תיקוני הזוהר – עמוד קכד-קכה | שיעור 105

י"ב צירופי הויה שיעור 105

ריא המשך

וזה אמרו י״ו רחוקים דא מן דא או קרובים דא מן דא עלייהו אתמר שלום שלום לרחוק ולקרוב וגו', כי כל זווג נקרא שלום וזווג של הארת חכמה נקרא רחוק כי אין זו"ן יכולים לקבל קומת חכמה בלי חסדים, אור דחסדים גורם להם לקרבה וע״כ נבחנת קומת החכמה בזו"ן שהיא רחוקה בסו"ה מרחוק ה׳ נראה לי כי קומת חכמה רחוקה ממנו והוא צריך ללבוש של חסדים בכדי לקבלה. ואז נמצא י״ו רחוקים דא מן דא דהיינו בעת שמאירים בהארת חכמה הנקראת רחוק. ובעת הזווג לאור החסדים נקראים קרובים דא מן דא כי אור החסדים מתקבל בהם בלי לבוש, ולא עוד שע״י קומת אור החסדים הם יכולים לקבל גם חכמה וזה אמרו שלום שלום לרחוק ולקרוב ב׳ שלומות הנוהגים תמיד בזווג דגדלות. דהיינו קרבן עולה ויורד יהה״ו הנאמר בין על בינה העולה ויורדת ובין על מלכות העולה ויורדת בסוד זאת תורת העולה שהיא מלכות העולה בתחלת התקון ונמתקת בבינה ואח״כ כשמלכות המסיימת יורדת למקומה ,כאן הסכנה שינסו למשוך חכמה בלי חסדים ה׳ דאיהי אימא עולה סליקא לגבי י׳ שהוא חכמה בסו"ה היא העולה הנאמר על חזרת בינה למקומה ומאירה בהארת חכמה שהיא י'. ה׳ דאיהי ברתא שעלתה וסיימה האורות למעלה במקום בינה נחיתת לגבי ו׳ יורדת למטה למקומה להזדווג עם ז״א שהוא ו׳ ואז נאמר וירד מעשות החטאת מפני שמחטיא את המטרה על מנת להשפיע, שהרי זה מצב הקטנות כי בזמן שמלכות היתה למעלה היה גרעון בפרצוף שלא היה רק ב׳ כלים כתר חכמה וב' אורות נפש רוח לבד, וזה נקרא חטאת וכשירדה למקומה אז נאמר עליה וירד מעשות החטאת כי חזרו כל ה׳ הכלים ומאירים ה' אורות נרנח״י. שזה כבר לא חטא, לכן החטאת דווקא כשמאירים רק נפש רוח שמלכות עלתה לבינה
ונודע שישנם ב׳ מצבים בזו״ן שבמצב א׳ נאחזת הנוקבא בקו שמאל דבינה שבו הארת חכמה זהו מצב א של הנקבה, והיא שמאל בלי ימין, דהיינו חכמה בלי חסדים, והיא גדולה כמו ז״א בסוד שני המאורות הגדולים, ועכ״ז אינה יכולה להאיר לתחתונים כי חכמה בלי חסדים אינה מאירה, וע״כ היא מלאה דינים בבחינת אש שורף. ואז נעשה הקטרוג שאמרה אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד שהוא בינה. וכדי לתקן זה נאמר לה לכי ומעטי את עצמך ונתמעטה וירדה לבחינת נקודה תחת יסוד ז״א, וזהו מצב הב׳ עיבור דאורות. מצב א זה מצד הכלים. זוהי ירידה לצורך קבלת האורות והיא נבנית מחדש להיות נוקבא לז״א להזדווג עמו פב״פ, שזוהי תכלית שלימות המלכות לפני גמר התקון, שאז מאירה בחכמה וחסדים אל התחתונים.
ובמצב הב׳ ישנם ב׳ זווגים א׳ להארת חסדים בסוד הכתוב ויביאה אל האדם שתקנו את הנוקבא במסך כזה שתהיה ראויה לקבל חסדים בזווגה עם ז"א. שמקבלת צלם דקדושה, לבושי מוחין, אמונה וזווג ב' להארת חכמה בסוד הכתוב ויבא גם אל רחל מצב של נסתר כמו הסכך בסוכה כך בלילה לומדים תורה כנגד חג הסוכות, ובזווג ביום בשים שלום בתפילת עמידה וגם סו״ה לזאת יקרא אשה זאת היא המלכות. חיפש האדם אישה בכל הרצונות הבהמים שלו ולא מצא, ולזאת שבאה מתורת הנסתר שנבנתה מחדש, חווה השניה, בחינת רחל נק אישה כי מסבת הארת חכמה המאירה בה אחר שנכללה בחסדים של בעלה, ניתן לה השם אשה אש ה' שה"ס הארת חכמה המכונה אש בסו"ה והיה אור ה׳ לאש. ועל זווג הארת חכמה נאמר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו המאירים בחסדים מכוסים, ודבק באשתו שאין ז״א יכול להאיר בהארת חכמה זולת בעת הזווג עם הנוקבא. והאי איהו קרבן עולה ויורד הנאמר על עליית המלכות וירידתה ועל ירידת הבינה מתחת המלכות ועלייתה. ואז חמש אשות סלקין וחמש נחתין כי ישנם ה' מיני דין המכונים חמש אשות ג׳ הם בחג״ת שלמעלה מחזה הנמשכים מג' זריעות חלם שורק חירק. וב' דינים הם מחזה ולמטה א' בנה״י הנמשך ממסך שבנקודת החזה ב' במלכות. כנגדם עולים חמש אשות בסוד מ״ן ונזכרים בפסוק: א', זאת תורת העולה. ב', היא העולה על מוקדה. ג', על המזבח, ד', כל הלילה. ה', ואש המזבח תוקד בו. (עיין בסלם פרשת צו אות כ״ו במאמר זאת תורת העולה).

לימד כאן מתי אותיות י"ו קרובים ומתי רחוקים. בצירוף י ה ה ו כאן יש מצב של קרבה ושל ריחוק. לאחר הקטנות התנועה היא של אור ע"ב ס"ג מלמעלה ומעורר את המדרגה לקבל אור גדול.

כדי שהמלכות תוכל לבוא לבחינת אדם, עליה לוותר על עצמה. כדי להביא את הלב כבן זוג לנשמה, עליו למעט ולוותר על עצמו בביטול, בחינת מעטי את עצמך. אז היא באה למצב ב בו יכולה היא לקבל ב זיווגים, קבלת חסדים שזו בחינת ויביאה אל האדם. ואז ויבוא אל רחל, לזאת יקרא אישה בזכות החסדים שמשיגים ובכח הגבורות שהיו קודם.