תיקוני הזוהר – עמוד קכב-קכג | שיעור 104

תיקוני הזוהר – עמוד קכב-קכג | שיעור 104

י"ב צירופי הויה שיעור 103

מלמד כאן על השם ס"ג שהוא שם הויה במילוי אלפין כך: יוד, הא, ואו, הא וזה מרומז בצורת אות א׳

שני מצבים לאות א. כאשר קו האלכסון בצורת מאוזן, זו קטנות במדרגה בה כתר וחכמה למעלה, בגדלות שהקו אלכסוני, בינה ת"ת ומלכות עלו, והעליון יורד בחשיבות שלו.

צורת האות א מראה שלמרות עליית התחתונים, עדיין הם תחת הפרסה ולא יכולים לקבל אורות גדולים שלא ניתן לקבלם להשפעה.

חשיבות רבה לשם ס"ג, הוא בחינת אדם, אשר בהשקפה מלמד שעליו להיות נסוג בענווה כדי לבוא לשותפות עם העליון. מי שמכוון בשם ס"ג כל תפילותיו מתקבלות. הביקוש הוא בסוד האות א שבשם ס"ג, כלומר לבוא עם ביקוש בלי גאווה וכוונה לקבל ג"ר. משמעות ענווה זו היא ההבנה שגם בגדלות יודע שיש בורא מעליו.

י

י"ב צירופי הויה שיעור 104

 

מילוי האות וו בשם הויה, יוד הי ואו הי = 63=ס"ג, אות א זו היא שורש האדם, שגם במצב הגדלות לא מפרידים בין יוד עליונה ליוד תחתונה, באות א, הפרסה נשארת. ללמד כל אחד שגם במצב גדלות יש עליון מעליו, ואז לא יעלה ביקוש בתפילה תוך גאווה, ואז כל תפילותיו מתקבלות.

התיקון של הגאוותן הוא ע"י שבירתו, אין דרך אחרת לתקנן את הפירוד שיצר מהבורא.

רי) ת״ח כל הוי״ה וכו': בוא וראה, כל הוי״ה שצרופה היא ה׳ על י׳ ה׳ על ו׳ כגון בסיומי התיבות לה׳ אתי ונרוממה שמו היא בחינת נקבה המאירה ממטה למעלה שאין לה מעצמה כלום. כל הוי״ה שב׳ ההין שלה הן ביחד באמצע הן אחיות בינה ומלכות כעין זה בראשי התיבות יהה״ו מסוד הפסוק יתהלל המתהלל השכל וידוע המאירות בחכמה בסו״ה אמור לחכמה אחותי את. כל הוי"ה שצרופה י״ו ביחד באמצע כגון היו״ה היוצא מצרוף הפסוק המר ימרנו והיה הוא. הם חכמה וז״א אחים בסוד הכתוב כי ישבו אחים יחדו. (עיין לעיל אות ר״ה ד״ה פירוש).

 

ריא) תרין ההין כחדא וכו': ב׳ ההי״ן של השם כאחד ה״ס הכתוב ותלכנה שתיהן, שהן בינה ומלכות הולכות יחד בהתכללות, השפעה ורצון לקבל י׳ ו׳ של השם כשהם רחוקים זה מזה, דהיינו בהארת חכמה הנקראת רחוק בסו״ה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. או קרובים זה מזה, דהיינו באור החסדים שעליו אין שום צמצום, ולכן נקרא קרוב. עליהם על ב׳ אורות אלה נאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב וגו'. דהיינו קרבן עולה ויורד, המרומז בצירוף יהה״ו, היוצא חיסרון, וביקש הבאים מהפרטיות מרחיקים את האדם, אך חיסרון שבא מהבורא, לצורך הקשר, הוא חיסרון המביא לשלמות. רחוק הוא בחינת חכמה, וקרוב חסדים.

מפסוק יתהלל המתהלל השכל וידוע. ה׳ שהיא אימא בינה עולה, היינו עלייתה אצל י׳ שהיא חכמה בסו״ה היא העולה. ה׳ שהיא בת מלכות יורדת אצל ו' היינו ז"א. בסו״ה וירד מעשת החטאת, ואז נאמר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו וגו', ונעשה הצרוף של ישמחו השמים ותגל הארץ. וזה הוא קרבן עולה ויורד. חמש אשות עולות, וחמש אשות יורדות. 

פירוש הדברים, ענין עליית מלכות לבינה, ה״ס המתקת השפעה מלכות בבינה שהוא שורש כל התקון, כי מלכות היא מדת הדין שאין העולם יכול להתקיים בה רק על הרצון לקבל הפרטי לא האדם ולא האדם יכולים להתקיים, והעלה המאציל לבינה שהיא מדת הרחמים, העלה פירושו העלה במדרגתה, הקדים מידת הרחמים, עשה את הרחמים סיבה לרצון לקבל שע״י עלייתה לבינה מקבלת מלכות צורת בינה, ומנהיגה את העולם במדת הרחמים של בינה, וזה אמרו תרין ההין כחדא שהן בינה ומלכות ה״ס הכתוב ותלכנה שתיהן הנאמר בנעמי ורות שזה שורש התקון לקיום העולם ​​ זו"ן. אין העולם מתקיים על מידת הדין בה יש צמצום ולא מתקבל אור, ודווקא קבלת אור תגרום לפירוד. ברור שהקב"ה ידע מראש שאין העולם יכול להתקיים במידת הדין. והנה מלכות היא תמיד בסוף המדרגה דהיינו הסיום של המדרגה ומעכבת את אור העליון שלא יתפשט בתוכה, מכח הצמצום שנעשה עליה לא לקבל את אור העליון. ולכן כיון שעלתה לבינה וסיימה את האור במקום שעלתה שהוא תחת ג׳ ראשונות של בינה, נמצא שז׳ תחתונות דבינה ותפארת ומלכות הנמצאים תחת הסיום יצאו ממדרגתם אל המדרגה התחתונה שתחת המלכות, אמנם ע״י מיין נוקבין נקבות שעולות לביקוש, ב נקבות גם מלכות וגם בינה מתורה ותפלה של התחתונים נמשכת הארה עליונה מחכמה בינה דא״ק, המוציאה את המלכות המסיימת למקומה, ואז עולים וחוזרים בינה תו״מ למדרגתם כבתחלה. כאשר עולה ביקוש מהתחתונים בתפילה מגיע אור ע"ב ס"ג ומוריד את הפרסה ואז מקיים שבינה ת"ת ומלכות עולים.
ולפיכך ישנם ב' זווגים בכל מדרגה זווג של חסדים בו"ק ולא בשלמות המאירים בזמן הקטנות דהיינו בעת שמלכות המסיימת היא במקום בינה שאז אין בפרצוף רק ב׳ כלים כתר וחכמה, שמתלבש בהם ב׳ אורות נפש רוח, מטעם ערך הפוך שיש בין כלים לאורות כנודע. ואור רוח נקרא אור חסדים. ואחר עליית מ״ן של תורה ומצות נעשה זווג ב' שממשיכים הארת חכמה ע"י זווג חו״ב דא״ק ומלכות המסיימת יורדת למקומה, ובינה ותו״מ חוזרים ועולים אל מדרגתם הקודמת ואז ישנם ה׳ כלים בפרצוף שהם כח״ב תו״מ ומתלבשים בהם ה׳ אורות נפש רוח נשמה חיה יחידה. וזוהי גדלות. לכאורה חוזרים לצמצום א, אך רק בסוד האות א שבאות וו שבשם ס"ג

אין תגובות

להגיב