026- הדף היומי בזוהר הסולם – חיי שרה – עו-עח (שיעור השקפה)

026- הדף היומי בזוהר הסולם – חיי שרה – עו-עח (שיעור השקפה)

תפלה שוועה דמעה

רמ) ופנה היום. שהוא מדרגת החסד. ונטו צללי ערב. שהם מדרגות הדין הקשה. ואז נחרב בית המקדש, ונשרף ההיכל. וע"כ אדם יהיה נזהר בתפילת המנחה, כי הוא זמן שדין קשה שורה בעולם.

רמא) יעקב תיקן תפילת ערבית, כי הוא מתקן אותה, את הנוקבא, וזן אותה בכל מה שהיא צריכה, כי הו' דהויה, שהוא ת"ת והוא יעקב, מתקן את הה' דהויה, שהיא הנוקבא. והה' ניזונת מן הו'. כי אין לנוקבא מעצמה כלום, אלא שמקבלת הכל מת"ת, ו' מהויה, יעקב.

כי יעקב הוא קו אמצעי, הממשיך קומת החסדים על המסך דחיריק, ומכריע ומייחד ב' הקווים ימין ושמאל, שהם אברהם ויצחק, זב"ז. ואחר דין הקשה שבא בהארת שמאל דיצחק, בא יעקב ומתקן את המסך דחיריק, שתיקון זה הוא תפילת ערבית. שתיקון הראשון הוא המסך על המלכות מטרם שנימתקת ברחמים, בתפילה, הנקראת שוועה. והוא התיקון של תפילת ערבית. ואחר זה בא תיקון ב' בדמעה, שהוא המסך על המלכות הממותקת במידת הרחמים, והוא חצות לילה.

רמב) ומשום זה תפילת ערבית היא רשות. כי היא נכללת בתפילת היום, כדי שתהיה מאירה. שאז נעשה זיווג על המסך הזה המוציא קומת החסדים, שהוא יום. ועתה בלילה אין הזמן לזה. שאור היום, חסדים, לא נגלה עתה להאיר אל הנוקבא, והיא שולטת בחשכה עד הזמן של חצות הלילה, שאז הקב"ה משתעשע עם הצדיקים בגן עדן. ואז הוא הזמן, שאדם ישתעשע בתורה.

רמג) דוד אמר, אלו ג' זמני תפילה, שכתוב ערב ובקר וצהרים, אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וישמע קולי, הרי שלושה. והוא לא התפלל אלא שניים מהם, שכתוב אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה. ולא יותר. זה לתפילת הבוקר וזה לתפילת המנחה. וע"כ אמר אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה. כי דווקא בבוקר, שהוא זמן החסד, מספיק אָשִׂיחָה, שהוא חסד. ובמנחה, שהוא זמן של דין קשה, צריכים הֶמְיָה. ומשום זה אמר וְאֶהֱמֶה. אבל תפילת ערבית לא התפלל.

ואחרי כן כשנתחלק הלילה, היה קם ואמר שירות ותישבחות, שכתוב, ובלילה שירוֹ עימי. כי דוד הוא המלכות וחצות לילה, אחר שנתמתקה המלכות בבינה, שאז היא דמעה, שאז נעשתה המלכות בית קיבול לאורות העליונים כולם. וע"כ קם אז בשירות ותישבחות.

באופן, שתפילת שחרית היא כנגד תפילה, לתיקון קו ימין שבנוקבא. ותפילת המנחה היא ג"כ כנגד תפילה, אלא לתיקון קו שמאל שבה, שנקראת כותל או קיר. ואז צריך האדם להמשיך השלימות של הקיר, שלא יהיה ביניהם חציצה ופגם. ותפילת ערבית היא שוועה, וע"כ היא, רשות. וחצות לילה, דמעה, התיקונים של מלכות הממותקת, שתהיה בית קיבול לאורות העליונים. ומשום תיקון זה שיהיה בשלמות, לא יתפלל אדם אחורי רבו, כדי שלא יחזור ויעורר את המלכות הבלתי ממותקת. ויקלקל תיקון של חצות לילה.

