44- הדף היומי בזוהר הסולם – וירא – קל-קלב (שיעור השקפה)

סיכום דף היומי בזהר הקדוש פרשת וירא קל'-קלב'.📜

🔹"חוש בם קץ משיחא"
כאשר שואלים מתי יבוא משיח לא מדברים על זמן גשמי אלא על מצב נפשי שצריך להתקדם אליו. דרך התקדמות והתפתחות ביכולת ההתייחסות של האדם.
🔹זמן =מס' חידושי צורה .
צורת ההתייחסות צריכה להתפתח למעבר לדרכי הגוף כך יוכל האדם להתקדם אל עבר הגאולה.
בכדי להגיע למציאות של משיח זמן הגאולה צריך לדעת לאיזה צורת התייחסות נפשית צריך להתקדם.
משיח= גדלות ההשגה.
🔹"עת לעשות לה' הפרו תורתך"
מהו העת לעשות לה'? האם ישנו זמן מיוחד?
עת= כנסת ישראל.
מדברים על כנסת ישראל מצד ההגעה לשלמות עם הרצון להגיע לה'.
פירוש נוסף: עת=אישה זרה.
יש רצון שאפשר לבוא איתו לה' ויש עת (זמן) שלא -אישה זרה.
🔹אישה זרה- רצון והשתוקקות המנוגד לרצון ה'.
על כן אישה צריכה להיות צנועה.
אישה צנועה רצונה לנק' הפנימית ולא החיצונית.
כיוון שהעולם שאוב אחרי דברים חיצוניים עולמנו הולך יותר ויותר לחוסר צניעות.
ככל שנלך לנק' הפנימית יותר ויותר, ממילא נחייה ביותר צניעות.
🔹חוסר צניעות/חוצפה- סימן חיצוני לחוסר ביקוש של הנק' הפנימית כאשר רוצים את העוצמה באופן חיצוני-כסף גאווה כבוד וכד'..
צריך האדם ביקוש לעוצמה בקישור לה' אחרת זו עוצמה חיצונית.
🔹 עת טובה- רצון הנשמה.
עת שאינה טובה אישה זרה.
כל מי שעוסק בתורה מייצר תיקון ל"הפרו תורתך".
מי שמפר את התורה פוגם בכלל של התורה.
חופש הפרט לא מתבטא נכון כאשר אדם עושה כרצונו הוא פוגע בכלל כולו.
החשבון הוא תמיד חשבון לטובת הכלל אפילו החשבון של האנוכיות.
אם לא היתה הפרה של התורה לא היה פירוד!
"בעיתה אחישנה" כאשר ה-ה תקום מעפר. ה היא הנוקבא אותה ה היא בחינת בית המקדש ירושלים רצון האהבה של האדם = השבת.
🔹השבת לא נכנסת ביום השביעי אלא לפני.
ביום השישי מהשעה החמישית מתחילים לקיים הלכות המרמזות על בואה של השבת.
מבחינה נפשית -כשהאדם מקבל מוחין שלמים מגיע לבחינת אהבה אז תהיה הגאולה שלו קבלת אור חכמה זה הבחינה של הגאולה.
השאיפה לגאולה היא השאיפה לאהבה.
🔹"נאלמתי דומיה"
כאשר אדם מרגיש שליבו הוא לב שאינו אוהב הוא בבחינת נאלמתי דומיה.
🔹יש פה תיקון מיוחד כיוון שהטבע הוא טבע של קבלה ולא נתינה.
וכן גם נתינה לבד אינה אהבה.
כל סדר התיקון בא בבחינה השישית בששת ימי היגיעה.
אדם הרוצה להיגאל עליו להיות במאמץ כלפי היגיעה הנכונה לפעול במאמץ לקבל את אור האהבה במסגרות חייו השונות.
על האדם להתייגע עד שיוחלט מלמעלה שהוא ראוי לקבלה.
ואין האדם יודע מתי יגיע זמנו שכן עליו מוטלת היגיעה ללא תלות בתוצאה.
🔹 משיח יגיע כאשר נגמור את הידיעה הנצרכת ואז ברצונו יתברך נזכה לתכליתנו.