זוהר חדש הסולם – שיר השירים | שיעור 42 |השקפה| קכד-קכו
שיר השירים קכה- קכז שיעור 42
אדם וחנוך
גן עדן נועד לתענוג הנשמה, את האדם הראשון ברא הקב"ה עם לבוש יקר, לבושי אור להיות שלם לקבלת האור. נשמות הצדיקים לאחר פטירה צריכים היו לעלות לגן עדן העליון, שכן הם כלולים באור הבינה.
כשאדם חוטא אינו יכול להיכנס לגן עדן. הנשמה מסתלקת והלבוש יורד ומתחבר לרוח רעה המושכת אותו לגיהנום. התיקון הוא שבא בגלגול ויעשה תשובה. חנוך היה תשובה של אדם הראשון הוא בא דור שביעי אחריו, והצליח לחבר עליונים ותחתונים.
כשברא הקב"ה את אדם הראשון, הביאו לגן עדן בלבוש יקר אחד, של אור גן העדן, ונשלם בו ברוח ונשמה קדושה, להיות שלם לגמרי. הוא ואשתו היו מטיילים בגן עדן. ומלאכים עליונים סביב להם, המענגים אותם בכמה מעדנים ותענוגים. ופתח לו אוצר אחד, והראה לו שם את כל הדורות הבאים, כל דור ודור. והיה רואה צורות עליונות וצורות תחתונות שאור המראה המאירה, מאיר עליהם.
האוצר הוא המקום בו נמצאים הכללים, וכשאדם רואה את הכלל הוא רואה הפוטנציאל שנובעים ממנו הפרטים. אך יש גם את יצר הרע בעולם שהוא המאתגר, כלומר בא לקחת את האור כמאמן. יש להשתלט עליו ולמשכו לבית המדרש. המחשבה של הנחש שבנפש היא מה יצא לי מזה, והמחשבה של הנשמה קשורה לכללים בעולמות העליונים.
ברגע שאדם ראשון התפתה, כל האורות שהיו בו הסתלקו ממנו, הנשמה העליונה שלו הסתלקה, שבמקום לתקן את היצר הרע, הלך בעצתו. אדם ראשון עשה תשובה, חשב בדרך של תשובה, חשב בדרכי העולמות העליונים.
ירדה אשת הזנונים, שהיא הנחש, ואותו הרוכב והשולט עליה, שהוא אותו חסר לב, דהיינו היצר הרע, המסית הכל. וראו אותו היקר העליון שהיו בו אדם ואשתו. התחזקה אשת הזנונים בכח ותוקף של אותו השולט עליה, וקרבה לחוה, והתחילה לפתותה בכמה פיתויים ובכמה מתיקות הלשון, עד שנתפתתה. ואח"כ נתפתה אדם, ופרחו ממנו אלו הלבושים שהיו לו בגן עדן, ונסתלקה ממנו הנשמה, שהיא זהר המראה שלמעלה, ונשאר ערום מכל, הוא ואשתו.
הדרך לתשובה היא חזרה מהמעשים הרעים, וכדי שהרוח הקדוש יחזור צריך בן או זרע, אחד מצאצאיו שיבוא לתקן, ואז הצדיק שייוולד יעלה אותו מגיהינום לגן עדן.
וכיון שלאחר שגורש מגן עדן חשב בתשובה, ונתקיים לחוץ מגן עדן, חס עליו הקב"ה ועשה לו לבושים אחרים, כמו שצריך להשתמש בעולם הזה. ואח"כ השתמש לחוץ מג"ע, והוליד בנים. עשה הקב"ה לאחר החטא לאדם לבושים בגן עדן התחתון, שהם כמו שיש בעולם הזה, אך לא גוף גשמי, אלא מעין תודעה שתאפשר לו לקיים כאן מצוות כמו בעולם העליון.
ואותו הזהר של הנשמה העליונה שפרחה ממנו לאחר החטא, עלה למעלה, והיה גנוז באוצר אחד שנקרא גוף. עד שהוליד בנים ויצא חנוך לעולם. כיון שבא חנוך, ירד בו אותו הזהר העליון של הנשמה הקדושה. והיה חנוך באותה הגדלות העליונה שהיה בה אדם. ז"ש, ויתהלך חנוך את האלקים וגו. זהו התיקון שהנשמה יורדת ויכולה להאיר בתחתונים, אז מתאפשר תיקון. חנוך בנו של ירד שהוא דור שביעי מאדם ראשון.
