סיום זוהר חדש רות
לכל שיעורי זוהר חדש רות לחצו כאן
מגילת רות קסג- קסה סיום
ד חלוני משקופין וחד באמצעית
אין אמונה חלקית. אמונה היא שלמות מעין חלל של בלון שאפילו נקב קטן פוגם בכולה. השקפה אמונית באה ברכישה נפשית הדרגתית הולכת ועולה.
ממשיך לתאר את "הסיור" שעשו לו בעולמות העליונים בזכות הקבורה שעשה לאותו גוף שמצא בשדה.
בחלון הזה, שבצפון ובב' חלונות הכלולים בו, שורים ב' ממונים באותו הרקיע, והם נקראים צורטק וגזריאל, שהם ממונים שם באותו הצד שאינו נפתח. צד צפון זה בחינת שם אלקים המתחלק לשנים. אל ים ואות ה באמצע. אין לקרא בשם מלאך שאינו שם נפוץ אצל בני אדם, מפני שקריאה בשמו למעשה קוראת לו שאז הוא כועס שלא פונים אליו לאחר שקוראים לו.
ההיכל ההוא נקרא משולש, כש"א, היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה, שההיכל ההוא הוא משולש, שמתוקן בג' קוין. ושאלתי מה זה. אמר אותו האיש, שההיכל ההוא מוכן, לאלו שלא אכלו כל ימיהם על הדם. כלומר שלא אכלו טרם שהתפללו על הדם שלהם. דהיינו שלא אכלו קודם התפלה. אין לאכול קודם התפילה, מפני שהרצון לקבל שלך לא חשוב יותר להקדישו מאשר להקדיש הכל לקב"ה.
אדם מקבל בבוקר שוב את נשמתו כפיקדון, מתנת חינם והוא נבחן כיצד הוא משתמש בה. אם אינו מברך קודם את השם לפני שמברך לשלום חבר, אז הוא פוגם.
משום שנשמת האדם בעולם הזה, יוצאת ממנו בכל לילה ולילה, בבוקר היא מוחזרת אליו ושורה בחוטמו של האדם, ואינה נכנסת ואינה מתיישבת במעיו, דהיינו בפנימיות האדם, עד שמברך להקב"ה, ומתפלל על דמו, אז היא מתיישבת במקומה.
ועל זה כתוב, חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו. מהו אשר נשמה באפו. הוא משום שהנשמה יורדת בבוקר, לעולם הזה, והקב"ה אומר לה, לכי ושכני בחוטמו של האדם, בתנאי שיתפלל תפלתו, באפן, שאם יברך כראוי, תשכני בתוכו, ואם לא, היא פורחת ועולה למעלה. ונמצא האדם, שחסר לו הקדושה ההיא של נשמתו. את הנפש הוא מקבל אך לא את ההשראה האלוקית לה זוכים ע"י תפילה כראוי
בתפילה במנין והחזן אומר, ברכו את ה'. והוא אומר, ברוך ה' המבורך לעולם ועד. וכיון שמברך לאדונו, מתחיל משם תחילת התפלה להתפלל, וע"כ שורות הקדושות. דהיינו קדוש קדוש קדוש, שאומר בתפלה. אשרי הם המברכים ומקדשים לאדונם בכל יום ברצון הלב.
באותה שעה למדתי, שאין רשות להתפלל התפלה בעשרה, עד שמברכים להקב"ה בתחילת הכל. וכיון שברכו לו, מתפללים תפלתם. צריך להרגיש שהוא מקבל כח מעשרה, כאשר מברך את השם עם כוונת לב
שאלתי אותו, למה נמצא ההיכל הזה בצד צפון. אמר לי, כיון שבהיכל הזה נכנעים כל הצדדים הרעים, שהם נמשכים מצד שמאל, שהוא צפון, שלא ישלטו בעולם. מצד אחד אדם מנסה לא להיכנס למקום של בעיות, צד הצפון בו חזק הרצון לקבל, ומצד שני שם נמצאת הקדושה, לכן אל לו לברוח מהתמודדות, לכן צריך את שני המלאכים צור תק עצירה וחיתוך, להפריס פרסה ולעלות גרה
הבעיה היא האנוכיות של האדם יונקת את כל התשוקה שלו, עליו לשנוא את האני הכוזב שלו, את הקליפה שהיא איננה הוא. בתשוקה הגדולה יש להשתמש בקדושה בלבד, כלומר לעורר השתוקקות ולפעול אותה במקום הנכון, ליהנות רק מהאמת.
