תיקוני הזוהר | עמוד צח | שיעור 80

סוד הנקודות שיעור 80

החיריק הוא בחינת נצח, ומראה על הימין בסוד נעימות בימינך נצח.

חיריק הוא בסוד הארת חכמה שנכללת בימין ומאירה ממטה למעלה, כמו הנקבה שפניה למעלה מצד התיקון, מפני שלא יכולה ממעלה למטה, אלא כל תיקונה, כל תיקון הרצון, צד האישה הוא בדחיית האור, כלומר השפעה ממטה למעלה.

הנצח כדרך הנוקבה מקבל ממטה למעלה.

החיריק גורם למסך דקו אמצעי בחינת מלכות שעולה לבינה ומאפשרת פתיחת המדרגה, בחינת מפתחא. מסך דחיריק.

ניקוד הקובוץ מופיע כשלוש נקודות באלכסון, או נקודה במרכז האות ו

קסד) שרק איהו חושבן וכו': חשבון אותיות שרק ש=3 ר=2 ק=1 הוא במספר קטן שש, וחמש ניצוצים של הנקודות, הם חמשים, ועם מספר שש של האותיות הרי נ״ו. חשבון האותיות עצמן שהן שלש, עם התיבה, הרי הם ס', רומז לסוד הכתוב סוד ה׳ ליראיו. ובו כתוב גם רנו ליעקב שמחה שהוא קו אמצעי, משום שכל תשע הנקודות, מקומת חכמה העליונה, מתפשטות עד מלכות. וטעמים הם מקומת כתר עד מלכות. ושורק צדיק יסוד עולם היינו מלאפום שהוא ספירת יסוד, בו הוא סוד שורק שני, היינו מלאפום בתוספות ו׳ על חשבון שרק ו + ג׳ נקודות שעולה ל״ו, ובתוספות ו׳ עולה מ״ב.

וכאשר הוא וו עם הנקודה מלאפום, אז הוא בחינת יסוד.

פירוש, נקודת שרק של ג׳ נקודות של הקובוץ היא בחינת הוד שבז״א,

שהוא בחינת מלכות של החסדים, כי חג״ת הם כח״ב של חסדים, ונצח הוא ז״א שבחסדים. והוד הוא מלכות שבחסדים, ובמלכות נעשו ג׳ נקודות סגול של ז״א, לג' נקודות זו תחת זו בצורה אחת להורות שאין זווג בין ג׳ קוים, כמו בסגול שיש ימין ושמאל ומכריע, וכאן בנוקבא חסר קו האמצעי וכמו שהיא בראש כן היא בתוך וכן היא בסוף בלי זיווג.
והנה ספירת הוד שהיא מלכות שבחסדים היא רגל השמאלית של הפרצוף ובה נגמר קו השמאל קו של בינה גבורה הוד, והיא השורש לב׳ ספירות יסוד ומלכות שהם ב׳ כוללים שאין בהם חידוש, בסוד כל וכלה הוא כל והיא כוללת גם ה גבורות, כלה, אשר יסוד נקרא כל מפני שכולל חמשת הספירות חג"ת נ״ה. ומלכות נקראת כלה הכלולה מן הנ״ל. ולכן תקון ספירת הוד בסוד הכתוב סוד ה׳ ליראיו כמו תקונה של הנוקבא להאיר רק ממטה למעלה, ואז מתגלה שורק שני שהוא מלאפום ו׳ ונקודה והוא ספירת יסוד המאיר בהארת חכמה אל מלכות בסוד סופו של הפסוק ובריתו להודיעם. להודיע לשון דעת, הארת חכמה
לכן מבאר שרק א׳ של ג׳ נקודות בסוד תקון ספירת הוד בג׳ קוים ומלכות שבהוד המקבלת הארת ג׳ הקוים, וזה אמרו שרק איהו חשבון אתווי ו׳. היינו קו ימין שבהוד בסוד הארה של תקון כלים שהם חשבון האותיות לבד. רק בחשבון האותיות זה בד"כ השלמת כלים או הארת כלים בקטנות חשבון הוא בחינת המלכות חשבון הוא חלוקה.

ואח״כ מבאר קו השמאל שבהוד ואומר וחמש ניצוצות נקודות המאירות, אור העב של הרשימה שבא לנענע את הכלים, שבא ע"י הטעמים מלמעלה באור הזך של הרשימה חמשין הא נ״ו שהנצוצות הם הנקודות הרומזות להארת חכמה שבשמאל. תלת אתוון היינו קו אמצעי הכלול מכל ג׳ הקוים עם האורות שבהם היינו האותיות ממש ולא חשבונם לבד. ותיבה שהיא תקון מלכות שבהוד המקבלת הארת ג׳ הקוים הנ״ל מלמטה למעלה הא אינון ס׳ סוד ה׳ ליראיו שכאן מתוקן הפרצוף בשלמותו וביה רנו ליעקב שמחה ע״י תקון ספירת הוד שבשמאל נשלמות כל הספירות רנו שהוא יסוד המתפשט מן תקון הוד בסוד סוף הפסוק ובריתו להודיעם כנ״ל.  ברית הוא ספירת יסוד ליעקב היינו תפארת גוף המדרגה. שמחה היינו מלכות, כי כבר מתוקן הפרצוף בשלימות ומפרש מטעם דכל נקודי מחכמה עלאה מתפשטאן תשעה עד מלכות. כי אחר תקון ההוד בסוד הכתוב סוד ה׳ ליראיו אז כל תשע הנקודות הבאות מקומת חכמה העליונה מתפשטות עד מלכות. עד שלא ניתקן ההוד לא ניתקנות כל הספירות וטעמי הם מכתר עד מלכות היינו מקומת כתר. ומשלים לפרש שורק ב׳ היינו מלאפום ואומר ושורק צדיק יסוד עלמא בסוד ובריתו להודיעם, ביה סוד שורק השני דהיינו מלאפום בתוספת ו׳ מ״ב סוד מ״ב מבואר לעיל בנקודת צרי.

סוד השם ליראיו, למי ששומר על הברית, דרך וו ונקודה בתוכה, שאז רנו ליעקב שמחה, שיוכל להתפשט לברית, ליסוד.