חנוך לא מת, נשאר בשני העולמות, גם בתפיסת עולם הזה וגם בעולם המתוקן למעלה
חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. מהו, על פי דרכו. היינו ע"פ דרכו של חנוך, ללכת באותו דרך אמת בדרך ישר ושלם שנעשה ממונה בעולם הזה ובעליון, שיש לו כח למשוך העליונים, ולמשוך בני אדם למטה לפעול בדרך העליונים.
בכל פעם שאדם עושה מעשה צדיקות בעולם הוא מקבל בהדרגה את הכוח לפעול ולתקן. לכן על האדם להיות מוכן לפעול למטה גם כשאינו מרגיש את הרוח העליונה, לפעול מעל טעם ודעת ולא על פי ההרגשה.
חנוך לנער על פי דרכו. אדם מחונך פועל כאן על פי החוקים העליונים, במקום שבו דר שם הויה, כ"ו. הוא בונה משכן בליבו, עושה כאן דירה בתחתונים לנשמה שבאה מהעולם העליון.
אמר לו אליהו לרבי שמעון, רבי, כל אלו הדברים רשומים הם משמך מטרם שבאת לעולם, שרבי שמעון מייצג את חנוך בעולם, שבא לחבר עליונים ותחתונים. ועתה נמצאים כולם בהתחדשות כמקודם. ובחותם טבעת המלך סתומים כולם בחותם האמת, כלומר דברי רשב"י אמת.
שיר השירים קכה- קכז שיעור 42
אדם וחנוך
גן עדן נועד לתענוג הנשמה, את האדם הראשון ברא הקב"ה עם לבוש יקר, לבושי אור להיות שלם לקבלת האור. נשמות הצדיקים לאחר פטירה צריכים היו לעלות לגן עדן העליון, שכן הם כלולים באור הבינה.
כשאדם חוטא אינו יכול להיכנס לגן עדן. הנשמה מסתלקת והלבוש יורד ומתחבר לרוח רעה המושכת אותו לגיהנום. התיקון הוא שבא בגלגול ויעשה תשובה. חנוך היה תשובה של אדם הראשון הוא בא דור שביעי אחריו, והצליח לחבר עליונים ותחתונים.
שצט) וכד ברא קב"ה וכו': וכשברא הקב"ה את אדם הראשון, הביאו לגן עדן בלבוש יקר אחד, של אור גן העדן, ונשלם בו ברוח ונשמה קדושה, להיות שלם לגמרי.
ת) הוא ואתתיה הוו וכו': הוא ואשתו היו מטיילים בגן עדן. ומלאכים עליונים סביב להם, המענגים אותם בכמה מעדנים ותענוגים. ופתח לו אוצר אחד, והראה לו שם את כל הדורות הבאים, כל דור ודור. והיה רואה צורות עליונות וצורות תחתונות שאור המראה המאירה, מאיר עליהם.
האוצר הוא המקום בו נמצאים הכללים, וכשאדם רואה את הכלל שהוא הפוטנציאל שנובעים ממנו. אך יש גם את יצר הרע בעולם שהוא המאתגר, כלומר בא לקחת את האור כמאמן. יש להשתלט עליו ולמשכו לבית המדרש.
ברגע שאדם ראשון התפתה, כל האורות שהיו בו הסתלקו ממנו, הנשמה העליונה שלו הסתלקה, שבמקום לתקן את היצר הרע, הלך בעצתו. אדם ראשון עשה תשובה, חשב בדרך של תשובה, חשב בדרכי העולמות העליונים.
המחשבה של הנחש שבנפש היא מה יצא לי מזה, והמחשבה של הנשמה קשורה לכללים בעולמות העליונים.
מלכות נקראת המראה, כשהיא מאירה היא קשורה בזווג לז"א, אחרת היא נקראת אספקלריה שאינה מאירה.
