונה שכו"ח שהם פנים של ו הם אחורים כלפי ה ראשונה להיותם מלבישים אותם. ופנים לגבי ה תחתונה היי אפילו בינה ותו"מ של אות ו שהוא ז"א הם ג"כ פנים כלפי ה תחתונה שהיא המלכות ה אחור לגבי ו ופנים לגבי רזא דלתתא כי משום שכו"ח של המלכות מלבישים על האחורים דז"א נחשבים לאחורים ומשום שבינה ותו"מ של המלכות מלבשים בכו"ח של המדרגה שלמטה ממנה, הם הפנים של המדרגה שלמטה

ונודע שהויה במילוי אלפין כזה יוד הא ווא הא נק אדם שהיא בגי אדם היי מ"ה ויש בה ראש תוך סוף שה"ס ג הויות שבכל אחת יש עשר ספירות שהם ג בחינות אדם.

שואל, איזו הויה היא שאמרו עליה שהיא אחור כלפי הויה עליונה, שעליהם אמרו מהבדיל בין קדש ובין קדש הקדשים, ומשיב, הויה עליונה של אדם העליון היי בחינת ראש דז"א שה"ס הראש דהויה דאלפין שה"ס אדם. הויה תחתונה של אדם שני שה"ס בחינת תוך דז"א שה"ס מחזה ולמעלה, והוא הויה דאלפין השניה שה"ס אדם השני. ועל בההויות האלו נאמר המבדיל בין קדש שוהא הויה השניה ובין קדש הקדשים שהוא הויה העליונה.

אדם שלישי היי מחזה ולמטה דז"א ששם הויה שלישית במילוי אלפין שה"ס אדם ג נק אחור לגבי השם השני, משום שבינה ותו"מ דהויה שניה מלובשים בכו"ח דהויה ג וע"כ כו"ח דהויה ג הם אחור להויה ב שאפילו בינה ותו"מ דהויה ב נחשבים לפנים להויה ג משום שהפנים דהויה ג שהם כו"ח מלבישים עליהם ומקבלים שפעם מהם.

הוא המבדיל בין קדש לחול כי הפנים דתחתון נק חול כלפי אחור דעליון אלו ג הויות רת"ס הם בחשבון אהיה ג פעמים הן כנגד ג שבגימטרייה אהיה שהם מורים על ראש תוך סוף של המדרגה.