ברוך השם לעולם אמן ואמן
מגילת רות קסג- קסה סיום
ד חלוני משקופין וחד באמצעית
תשכח) בחלון דבסטר דרום וכו': בחלון שבצד דרום, היתה רשומה ש', שהיא ג' ווין, דהיינו בצד זה ו' ובצד האחר ו', ובצד האחר ו'. שאלתי לאותו האיש ואמרתי מה הן האותיות האלו. אמר, איני יודע.
תשכט) עד דאתא ההוא וכו': עד שבא אותו הממונה, ואמר לי, אהה חסיד, האותיות האלו הן סימני הפרשיות של קריאת שמע. אשרי חלקו מי שאומרם בכל יום ברצון הלב.
פירוש. כי ו' פרשיות הם בק"ש, כי פרשה ראשונה שמע היא ב' פרשיות, שהם שמע, ובשכמל"ו. ואח"כ ארבע פרשיות. שהם ואהבת והיה אם שמוע עד ושמתם, מן ושמתם עד סוף הפרשה, ופרשת ציצית. הרי ו' פרשיות. (כנ"ל באות תשי"ד וכו'). ובכל פרשה יש ג' קוין, ע"כ ה"ס ג' ווין. וז"ש, אינון אתוון סימנין דפרשייתא דקרית שמע, שהם ו' פרשיות, ובכל אחת ג' קוין, ע"כ הסימן שלהם ג' ווין.
תשל) חלון אחרא דבסטר וכו': החלון האחר שבצד צפון. בו נמצאים ב' חלונות, שהם מהתכללות ימין ושמאל שבו, וחמש אותיות לוהטות ונוצצות בתוכם. ב' אותיות מצד זה, מימין, וב' אותיות מצד זה, משמאל, ואות אחת למעלה מהן תלויה עליהן, והם סוד ה' אותיות שבשם הקדוש הנקרא אלקים. אשר א"ל מימין, י"ם משמאל, ואות ה' באמצע. פירוש. כי צד צפון הוא גבורה, הנקראת אלקים. ולהיותו כלול מג' קוין, ע"כ מתחלקים ה' אותיות אלקים, על ג' בחינות, ימין שמאל ואמצע.
אין אמונה חלקית. אמונה היא שלמות מעין חלל של בלון שאפילו נקב קטן פוגם בכולה. השקפה אמונית באה ברכישה נפשית הדרגתית הולכת ועולה.
ממשיך לתאור את "הסיור" שעשו לו בעולמות העליונים בזכות הקבורה שעשה לאותו גוף שמצא בשדה.
הבעיה היא האנוכיות של האדם יונקת את כל התשוקה שלו, עליו לשנוא את האני הכוזב שלו, את הקליפה שהיא איננה הוא. בתשוקה הגדולה יש להשתמש בקדושה בלבד, כלומר לעורר השתוקקות ולפעול אותה במקום הנכון, ליהנות רק מהאמת.
תשלא) בחלון דא ובאינון וכו': בחלון הזה, שבצפון ובב' חלונות הכלולים בו, שורים ב' ממונים באותו הרקיע, והם נקראים צורטק וגזריאל, שהם ממונים שם באותו הצד שאינו נפתח. צד צפון זה בחינת שם אלקים המתחלק לשנים. אל ים ואות ה באמצע. אין לקרא בשם מלאך שאינו שם נפוץ אצל בני אדם, מפני שקריאה בשמו למעשה קוראת לו שאז הוא כועס שלא פונים אליו לאחר שקוראים לו.
פירוש. כי נתבאר לעיל בסוד הא"ב דאת ב"ש (ז"ח שה"ש אות שט"ו) שבשעה שהמלכות אומרת נזכירה דודיך מיין, שה"ס תחילת הזווג, נמשכות לה ג"ר דחכמה בשמאל, שאז מתקרבת הקליפה שה"ס אות ק' לינק מג"ר דחכמה אלו, באצילות אין לקבל ג"ר דחכמה, אלא לצורך התעוררות ההשתוקקות לבניית כלים ולהמשיכם מלמעלה למטה, שזו היא צורת רגלה של הק' הנמשכת למטה מן השורה. ואז כדי שהקליפה לא תמשיך החכמה מלמעלה למטה היא אומרת מישרים אהבוך (כמ"ש שם אות שי"ט) שאז ממשכת אות נון סופית ממנצפ"ך הנושאת את המסך דחירק, הממעט ג"ר דחכמה דשמאל ומיחדה עם הימין ואז בורחת הקליפה (ע"ש בהסולם אות ש"כ).