תא) נחתא אשת זנונים וכו': ירדה אשת הזנונים, שהיא הנחש, ואותו הרוכב והשולט עליה, שהוא אותו חסר לב, דהיינו היצר הרע, המסית הכל. וראו אותו היקר העליון שהיו בו אדם ואשתו. התחזקה אשת הזנונים בכח ותוקף של אותו השולט עליה, וקרבה לחוה, והתחילה לפתותה בכמה פיתויים ובכמה מתיקות הלשון, עד שנתפתתה. ואח"כ נתפתה אדם, ופרחו ממנו אלו הלבושים שהיו לו בגן עדן, ונסתלקה ממנו הנשמה, שהיא זהר המראה שלמעלה, ונשאר ערום מכל, הוא ואשתו. הדרך לתשובה היא חזרה מהמעשים הרעים, וכדי שהרוח הקדוש יחזור צריך בן או זרע, אחד מצאצאיו שיבוא לתקן, ואז הצדיק שייוולד יעלה אותו מגיהינום לגן עדן.
תב) כיון דחשיב תשובה וכו': וכיון שלאחר שגורש מגן עדן חשב בתשובה, ונתקיים לחוץ מגן עדן, חס עליו הקב"ה ועשה לו לבושים אחרים, כמו שצריך להשתמש בעולם הזה. ואח"כ השתמש לחוץ מג"ע, והוליד בנים. עשה הקב"ה לאחר החטא לאדם לבושים בגן עדן התחתון, שהם כמו שיש בעולם הזה, אך לא גוף גשמי, אלא מעין תודעה שתאפשר לו לקיים כאן מצוות כמו בעולם העליון.
תג) וההוא זיהרא דנשמתא וכו': ואותו הזהר של הנשמה העליונה שפרחה ממנו לאחר החטא, עלה למעלה, והיה גנוז באוצר אחד שנקרא גוף. עד שהוליד בנים ויצא חנוך לעולם. כיון שבא חנוך, ירד בו אותו הזהר העליון של הנשמה הקדושה. והיה חנוך באותה הגדלות העליונה שהיה בה אדם. ז"ש, ויתהלך חנוך את האלקים וגו זהו התיקון שהנשמה יורדת ויכולה להאיר בתחתונים, אז מתאפשר תיקון. חנוך בנו של ירד שהוא דור שביעי מאדם ראשון.
תד) לבתר אצטריך ליה וכו': אח"כ היה צריך הקב"ה לקחת אותו מהעולם הזה, ולכלול הרוח הקדוש של חנוך מלמטה, מהעוה"ז, ומלמעלה, מהמלאכים, ונכלל הכל באותו הרוח הקדוש. ואותו הרוח הקדוש נכלל ממטה ולמעלה, כדי שימשוך אחריו כל העולם כל מין בעולם התחתון אחר מינו בעליון שכל אחד ינהג לפי שורשו. שיש לו כח למשוך העליונים, מתוך שהוא מלמעלה, ויש לו כח למשוך בני אדם משום שהוא מלמטה. חנוך לא מת, נשאר בשני העולמות, גם בתפיסת עולם הזה וגם בעולם המתוקן למעלה
תה) כיון דאתכליל אתעביד וכו': כיון שנכלל, נעשה ממונה בעולם הזה ובעולם העליון, בעולם הזה שלט, מצד אותה התכללות שנכלל מהעולם הזה. ובעולם העליון שלט, מצד אותה התכללות שנכלל מהעולם העליון. פירוש. העוה"ז ה"ס מוחין דאחור שחורה אני, העולם העליון ה"ס מוחין דפנים, והוא כולל ב' מיני מוחין אלו. (כמ"ש בז"ח תרומה אות מ"ד ואות ע"א ע"ש) יש לו גם את המוחין דפנים וגם משתמש ברצון העצמי, מוחין דאחור
תו) ובכל זמנא וזמנא וכו': ובכל זמן וזמן שיש צדיקים וחסידים בעולם מתחדשת בו אותה התכללות שנכלל מלמטה מצד חנוך, אז הוא נער, בסוד חידוש הלבנה שבכל חודש חוזרת לתחילתה. וז"ס חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. מהו, על פי דרכו. היינו ע"פ דרכו של חנוך, ללכת באותו דרך אמת בדרך ישר ושלם שנעשה ממונה בעולם הזה ובעליון, שיש לו כח למשוך העליונים, ולמשוך בני אדם למטה לפעול בדרך העליונים. בכל פעם שאדם עושה מעשה צדיקות בעולם הוא מקבל בהדרגה את הכוח לפעול ולתקן. לכן על האדם להיות מוכן לפעול למטה גם כשאינו מרגיש את הרוח העליונה, לפעול מעל טעם ודעת ולא על פי ההרגשה. (כל המאמר הזה כבר נתבאר לעיל בז"ח תרומה אות מ"ד ואות ע"א ע"ש)
חנוך לנער על פי דרכו. אדם מחונך פועל כאן על פי החוקים העליונים, במקום שבו דר שם הויה, כ"ו. הוא בונה משכן בליבו, עושה כאן דירה בתחתונים לנשמה שבאה מהעולם העליון.
