תיקוני הזוהר שיעור 12 – הקדמה -עמוד יא-יב
תיקוני זוהר לא תקח האם על הבנים שעור 12
אנשים ללא שאיפה אמיתית להתקדם ולעלות ברוחניות, עליהם נאמר והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, שלח תשלח מהם. אבל על בעלי קבלה נאמר, לא תקח האם על הבנים.
בניגוד לבעלי קבלה המעלים ביקוש, תפילה ושבח להשם שיעזור להם לעלות, אנשים בדרגה בצים ואפילו אפרוחים נמצאים בקטנות, עליהם השכינה רובצת, כלומרלא משתמשת ברגלים, מצב של קטנות.
בצים זו מדרגת נפש, כמו עובר שעדיין לא בקע, אפרוחים עדיין במדרגת קטנות, שנמצאים במצב היניקה שנקראים אפרוחים, נאמר עליהם שלח תשלח היינו להפרידם מן בינה, כדי לעוררם להתקדם ולעלות מ"ן להמשיך המוחין דפנים, אבל על בעלי קבלה שזכו להמשיך להם המוחין דגדלות מן בינה, נאמר עליהם לא תקח האם על הבנים. אלא ימשיכו הגדלות בקביעות.
לשלח את האם אומר לייצר מחלוקת כדי להתקדם ולעלות ממצב הקטנות. כל עוד אדם לא מגיע לשבת, למצב השלם, עליו להרגיש חסר כדי להגיע לגדלות, כלומר לעשות בנפש את המצווה של שילוח הקן. משלחים את האם כדי שבמדרגת בצים/אפרוחים יעלו ביקוש לגדלות.
אין אנו מבינים לדעת דרכי השכינה, כאותם בעלי קבלה. אשר הם עושים להקב״ה ושכינתו דירה. וכן פורחים עמה. לכל מקום שהיא פורחת כולם מתנדדים עמה, והולכים בשליחותיה. אבל האפרוחים, אין כנפיהן, היינו מצות עשה, הפורחים בהן שלמות וכל שכן ביצים. ומשום זה נאמר עליהם שלח תשלח את האם. לכן יש לכבד תלמידי חכמים, במיוחד את בעלי הקבלה.
פירוש. ע״י עליית מלכות לבינה נעשה קשר בין כל עליון להתחתון שלו. עם חציית המדרגה החלק התחתון ירד, זהו מצב של אחים בכורים. זוהי תנועה נפשית משמעותית המאפשרת חיבור וקשר לעליון. כאן החלק התחתון של העליון מעלה את התפילה של התחתון.
אלו שבאמת עושים לקב"ה דירה בתחתונים, היינו בתוך ליבהם, הםבעלי קבלה הזוכים להמשיך הארת חכמה הם בונים לב שיכול לקבל את ההטבה, הם מחוברים לציפור, לשכינה ופורחים עמה כי הם עצמם עולים עמה וממשיכים הארתה בכל העולמות. אבל אפרוחי שהם עוד במוחין דרובצת אין הכנפים שלהם ועוד לא זכו להעלות מ״ן במצוות והמעשים טובים שלהם לעורר הזווג, לכן עליהם נאמר על האם הרובצת עליהם, שלח תשלח את האם כדי שיתעוררו וימשיכו מוחין דגדלות גמורים.
תיקוני זוהר לא תקח האם על הבנים שעור 12
יז) ועלייהו אתמר וכו': ועליהם נאמר והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, שלח תשלח מהם. אבל על בעלי קבלה נאמר, לא תקח האם על הבנים.
רובצת אומר לא משתמשת ברגלים, מצב של קטנות.
פירוש. כי סו״ה והאם רובצת ה״ס הקטנות אשר בינה השכינה משפעת קטנות, אל הבנים כי תקון ראשון אשר אמא מתקנת את זו״ן הוא העלאת מלכות אליה, שה״ס הבאת אות הי׳ באור גדלות הבינה ונעשה מאור לאויר קטנות, חסדים ואז מתמעטת הבינה מכח המלכות לו״ק חסרה ג״ר מקטינה עצמה ע"י כך שמורידה את האח"פ שלה ונשארת עם גלגלתא ועיניים. ואחריה מתמעטות כל המדרגות, וכולן כך בו״ק חסרי ג״ר, מחמת עליית מלכות לבינה חוצה את המדרגה ונשאר בלי רגלים וכאשר מתמעטים הכלים התחתונים, מסתלקים האורות הגבוהים, אשר בכל המדרגות. והשפעה זו נקראת האם רובצת על הבנים, כי אם לא היו זו״ן מקבלים הקטנות הזו מן הבינה, לא היו ראוים לקבל שום מוחין. וזה נבחן אשר חג״ת נה״י דז״א וכן מלכות עלו תחת כנפי בינה, ומקבלים כך את מוחין דקטנות שלהם, הנבחנים למוחין דו״ק, דהיינו המשלימים את הו"ק, אבל עוד אין בהם ראש, שהוא מוחין ממש דגדלות. ורביצה היא בהסתרת הרגלים, שהם סוד נה״י, ומטעם ערך ההפוך שיש בין כלים לאורות נמצא אשר החסר נה״י דכלים, חסר ג״ר דאורות, וע״כ מכונים מוחין אלו בשם רובצת וכאן זו"ן מקבלים רק מוחין דקטנות, מוחין שמנהלים את הגוף. אמנם עד כאן נמשכים המוחין מהמצב הא׳ של זו״ן, בעוד שהם דבוקים בבינה הנקראת אם, וכדי לקבל מוחין דג״ר שהם גדלות גמורה, צריכים להמשיך המצב הב׳ של זו״ן ולהוציאם מתחת כנפי הבינה ולהפרידם מן הבינה ולבנותם בזווג חדש דפב״פ של או״א עלאין, ואז הם נקראים בנים גדולים.