ותדע שבעת שהמלכות היא בהארת ג"ר דחכמה דשמאל שהארתה מגיע אז לאות ק' דקליפה, הנה אז משמש לפניה המלאך צורטק באותה ההארה, וע"כ נקרא צורטק, שהוא כמו צורתק, כי הט' והת' מתחלפות במבטא. וצורתק הוא אותיות צורת ק', כלומר, שהארתו עושה בקליפות. צורת ק', שרגלה נמשכת למטה מן השורה, שזה מורה שרצונה להמשיך החכמה ממעלה למטה עד לחוץ משורה. ובעת שהמלכות היא בהארת המנצפך, בסוד המסך דחירק הממעט ומבטל ג"ר דחכמה, הנה המלאך המשמש לפניה באותה ההארה נקרא גזריאל, שהוא אותיות גזר אל, כי גוזר פירושו חותך, מלשון לגוזר ים סוף לגזרים, שהוא על שם שהוא חותך את ג"ר דחכמה דשמאל כדי להבריח את הקליפות. כמ"ש שם, בסוד משרים אהבוך. בסוד שמיישר את המדרגה. כאשר בא ג"ר דחכמה תפקידנו לעצור אותם מלהתפשט ממעלה למטה לרצון הפרטי, לעצור את ההשתוקקות כדי שנוכל לזכך אותה ולראות מה אפשר להשתמש בהם בקדושה
וז"ש, די ממנן תמן בההוא סטרא דלא אתפתחת, דהיינו ג"ר דחכמה דשמאל, שאינן נפתחות להאיר, אלא שמופיעות בתחילת הזווג ותיכף נעלמות, (כמ"ש בז"ח שה"ש אות ש"כ בהסולם). ורק ו"ק דחכמה פתוחים להאיר בעולמות. ומרמז הזהר, שאלו ב' המלאכים פועלים באותו הצד שאינו נפתח, דהיינו בג"ר דחכמה, כי צורתק פועל בג"ר אלו, בעת שמופיעים בתחילת הזווג וגזריאל פועל בג"ר אלו, לחתוך אותם ולבטלם עם מסך דחירק כנ"ל. בחלון שבצד שמאל ב ממונים שמצד אחד מאפשרים את ההשתוקקות ומצד שני יוצרים עצירה וגזירה, כוח הדחייה וכח חיתוך המדרגה כדי שאפשר יהיה לקבל כראוי, מנועלא ומפתחה.
מצד הגבורה נדרשת זהירות.
תשלב) ותמן אית חד וכו': ושם יש היכל אחד, מרוקם בכמה צבעים וכמה ציורים. ובו נמצאים כל אלו המקדשים שם אדונם באמירה בכל יום, שאחר שמברכים אותו, ואומרים, ברוך ה' המבורך לעולם ועד, מקדישים אותו אחר כך בקדושה משולשת.
תשלג) וההוא היכלא אקרי וכו': וההיכל ההוא נקרא משולש, כש"א, היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה, שההיכל ההוא הוא משולש, שמתוקן בג' קוין. ושאלתי מה זה. אמר אותו האיש, שההיכל ההוא מוכן, לאלו שלא אכלו כל ימיהם על הדם. כלומר שלא אכלו טרם שהתפללו על הדם שלהם. דהיינו שלא אכלו קודם התפלה. אין לאכול קודם התפילה, מפני שהרצון לקבל שלך לא חשוב יותר להקדישו מאשר להקדיש הכל לקב"ה.
אדם מקבל בבוקר שוב את נשמתו כפיקדון, מתנת חינם והוא נבחן כיצד הוא משתמש בה. אם אינו מברך קודם את השם לפני שמברך לשלום חבר, אז הוא פוגם.
תשלד) בגין דנשמתא דבר וכו': משום שנשמת האדם בעולם הזה, יוצאת ממנו בכל לילה ולילה, בבוקר היא מוחזרת אליו ושורה בחוטמו של האדם, ואינה נכנסת ואינה מתישבת במעיו, דהיינו בפנימיות האדם, עד שמברך להקב"ה, ומתפלל על דמו, אז היא מתישבת במקומה.
