תיקוני הזוהר – עמוד קל"ח-קל"ט | שיעור 124
בראשית זו התורה 124 125
המלחמה האמיתית בתורה ובהלכה היא לראות כיצד מגיעים לפנימיות לפרי, וזורקים את הקליפה החיצונית כאשר הפרי מוכן. כך מסופר על רבי מאיר שרימון מצא, תוכו אכל וקליפתו זרק, כלומר רבי מאיר ידע כיצד לברר מה ניתן ללמוד מרבו שיצא לתרבות רעה.
אמונה נבנית באופן כזה, כאשר פוגש אדם תופעה בחיים, המחשבה הטבעית בודקת איזה תענוג פרטי ניתן להפיק מתופעה זו. מעבר להרגש המידי, יש לאדם אידיאלים וערכים עליונים בהם רוצה להאמין. כאן יש בו מלחמה פנימית בין החשק לבין אותו ערך.
כאשר דוחה את החשק בגלל הערך, היינו דוחה את האור עקב בחירתו ביתר דבקות, בכך הוא בונה את הכלי. כלומר סיבת הדחייה היא לא פיתוח כוח דחיית סיפוקים, אלא בזכות הערך העליון. זו בחינת סור מרע, זו פעולת אור חסדים. מתחסדים עם הערך העליון. החסדים בונים את האמונה, ואז מאמינים בערך, במחשבה, ואז יכולה להיות התפשטות ללב.
אל לו לאדם להתעלם מרצונות ותשוקות שליליים בהם הוא נפגש, אלא עליו ללמוד לנהל אותם נכון, כלומר בשלב ראשון דוחים ונועלים את המקרה, ורק לאחר שבונים תפיסה נכונה לגביו, ניתן לקחת את החלק הראוי שמקדם לתכלית.
