זוהר חדש הסולם – שיר השירים | שיעור 35 |השקפה| קג-קה
שיר השירים קג- קה שיעור 35
הקטורת
פיטום הקטורת נאמר לפני תפילת העמידה.
כמו הציץ שהיה בנזר הקודש של הכהן הגדול, שגרם לליבות עזי הנפש שהיו נשברים, מתביישים וחוזרים בתשובה, כך היתה הקטורת שהיו מקטירים במזבח הזהב הפנימי. כל מי שהריח באותו העשן, היה מברר לבו באפן ברור ובאור, בשמחה ורצון, לעבוד את אדונו, והעביר ממנו את הזוהמא והטנופת של היצר הרע, ולא היה לו, אלא לב אחד, רצון אחד כנגד אביו שבשמים.
הציץ של הכהן הגדול, מסמל את האמת שמציצה, וכך גם הקטורת משברת את היצר הרע.
משום שהקטורת היא ודאי השבירה של היצר הרע, בכל הצדדים. וכמו שהציץ היה עומד על הנס, כך גם הקטורת, היתה עומדת על הנס. שאין לך דבר בעולם שישבר את הס"א, חוץ מקטורת בה היו אחד עשר סימנים כנגד י"א בחינות הטומאה.
כי העמדנו מה שכתוב, ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה וגו'. כי השבירה של הסטרא אחרא, אינה אלא קטורת. משום שאין שמחה וחביבות לפני הקב"ה כמו הקטורת. ועומדת לבטל הכשפים והדברים הרעים מן הבית. הריח ועשן הקטורת, שאנשים עושים, לאותו מעשה הכשפים, הוא מבטל אותו, כל שכן הקטורת .
לא מספיק לקרא את פיטום הקטורת, אלא יש לכוון כראוי בקריאה זו. זו יכולת נפשית להתחבר למקום שהוא מעבר לקליפות, לספקות. הנפש האלוקית מחוברת לאמת, וכל שיש לעשות זה להסיר את הקליפות.
אומר האר"י הקדוש שעל ידי פיטום הקטורת מגרשים את כל החיות הרעות שבאות נגד חיות הקודש. כדי להתגבר על מגפה יש להשתמש בפיטום הקטורת, לאומרה בכוונה נכונה, בכוונת הלב בכתוב. כאשר היצר הרע רואה את הכוונה הפנימית האמיתית היה בורח.
דבר זה הוא גזירת ברית לפני הקב"ה, שכל מי שמסתכל וקורא בכל יום מעשה הקטורת, הוא ניצל מכל דברי כשפים שבעולם, ומכל פגעים רעים, ומהרהור רע, ומדין רע, וממות. ולא יוזק כל אותו היום, כי הסטרא אחרא אינו יכול לשלוט עליו, וצריך שיכוון בו.
אמר רבי שמעון, אם בני אדם היו יודעים כמה חשוב הוא מעשי הקטורת לפני הקב"ה, היו לוקחים כל מילה ומילה ממנו, ומעלים אותה עטרה על ראשם ככתר של זהב. ומי שיעסוק בה להסתכל במעשי הקטורת ולכוון בה, יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא. ויעביר המוות ממנו ומכל בני העולם הזה, וינצל מכל הדינים והצדדים הרעים, מדיני גיהנום ומדיני המלכות האחרת. כדי להיות מסוגלים לכוון בפיטום הקטורת יש להכיר ולדעת את הנפש.
כשסטרא אחרא היה רואה את עמוד עשן הקטורת כשהיה עולה, היה נכנע ובורח, ואינו יכול לקרב אל המשכן, אל לב האדם, שהוא המלכות, ומשום זה, הוא נדכה, ואחר אינו מתערב בשמחה של מעלה חוץ מהקב"ה בלבדו.
הרצונות הלא טובים שבאדם מביאים אותו לדיכאון, ריקנות, בסוג של קיפאון וחוסר תנועה, מורידים את כח הפעולה של האדם. עבודת הקטורת היא עבודת התבוננות פנימית, ומי שמסוגל לעשות זאת, יכול יחד עם העבודה החיצונית לבוא לשלמות.
שיר השירים קג- קה שיעור 35
הקטורת
פיטום הקטורת נאמר לפני תפילת העמידה.
שמג) כגוונא דא קטורת וכו': כעין זה כמו הציץ שהיה בנזר הקודש של הכהן הגדול, וליבות עזי הנפש היו נשברים, מתביישים וחוזרים בתשובה, היתה הקטורת שהיו מקטירים במזבח הזהב הפנימי. כל מי שהריח באותו העשן, כשהיה עולה אותו העמוד של עשן ממעלה העשן ההוא. היה מברר לבו באפן ברור ובאור, בשמחה ורצון, לעבוד את אדונו, והעביר ממנו את הזוהמא והטנופת של היצר הרע, ולא היה לו אלא לב רצון אחד אחד כנגד אביו שבשמים.
הציץ של הכהן הגדול, מסמל את האמת שמציצה, וכך גם הקטורת משברת את היצר הרע.
שמד) בגין דקטורת תבירו וכו': משום שהקטורת היא ודאי השבירה של היצר הרע, בכל הצדדים. וכמו שהציץ היה עומד על הנס, כך גם הקטורת, היתה עומדת על הנס. שאין לך דבר בעולם שישבר את הס"א, חוץ מקטורת בה היו אחד עשר סימנים כנגד י"א בחינות הטומאה.
