018- הדף היומי בזוהר הסולם – חיי שרה – נב-נד (שיעור השקפה)
שיעור שמע:
קסז) חייב אדם להקביל פני רבו בר"ח.
קסח) אותו אור הראשון, ששימש בימי בראשית, ואח"כ גנזו לצדיקים לעתיד לבוא, שמסעיו עשרה. ובעשרה נוסע, ובעשרה מנהיג הכל, ובעשרה אותות עושה מעשיו. עשרה כתבים, עשרה מפתחות של בית החולים בידיו, ועשרה כתבים לוקח בגן עדן, לתקן הארץ בשביל גופים של הצדיקים.
מספר עשרה, רומז על אור החסדים. ואור הראשון שנגנז לצדיקים הוא אור החכמה, כי ע"כ היה אדם הראשון מסתכל בו מסוף העולם עד סופו, כי אור העיניים והראייה הוא אור החכמה. שאור הראשון מסעיו עשרה, שאור החכמה מתגלה בהתלבשות עשרה, שהוא אור החסדים. ובא להתלבשות הזה, משום שבא בג' קווים, שכל קו מלובש בעשרה. וכתוב, שנוסע ומשפיע בעשרה, והוא קו ימין, שעצם השפעתו הוא אור החסדים.
ובעשרה מנהיג הכל. הוא קו שמאל, שאע"פ שעצם השפעתו הוא חכמה, שע"ס שהיא נקודת השורוק, עכ"ז אינו מנהיג ומשפיע, זולת ע"י התלבשות בחסדים.
ובעשרה אותות עושה מעשיו. זהו קו אמצעי, המכריע בין ב' הקווים הללו, שממנו נמשכים כל האותות והמופתים שמצד הקדושה. ומעשיו פתקים, פירושו מסכים, וקומות אורות החסדים, היוצאות על הפתקים. ובקומות האור האלו הוא רופא החולים. כי כל המחלות, נמשכים מקו שמאל, בהיותו בלי התכללות הימין, וכשבא קו האמצעי עם המסך דחיריק, שעליו יוצא קומת אור החסדים, שבזה מכריע בין הקווים, עד שנכללים זה בזה, מתרפאים אז כל החולים.
וע"כ נקראות קומות אור שלו מפתחות לרפואות החולים. והם בעשרה, להיותם אור החסדים. עשרה פתקים הוא המסך דקו אמצעי, שעל ידו נכנס בחשבון הצדיקים, על ידי המלאך דוּמָה. ומובטחים בזה לעמוד בתחיית המתים, כמ"ש, וכיפר אדמתו עַמּוֹ. לתקן הקבר, שיהיו ראויים להכתוב, ופתחתי את קברותיכם.
קסט) היית רואה יותר ממלאך קדוש, שאור הנשמה גדול מאור המלאכים, וכיוון שביאר העשרה רק בג' קווים העליונים חכמה בינה דעת, הולך ומבאר העשרה גם בז"ס תחתונות. ואומר, שהעולם, שהוא מלכות, נברא בעשרה, ומנוהגת בעשרה, שהוא יסוד שמנהיג את המלכות, הנקראת עולם. הכיסא הקדוש, נצח והוד, הנקראים כיסא תחתון, הוא בעשרה. התורה, תפארת, הוא בעשרה. נסיעותיו, גבורה, הוא בעשרה. עולמות עליונים, חסד, שהוא העליון מז"ס תחתונות, הוא בעשרה. ואחד העליון על כל ברוך הוא, כתר. שממנו נמשך הכל, הן אור החסדים, המרומז בעשרה, והן אור החכמה.
קע) ויקח העבד עשרה גמלים. מהו, וכל טוב אדוניו בידו? איך אפשר, שכל רכושו של אברהם יהיה נישא בידו? זהו שמו של ריבונו, השכינה, שנקראת שֵׁם, שהלכה עימו להביא אותו למקום הנירצה, ולהגן עליו, שלא יאונה לו מכשול. זה ודאי הוא כמ"ש, כי שמי בקרבו.
קעא) כל מי שיודע שמו לאמיתו, יודע שהוא ושמו אחד. הוא, הקב"ה, ושמו אחד, השכינה. שכתוב ה' אחד ושמו אחד. כלומר, השם, השכינה, והוּא, ז"א, אחד.
קעב) וַיַברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים. מחוץ לעיר, בבית הקברות. אל באר המים, הנִקדמִים לתחיית המתים בבית הקברות. הם אותם שנשאו ונתנו בתורה, שהרי, כשנכנס אדם לקבר, מה ששואלים לו מתחילה, אם קבע עיתים לתורה, שכתוב, והיה אמונת עיתיך. ומכל שכן כשיצא, אינו שאלה, להחיות אותם מתחילה.
קעג) לעת ערב, יום השישי, שהוא ערב השבת, שאז הזמן להחיות המתים. ששת אלפים שנים עומד העולם. וערב שבת, הוא אלף השישי, שהוא סיום הכול. לעת ערב, שפירושו זמן סיום הכול. לעת צאת השואבות. אלו הם תלמידי חכמים, השואבים מימיה של תורה, שהוא עת לצאת ולהתנער מן העפר, כלומר, לקום לתחייה.
קעד) אותם המתעסקים לדעת את ריבונם בעוה"ז, ונשמתם בשלמותה לעוה"ב, זכו לצאת מהקבר משבועת הנשמה שהשביעה למט"ט. כי מט"ט הולך לדעת, מי הוא גופה ממש. כמו שהנשמה השביעו. והוא כמ"ש, הנה אנוכי ניצב על עין המים. אע"פ שגוף תלמיד חכם הוא, הולך מט"ט לבחון אחר השלימות, שכתוב, והיה העלמה היוצאת לשאוב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך, שפירושו, אמור לי רמז ידיעת השם ממה שהשגת.
קעה) ואמרה אֵלַי גם אתה שתה. שנותנת לו לדעת ג' ידיעות:
א. אף אתה עבד כמוני. כלומר שחסר ג"ר.
ב. ולא נתחלף לי ידיעתך, בידיעתו של מקום. שלא טעתה שיש שלימות אחרונה בהמוחין שלו, שמשפיע לנשמות, כמו שלימותו של הקב"ה.
ג. וצריך אתה להשיג שאתה נברא כמוני. אע"פ שאתה מלאך, מכל מקום אתה כמו נברא, כלומר בעל חסרון, כמוני.
קעו) וגם לגמליך אשאב. שגם לצבאותיו תיתן לדעת ממה שהשיגה ושאבה. כי גמליך פירושו לצבאותיך. כלומר, ידיעת השגתו הוא:
א. שלא השיגו סיעתך. שהמה מחוסרי השגה.
ב. וידעתי כי מעלה יש לי עליך. שהיא בחינת היתכללות מנקודה דעוה"ז, שהיא חסרה למלאכי מעלה.
ג. והאיך נברא אתה מזיו הנתון אצלך, שהשיגה גם סוד בריאתו. אם הוא אומר, אם הגוף אומר כל השגותיו, סימן זה יהי מסור בידי על כל דברים אלו, כי סימן זה, שעשית לי, יהי מסור בידי על כל דברים אלו, שהגוף יאמר לו כל הדברים הנ"ל, אף אחד מהם לא יחסר. אז, ואדע שהיא האישה, הוא הגוף, מאותה הנשמה, כפי השבועה שהשביעני.
