041- הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית א' – עמודים פא-פב (למתקדמים)

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא

האם ההנאות הקטנות עושות את החיים?
ממש לא!

האני של האדם נבנה בשלב ראשון בזיווג עליון — הכרה, השקפה נכונה בכוח. לאחר מכן צריך זיווג נוסף — תחתון, בחינת ארץ שצריכה להצמיח פירות בפועל. בתחילה "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" — זה האני של האדם, שנמצא בכוח במחשבת העליון — בחינת חציר שבא לתת קיום בלבד לאדם. השכלול מתחיל כאשר משתוקקים בלי לקחת את האור לפרטיות, אחרת נשברים.

הרצון לקבל לעצמו ניתן תחילה לגויים שבנו — בחינת דין, אשר ברצונו נְתָנָה להם, וברצונו נְטָלָה מהם ונְתָנָה לנו עם כוח לתיקון של שיתוף מידת הרחמים בדין.

החציר הוא מזון לבהמה שבתוכנו, שרק בא לעורר השתוקקות לקבל את ההטבה, אך הקבלה של האור תהיה במקום אחר — בקדושה.
כדי שחיטה שתוציא לחם צריך תנור, כור היתוך, בו יש להפריד בין החציר שרק בא להדליק את העצים, לבין המאכל שבונה את האני — ע"י מסך –"סיר", שיבשל את הרצונות של האדם ויביאם לקיום אמיתי ולא ישרוף אותם. אחרת האישה שבתוכך תקדיח את התבשיל ותצטרך לגרשה. התבשיל, עשב-חיטה מצריך תנור. לכן יש לרדת לכור ההיתוך במצרים, אך לא בכדי להיות מצרי, אלא להתאמן בלהיות אדם, יהודי הדבק ב — ה'.

כאשר אדם רדוף אחרי הסיפוק העצמי שלו, בחינת עולם הזה, הסיפוק מייד נעלם, נשרף כחציר, ואין זה בונה אותו כלל.

הנאה רגעית לא עושה את החיים, אלא רק התועלת לטווח ארוך.