רמד) תפילות כנגד תְמִידים, תיקנו רבנן מאנשי כנסת הגדולה. ומשום שמצאו שני תְּמִידים, שכתוב, את הכבש אחד, והם מתקרבים באותם ב' הזמנים שביום, שהם זמני תפילה. ע"כ תיקנו בעיקר ב' תפילות, שהם שחרית ומנחה, אבל תפילת ערבית היא רשות.

רמה) האבות תיקנו אלו התפילות מקודם, שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, ולא תיקנו אותם כנגד התְּמִידים. ולמה מה שתיקנו אברהם ויצחק הוא עיקר, ומה שתיקן יעקב, שהוא בחיר האבות, הוא רשות ולא עיקר כמו אלו?

רמו) אלו שני זמנים של שני התפילות שחרית וערבית, אינן אלא לחבר את יעקב, ז"א, בגורלו, הנוקבא. כיוון שנתחברו זב"ז, אין אנו צריכים יותר, כי כיוון שניתנה הנוקבא בין שני זרועות, אברהם ויצחק, קו ימין וקו שמאל, כבר נתחברה בגוף, כי הגוף כלל של ב' הזרועות, ואין צריך לתקן יותר. וע"כ אנו צריכים לעורר את תיקון שתי הזרועות ע"י ב' התפילות שחרית וערבית, משום שהנוקבא ניתנה ביניהם. כלומר, שצריכים להמשיך הארתם לתוך הנוקבא, ואחר שכבר ניתנה ביניהם, הגוף, שהוא קו אמצעי, הנקרא יעקב, והנוקבא, דבריהם בלחש, שלא להזכיר מדה"ד שבה.

אע"פ שיעקב הוא בחיר שבאבות, כי העיקר הוא קו האמצעי, המייחד ב' הקווים זב"ז, וזולת הכרעת קו האמצעי אינם יכולים להאיר, עם כל זה אין בקו אמצעי תוספת אור על ב' הקווים. כי שורשם של ב' הקווים הם מ"י אל"ה, אשר בבינה, שהם כוללים כל המוחין שבה. אלא משום שקו האמצעי עולה ומכריע ב' הקווים שבבינה ומשלימם, זוכה גם הוא בהם, כמ"ש, שלושה יצאו מאחד, אחד זוכה בשלושתם.

הרי שכל המוחין דבינה הם בב' הקווים ימין ושמאל, שהם אברהם ויצחק. אשר יעקב משלימם להיותו קו אמצעי. וע"כ זוכה גם הוא בב' הקווים ומשפיע אותם לנוקבא. כי הם כללות כל המוחין כולם. ואלו תיקונים הנוספים השייכים לזיווג קו אמצעי עם הנוקבא, צריך להיות בלחש, כמ"ש, וקולה לא יִשָּׁמֵעַ. שיש בדרך כלל ב' מיני קולות:

א. קול הבינה, ממלכות הממותקת בבינה.

ב. קול המלכות עצמה, הבלתי נמתקת בבינה.

ואין זיווג זו"ן אלא בקול הבינה. וקול המלכות עצמה לא ישמע. כי אם היה נשמע קולה, ממידת הדין הבלתי נימתק, לא היתה ראויה להיזדווג עם ז"א, ולקבל מוחין עליונים.

רמז) ומשום דבריהם בלחש ולא נשמע קולה, יעקב משמש במרום. כמ"ש, ואתה מרום לעולם ה', בינה. ומלכות הממותקת בבינה נקראת ג"כ מרום. וכיוון שיעקב משמש במרום, במלכות הממותקת, צריך להיות שקולה לא ישמע, כי אז יפרד הזיווג. והכול הוא סוד ליודעי דין ומשפט, כלומר ליודעי סודות התורה.