שמה) תא חזי דהא וכו': בוא וראה, כי העמדנו מה שכתוב, ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה וגו'. כי השבירה של הסטרא אחרא, אינה אלא קטורת. משום שאין שמחה וחביבות לפני הקב"ה כמו הקטורת. ועומדת לבטל הכשפים והדברים הרעים מן הבית. הריח ועשן הקטורת, שאנשים עושים, לאותו מעשה הכשפים, הוא מבטל אותו, כל שכן הקטורת . לא מספיק לקרא את פיטום הקטורת, אלא יש לכוון כראוי בקריאה זו. זו יכולת נפשית להתחבר למקום שהוא מעבר לקליפות, לספקות. הנפש האלוקית מחוברת לאמת, וכל שיש לעשות זה להסיר את הקליפות.
אומר האר"י הקדוש שעל ידי פיטום הקטורת מגרשים את כל החיות הרעות שבאות נגד חיות הקודש. כדי להתגבר על מגפה יש להשתמש בפיטום הקטורת, לאומרה בכוונה נכונה, בכוונת הלב בכתוב. כאשר היצר הרע רואה את הכוונה הפנימית האמיתית היה בורח.
שמו) מלה דא איהו וכו': דבר זה הוא גזירת ברית לפני הקב"ה, שכל מי שמסתכל וקורא בכל יום מעשה הקטורת, הוא ניצל מכל דברי כשפים שבעולם, ומכל פגעים רעים, ומהרהור רע, ומדין רע, וממות. ולא יוזק כל אותו היום, כי הסטרא אחרא אינו יכול לשלוט עליו, וצריך שיכוון בו.
שמז) אמר רבי שמעון, אם בני אדם היו יודעים כמה חשוב הוא מעשי הקטורת לפני הקב"ה, היו לוקחים כל מילה ומילה ממנו, ומעלים אותה עטרה על ראשם ככתר של זהב. ומי שיעסוק בה להסתכל במעשי הקטורת ולכוון בה, יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא. ויעביר המוות ממנו ומכל בני העולם הזה, וינצל מכל הדינים והצדדים הרעים, מדיני גיהנום ומדיני המלכות האחרת. כדי להיות מסוגלים לכוון בפיטום הקטורת יש להכיר ולדעת את הנפש.
שמח) בההוא קטורת כד וכו': בקטורת ההיא, בעת שהיה עולה ממנה עמוד העשן, היה הכהן רואה האותיות של סוד השם הקדוש פרושות באויר, ועולות למעלה באותו העמוד. אחר כך כמה מרכבות קדושות היו מסבבים אותו את השם, מכל הצדדים, עד שעלה ושמח למי ששמח, ובקטורת ההיא היו מתקשרים קשרים עליונים, ואברים, דהיינו ספירות דז"א, יורדים להמשיך אל המדרגה שמאירה ממטה למעלה, שהיא המלכות. ואז המלכות אומרת, משכני אחריך נרוצה. משום שהקטורת מקשרת קשרים למעלה ומטה, דהיינו לז"א ומלכות. מקשרת ז"א לבינה וממנו הארה למלכות
שמט) פתח ואמר ועשית וכו': פו"א, ועשית מזבח מקטר קטורת וגו'. מקרא זה יש להסתכל בו. כי שני מזבחות היו. מזבח העולות מזבח הנחושת מבחוץ, ומזבח קטורת הסמים מזהב. זה לחוץ וזה בפנים. מזבח הקטורת הוא הפנימי.
שנ) אמאי אקרי מזבח וכו': שואל, מזבח הקטורת למה נקרא מזבח, והרי אין שוחטים בו זבחים. ומזבח, נקרא על שם שזובחים בו. ומשיב, משום שמבטל ועוקד כמה צדדים רעים. ואותו הסטרא אחרא היה עקוד, וכמו עגל העקוד לשחיטה, אף כך הסטרא אחרא היה עקוד שלא היה יכול לשלוט, ולא להיות מקטרג. וע"כ נקרא מזבח.
שנא) כד ההוא סטרא וכו': כשסטרא אחרא היה רואה את עמוד עשן הקטורת כשהיה עולה, היה נכנע ובורח, ואינו יכול לקרב אל המשכן אל לב האדם, שהוא המלכות, ומשום זה, הוא נדכה, ואחר אינו מתערב בשמחה של מעלה חוץ מהקב"ה בלבדו. אתדכי, פירושו שנעשה מדוכא ומדוכדך. מלשון דכא לארץ חיתי (תהלים קמ"ג). הרצונות הלא טובים שבאדם מביאים אותו לדיכאון, ריקנות, בסוג של קיפאון וחוסר תנועה, מורידים את כח הפעולה של האדם
שנב) ולית סטרא אחרא וכו: והסטרא אחרא אינו נהנה ממנה, מן הקטורת, ואין לו בה חלק כמו שיש לו בשאר הקדמות והעולות, משום שבשאר הקרבנות, יש חלק וקריבה לכל באותו הקרבן. ובקטורת, אינו מתקשר ואינו מתקרב אלא הקב"ה בלבדו מפני שזו עבודה פנימית, וכל הצדדים הרעים בורחים, והצדדים הקדושים מתקרבים ומתקשרים אבר באבר, זה בזה, כל אחד ואחד כראוי לו. עבודת הקטורת היא עבודת התבוננות פנימית, ומי שמסוגל לעשות זאת, יכול יחד עם העבודה החיצונית לבוא לשלמות.
