הדף היומי בזוהר חדש הסולם – שיר השירים | שיעור 5 | השקפה| יג-טו
שיר השירים יג – טו שיעור 5
1. עד אשר לא יבואו ימי הרעה :בימי חורבן הבית היינו בזמן שהלבנה, שהיא המלכות, מתמעטת.
הלבנה היא בחינת אמונה וכשהיא מתמעטת יש לחדש אותה, והרעה תשלוט, והימים שלה הם ימים שאין בהם חפץ. עד אשר לא תחשך השמש. זהו הנהר היוצא מעדן, שהוא יסוד, שכתוב, ונהר יוצא מעדן. שכתוב בו, בזמן הגלות, ונהר יחרב ויבש. משום שאינו משפיע אל המלכות. והאור, זה האור שברא הקב"ה ונתעטף בו. והוא ימינו, דהיינו אור החסד. ז"ש, השיב אחור ימינו.
2. אמר הקב"ה ללבנה לטובתה לכי מעטי את עצמך, אך זו שאלה אמונית שמטרידה את האדם המבקש שאלה אמיתית. לכאורה שאלה של חקירה שהיא קו שמאל ממעטת את האמונה מימין ומבקשת תשובה מדעית. דווקא שאלה שמביאה בחשבון שהשם טוב ומטיב, חקירה כזו אמורה לחזק את האמונה.
3. כאשר נותנים למדע עליונות על האמונה, אז באים ימי הרעה. השמאל חייב להיות כפוף לימין. הרעה שולטת כשאין אמונה, אותה יש לחדש כל חודש, מפני שלא ניתן לגמור את התיקון אלא בהדרגה.
4. ושבו העבים. שמסתירים את השמש אלו שרי אומות העולם. אחר הגשם, היינו אחר בכייתם של מלאכי השרת, שכתוב, מלאכי שלום מר יבכיון. כל זה בגלל שהלבנה מתמעטת והרע שולט.
5. ביום שיזועו שומרי הבית: אלו הם המלאכים שומרי החומות, שכתוב על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים . ירושלים מלכות, יסוד הוא חותם, שם אהיה שצריך לשמור מפני החיצונים. והתעותו אנשי החיל, אלו הם סו"ה, על מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה. שלמה הוא בחינת היסוד, מיטתו המלכות עליה צריכים לשמור ששים גיבורים כאשר מיטתו בקדושה, ואם לא. לכן חייב אדם לשמור על ברית, לשמור שלא יחל דברו.
6. גם מגבוה יראו: היינו, כי גבוה מעל גבוה שומר, ושומר זה מזה ומקבל זה מזה בנעימה ובקדושה כשיש בית מקדש. ובחרבן בית המקדש, יצאה מארה ודין חזק מצוי לפניו. וע"כ, וגבוה יירא מגבוה ודינו. פחד מסתובב בעולם מפני שהקדש הוא המקשר בינינו לבורא.
7. עד אשר לא ירתק חבל הכסף: היינו חוט של חסד שנמשך מלמעלה למטה. ותרוץ גולת הזהב, היינו הארת החכמה, שהיא יורדת באותו חוט, דהיינו שמתלבשת באותו החסד. נשבר החוט, שנתבטל החסד, נפלה הגולה, שהיא הארת החכמה, שאינה יכולה להאיר בלי התלבשות בחסד. ותשבר כד על המבוע, היינו שהתורה משתכחת בגלות, ואותו המשאב, יופיאל השר, אינו שואב ממעין התורה, ובני אדם נבוכים בה לומדים תורה ולא מבינים בה, כמו שהיו נבוחים בשושן האם בדרך איש ימיני דרך ההשפעה, או דרך המן שהוא הרצון לקבל לעצמו שאז וודאי שאין מבינים כלום.
