הדף היומי בזוהר הסולם – וישלח – כה-כז (למתקדמים)
שיעור שמע:
שאלות חזרה וישלח כה-כז
1. מהו ויאבק איש עמו? – הסבר אגב כך את ההבדל בין אבק לעפר ותן 3 דוגמאות מחייך הן של אבק והן של עפר.
2. מהו עפר דל ומתי הוא נוהג בעם ישראל ומתי הוא נוהג באדם?
3. כיצד נזהה את הפירות שאנו מייצרים בעולם אם הם באו מאבק ואז אינם אמיתיים או שבאו מעפר ואז אמיתיים הם?
4. מדוע כאשר מאיר לישראל מאיר לאט לאט וכאשר מאיר לס"א מאיר בבת אחת? הסבר נמק והבא ראיות מהחכמה.
5. הסבר את המושגים "מי זאת הנשקפה כמו שחר", "יפה כלבנה", "ברה כחמה", "אימה כנדגלות".
6. מהו שנאמר על יעקב והוא צולע על ירכו?
אבק איש עימו
פז) ויאבק איש עמו. מהו ויאבק? כמ"ש, אבק טפל אל עפר. מה בין עפר לאבק? מה שנשאר מדבר הנשרף באש, נקרא אבק. ואינו עושה פירות לעולם. עפר הוא, שכל הפירות יוצאים ממנו, והוא כלל הכל, הן למעלה והן למטה. נוקבא דז"א נקראת עפר, והיא כלל כל העולמות וכל מה שבבי"ע תולדותיה. נוקבא של סמאל נקראת אבק, שהוא אל אחר, שאינו עושה פירות, וע"כ מכונה אבק.
פח) אם עפר הוא חשוב כל כך, מה פירושו של, מקים מעפר דל. כמשמעו, שפלות, אבל באופן זה, מקים מעפר דל, משום שהנוקבא, המכונה עפר, אין לה מעצמה ולא כלום, אלא שמקבלת הכל מז"א. ומאותו העפר, שאין לו כלום, בזמן שאינה בזווג עם ז"א, יוצא הדל, שאין לו כלום. ומאותו העפר, בזמן שהוא בזווג עם ז"א, כל הפירות וכל הטוב שבעולם יוצאים ממנו, ובו נעשו כל המעשים שבעולם. כמ"ש, הכל היה מן העפר, והכל שב אל העפר.
ולמדנו, הכל היה מן העפר, ואפילו גלגל חמה. אבל אבק אינו עושה פירות לעולם. ועל כן, ויאבק איש, סמאל, שהוא בא באותו אבק, הנוקבא שלו, ורוכב עליו, כדי לקטרג על יעקב.
פט) עד עלות השחר. שאז ממשלתו עברה וחלפה. וכך הוא לעתיד לבא. כי הגלות דומה עתה ללילה, חשך. ואותו אבק שולט על ישראל, והם מושלכים לעפר, עד שיתעלה האור ויאיר היום. ואז ישלטו ישראל ותנתן להם המלכות. כי יהיו קדושי עליון.
שלחני כי עלה השחר
צ) בזמן שהקב"ה יקים ישראל ויוציאם מן הגלות, אז יפתח להם פתח אור דק וקטן מאד. ואחר כך יפתח להם פתח אחר, מעט גדול ממנו. עד שהקב"ה יפתח להם את השערים העליונים הפתוחים לארבע רוחות העולם. שלא תתגלה ישועתם בבת אחת. אלא בדומה אל שחר, שהולך ואור עד נכון היום.
צא) וכל מה שעושה הקב"ה לישראל ולצדיקים שבהם, שמושיעם לאט לאט ולא בפעם אחת. בדומה לאדם הנתון בחשך. ותמיד בחשך היה משכנו. שבעת שרוצים להאיר לו, צריכים לפתוח לו תחילה אור קטן, כפתחו של מחט. ואחר כך מעט גדול ממנו. וכן בכל פעם יותר, עד שמאירים לו כל האור כראוי.
צב) כך הם ישראל. וכן למי שבאה רפואה, אינה באה בשעה אחת, אלא שבאה מעט מעט עד שמתרפא. אבל לעשו בבת אחת האיר לו, ונאבד ממנו מעט מעט, עד שיתחזקו ישראל, ויכריתו אותו מכל העולם הזה ומהעולם הבא. ומשום שהאיר לו בתחילה בפעם אחת, היה לו כליון מכל. אבל ישראל, האור שלהם הולך ואור מעט מעט, עד שיתחזקו, ויאיר להם הקב"ה לעולם.
צג) שחר, הוא שחרית הבוקר, החשכה המתחזקת שמטרם אור הבוקר. וזה הוא אור הדק מדק הנזכר. ואחר כך, יפה כלבנה. כי הלבנה, אורה מרובה יותר משחר. ואחר כך, ברה כחמה, אשר אורה חזק ומאיר יותר מלבנה. ואחר כך, איומה כַּנִּדְגָּלוֹת, שפירושה, חזקה באור חזק כראוי. כנדגלות, הם ד' דגלים, הכוללים י"ב שבטים, שהם תכלית מילואה של הנוקבא.
צד) בעוד שחשך היום, והאור מכוסה, והבוקר בא להאיר, יאיר מתחילה מעט מעט עד שמתרבה האור כראוי. כן כאשר הקב"ה יתעורר להאיר לכנסת ישראל, יאיר מתחילה כמו שחר, שהוא שחור, ואחר כך יפה כלבנה, ואח"כ ברה כחמה, ואח"כ איומה כנדגלות.
צה) כיון שעלה השחר, לא כתוב, בא השחר, אלא, עלה השחר. כי בזמן שבא השחר, אז מתגבר אותו הממונה של עשו, והקיש את יעקב, כי הממונה ההוא הקיש את יעקב, כדי לתת אומץ לעשו להתגבר.
צו) אבל, כאשר אותה שחרית של השחר עולה, אז בא האור. ויעקב מתגבר. כי אז מגיע זמנו להאיר, כמ"ש, ויזרח לו השמש כאשר… ויזרח לו השמש, כי אז הזמן להאיר.
צז) והוא צולע על ירכו. רמז, בעוד שישראל בגלות וסובלים כאבים וצער וכמה רעות, כאשר יאיר להם היום, ותהיה להם מנוחה, יסתכלו אז ויכאב לבם, מכל אלו הרעות והצער שסבלו, ויתמהו עליהם. וע"כ כתוב, ויזרח לו השמש, השמש של זמן המנוחה. ואז, והוא צולע על ירכו, הכואב ומצטער בעצמו על מה שעבר עליו.
צח) יעקב, כאשר עלתה שחרות הבוקר, אז נתגבר ונאחז בו, כי נחלש כחו של המלאך, כי אין לו שליטה אלא בלילה, ויעקב שולט ביום. ועל כן נאמר, ויאמר, שלחני כי עלה השחר. כי אני נמצא ברשותך.