תשלה) וע"ד כתיב חדלו וגו': ועל זה כתוב, חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו. מהו אשר נשמה באפו. הוא משום שהנשמה יורדת בבוקר, לעולם הזה, והקב"ה אומר לה, לכי ושכני בחוטמו של האדם, בתנאי שיתפלל תפלתו, באפן, שאם יברך כראוי, תשכני בתוכו, ואם לא, היא פורחת ועולה למעלה. ונמצא האדם, שחסר לו הקדושה ההיא של נשמתו. את הנפש הוא מקבל אך לא את ההשראה האלוקית לה זוכים ע"י תפילה כראוי
תשלו) וכיון דנשמתיה חסרא וכו': וכיון שהנשמה חסרה ממנו במה נחשב הוא, אינה נחשבת מאומה, שהוא כאלו לא היה בעולם אומרים לאדם כזה אתה כמו אבן או עץ, ולא ממלא תפקידך. ועל כן, אסור לו לאדם שיברך לחבירו מטרם שמברך לאדונו בתחילת התפילה.
תשלז) והחזן אומר ברכו וכו': והחזן אומר, ברכו את ה'. והוא אומר, ברוך ה' המבורך לעולם ועד. וכיון שמברך לאדונו, מתחיל משם תחילת התפלה להתפלל, וע"כ שורות הקדושות. דהיינו קדוש קדוש קדוש, שאומר בתפלה. אשרי הם המברכים ומקדשים לאדונם בכל יום ברצון הלב.
תשלח) בההיא שעתא אוליפנא וכו': באותה שעה למדתי, שאין רשות להתפלל התפלה בעשרה, עד שמברכים להקב"ה בתחילת הכל. וכיון שברכו לו, מתפללים תפלתם. צריך להרגיש שהוא מקבל כח מעשרה, כאשר מברך את השם עם כוונת לב
תשלט) אמר ההוא גברא וכו': אמר אותו האיש, רבי, הברכה ההיא, ברוך ה' המבורך לעולם ועד, אינה אלא לתקן שבח לאדונם, שהחזיר להם נשמתם הנקראת בחמש שמות, נפש רוח נשמה חיה יחידה, וע"כ הברכה היא בחמש מלות, ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ועל ברכה זו שורה התפלה על הברכה הנפשית שהיא אור חוזר וכך נוצר לו כלי לקבל ברכת השם. והקדושה אינה שורה אלא על ברכה, כדי לחזק לאדונם בכל, מימין ומשמאל. וע"כ ברכה זו וקדושה זו, אינן אלא בעשרה אנשים.
תשמ) שאילנא ליה אמאי וכו': שאלתי אותו, למה נמצא ההיכל הזה בצד צפון. אמר לי, כיון שבהיכל הזה נכנעים כל הצדדים הרעים, שהם נמשכים מצד שמאל, שהוא צפון, שלא ישלטו בעולם. מצד אחד אדם מנסה לא להיכנס למקום של בעיות, צד הצפון בו חזק הרצון לקבל, ומצד שני שם נמצאת הקדושה, לכן אל לו לברוח מהתמודדות, לכן צריך את שני המלאכים צור תק עצירה וחיתוך, להפריס פרסה ולעלות גרה
תשמא) חלון דא אקרי וכו': חלון זה שבצד צפון, נקרא חלון של נוגה. ואין רשות להסתכל בו, אלא אלו שמשכנם שמה, שהם רואים הכל ומסתכלים, ויכולים להסתכל. כל אלו שהם שם הולכים במלבושים בצורות של העולם הזה. מפני שמשתמשים ברצון לקבל, אבל כדי להשפיע
תשמב) ותמן חמינא סגיאין וכו': ושם ראיתי הרבה מן החברים, ולא ניתנה לי רשות להתקרב אליהם. וכולם מכירים זה את זה. ואוכלים מאכל של האבירים העליונים.
תשמג) רקיעא דא נטיל וכו': הרקיע הזה נוסע בכל יום לארבע רוחות העולם, וכשנוסע הוא נוטף טל החיים לתוך הגן. ובאים כל הצדיקים אשר שם, בג"ע, ומתרחצים בטל הזה, ומזהירים כזהר הרקיע כלומר לומדים סודות התורה, מדברים מהם, ונכנסים לפני מלך המשיח, ולפני האבות, ולפני אדם הראשון. ולא ניתנה לי רשות להתודע ולדעת אותם.
תשמד) חלון דבסטר מערב וכו': החלון שבצד מערב, משונה מכל שאר החלונות, בצבעים ובאורות, מוגבלים בארבע אותיות השם הקדוש, המזהירות ונוצצות על אותו החלון. לפעמים מתגלות ולפעמים מתכסות. והראה אותי במקום אחד, כתות צדיקים שמדרגתם יתרה על כולם הם הכלל של כולם ומהם באה אהרה למלכות, צד המערב של השכינה הקדושה.
ברוך השם לעולם אמן ואמן