תז) גם כי יזקין: פירושו, גם כי תזקין אותה הצורה של חנוך, דהיינו, שכבר עבר זמן רב, מאותו זמן שנכלל בקודש ההוא, אל תאמר, שהוא כבר זקן מימים מרובים, והוסר מאותו מקום, כי אינו כן, אלא בכל זמן שיש צדיקים וחסידים בעולם, אותה ההתכללות של הצד שלו מתחדשת, ונראה באותה הצורה נער ממש, ולא סרה ממנו. ומשום אותה התכללות שמלמטה ומלמעלה, יורשים התחתונים מטל שקויו העליון, וירושת הגדלות הקדושה יורדת לעולם.
שחורה אני לאינון דלבר ולפימא
תח) וע"ד שחורה אני וגו': ועל כן אמרה המלכות, שחורה אני ונאוה. שחורה אני, מצד שלמטה, שהוא מוחין דאחור, כנ"ל. ונאוה אני, מצד ההתכללות של מעלה. שהיא מוחין דפנים.
תט) שחורה אני, כד וכו': שחורה אני, היינו כשאני רואה כמה רשעים שמרגיזים לאדון העולם, ואני מזין אותם מצד ההתכללות שלמטה שבי. ונאוה, היינו מצד מעלה. היא נאווה שפועלת את צד המנעולא ועוצרת את צד הרשע בזכות כוח הפעולה של חכמה בלי חסדים. כמו שבערב יום הכיפור ניתן לעשות תשובה ולא לקחת את האור.
תי) בנות ירושלים, אע"ג וכו': בנות ירושלים אע"פ שירושלים ובית המקדש הכל אחד ברצון להגיע לאותה שלמות, ששניהם רומזים על המלכות. עכ"ז, בית המקדש הוא יותר חשוב בכמה קדושות בכמה ערכים. ג' מדרגות הן, בית המקדש הוא א', וירושלים היא א', ובית קדש הקדשים לפנים מהם, שהוא פנימיות כולם. פירוש. ירושלים היא חיצוניות כולם, וע"כ בנות ירושלים, פירושו המלאכים, דהיינו המדרגות הנמשכות מהמלכות בעת שהיא בחיצוניות, דהיינו במצב הא', שהיא אז במוחין דאחור. ובית המקדש הוא מוחין דפנים. וקדש הקדשים, הוא ג"ר דמוחין דפנים.
תיא) והאי בשעתא דמטרוניתא וכו': וזהו, בשעה שהמלכות מתקשטת, ורוצה להתקרב לבעלה, והיא מתקשטת שבאה לקו אמצעי מוכנה לוותר על ההשתוקקות שהייתה במצב האחור, ומוכנה לתת את ההשתוקקות ליחד, במוחין דפנים, היא אומרת אל המחנות שלה, שחורה אני, מצד שלמטה, דהיינו ממוחין דאחור, ונאוה ביותר, בהתכללות מצד שלמעלה, שהוא מוחין דפנים. משום שכתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם. ישראל דבקים בה', שה"ס הקו האמצעי, באותו התקון שלו, שהוא מוחין דפנים, יותר מכל.
תיב) שחורה אני ונאוה: אמר ליה אליהו לרבי שמעון, רבי, כל אלו הדברים רשומים הם משמך מטרם שבאת לעולם, שרבי שמעון מייצג את חנוך בעולם, שבא לחבר עליונים ותחתונים. ועתה נמצאים כולם בהתחדשות כמקודם. ובחותם טבעת המלך סתומים כולם בחותם האמת, כלומר דברי רשב"י אמת.