בצים זו מדרגת נפש, כמו עובר שעדיין לא בקע, אפרוחים מדרגת קטנות, וזה אמרו כאן ועלייהו אתמר והאם רובצת וכו', היינו בזמן הקטנות שיש לזו״ן רק נפש שנקראים ביצים או בזמן היניקה שנקראים אפרוחים, שהם בחינת מוחין דרובצת אתמר עליהם שלח תשלח היינו להפרידם מן בינה, ולעלות מ"ן להמשיך המוחין דפנים, אבל על מארי קבלה שזכו להמשיך להם המוחין דגדלות מן בינה, נאמר עליהם לא תקח האם על הבנים. אלא ימשיכו הגדלות בקביעות.
לשלח את האם אומר לייצר מחלוקת כדי להתקדם ולעלות ממצב הקטנות. כל עוד אדם לא מגיע לשבת, למצב השלם, עליו להרגיש חסר כדי להגיע לגדלות, כלומר לעשות בנפש את המצווה של שילוח הקן. משלחים את האם כדי שבמדרגת בצים/אפרוחים יעלו ביקוש לגדלות.
יח) דלית סכלתנו לאשתמודע וכו': כי אין מבינים לדעת דרכי השכינה, כאותם בעלי קבלה. אשר הם עושים להקב״ה ושכינתו דירה. וכן פורחים עמה. לכל מקום שהיא פורחת כולם מתנדדים עמה, והולכים בשליחותיה בעלי הקבלה. אבל האפרוחים, אין כנפיהן, היינו מצות עשה, הפורחים בהן שלמות וכל שכן ביצים. ומשום זה נאמר עליהם כלפי אורות דאמא במוחין דרובצת, שלח תשלח את האם. לכן יש לכבד תלמידי חכמים, במיוחד את בעלי הקבלה
פירוש. ע״י עליית מלכות לבינה נעשה קשר בין כל עליון להתחתון שלו עם חציית המדרגה החלק התחתון ירד, אח"פ דעליון יורדים לגלגלתא ועיניים של התחתון, מצב של אחים בכורים. זוהי תנועה נפשית משמעותית המאפשרת חיבור וקשר לעליון. כאן החלק התחתון של העליון מעלה את התפילה של התחתון, אשר בינה ותו״מ דעליון נתלבשו בכתר חכמה דתחתון. וכן בכל המדרגות, עד אשר בינה ותו״מ דמלכות דעשיה, נתלבשו בכתר חכמה של הצדיקים אשר בעולם הזה. וע״י מצות ומעשים טובים שעושים הצדיקים כדי להשפיע נ״ר ליוצרם כל פעם משבחים ועוסקים בגדלות השם, הם מעלים מ"ן וגורמים זווג דנשיקין לע״ב ס״ג שהם חכמה בינה דא״ק, אשר ע״י הארת זווג זה יורדת המלכות דכל המדרגות למקומה, כי ענין עליית המלכות לבינה התחילה רק בבינה דא״ק ולא למעלה ממנה שהוא חכמה, וע״כ כשחכמה זו דא״ק מזדווגת עם בינה, נדחה גם בבינה המלכות למקומה וכן נדחית בכל המדרגות, ובינה ותו״מ דכל מדרגה מתנשאים ועולים בחזרה ומתחברים מבחינה רוחנית לכתר וחכמה שלהם, וכן הם מעלים עמהם גם את כתר וחכמה של המדרגה התחתונה שנק אחים בכורים, מטעם להיות שבינה ותו״מ אח"פ דעליון נשתוו עם כתר וחכמה של התחתון בשעת הנפילה שהתחתון ראה את האחוריים של העליון שמאיר לך והייתה מאוחה אתו, שוב אינם נפרדים מהם בעת העליה. נמצא אשר ע״י המצוות נעשו בינה ותו״מ מכל מדרגה עליונה, לכנפים לטוס בהן חזרה למקומם, וגם להעלות עמהם את הכתר והחכמה של המדרגה התחתונה וכן בכל המדרגות עד לעולם הזה.
וזה אמרו, אלין עבדין לה דירה ולקב״ה, אשר בעלי קבלה הזוכים להמשיך הארת חכמה הנ״ל מזווג דע״ב ס״ג עושים להשכינה ולהקב״ה דירה, בסו״ה בחכמה יבנה בית.דירה זה לב שיכול לקבל את ההטבה ופרחין עמה כי הם עצמם עולים עמה וממשיכים הארתה בכל העולמות. אבל אפרוחי שהם עוד במוחין דרובצת לית גדפין דלהון שלמים דפרחין בהון דאינון פקודי דעשה ועוד לא זכו להעלות מ״ן בהמצוות והמעשים טובים שלהם לעורר הזווג דגדלות מע״ב ס״ג דא״ק להוריד את המלכות למקומה ובינה ותו״מ דעליון יתוקנו לבחינת כנפים לחזור למקומם. ובגין דא אתמר עלייהו לגבי אימא הרובצת עליהם שלח תשלח את האם כדי שימשיכו מוחין דגדלות גמורים.
