002- הדף היומי בזוהר הסולם – וישב – ד-ו (שיעור השקפה)

שיעור שמע:

שיעור שמע:

בס"ד

פרשת וישב ע"מ: ד'-ו', מאמר :"אלה תולדות יעקב"

הזוהר הקדוש דף היומי אנחנו לומדים היום בע"ה פרשת וישב ע"מ: ד', ה', ו'.

אנחנו למדנו בשיעור הקודם את המחלוקת שיש בתוך האדם בין יצר הרע ליצר הטוב. המחלוקת הזאת צריכה להביא את האדם לשפיטה אמיתית ונכונה בדבר ההתנהלות שלו כלפי הקב"ה וכלפי העולם, שדרך העולם מדבר הקב"ה אליו. אנחנו למדנו את המושג:"עולם, שנה, נפש" ועולם שנה נפש זה עש"ן בחכמת הקבלה מייצג את ההתנהלות של האדם כלפי אלוקיו דרך זמן ומקום. העולם זה המקום, זו הסביבה והזמן זה גובה הקומה שאדם נמצא בו בכל אחד מהשלבים של חייו. כאשר יצר הרע בא בזמן כמוקדם להעיד בפני המקום שבו דן  האדם, אז הוא נקרא במצב הזה, עד ראשון והוא נקרא מלך זקן וכסיל, אם שומע בקולו. ולאחר מכן בזמן בא יצר הטוב ועכשיו אדם נמצא בגיל י"ג, כשהוא בא להשיג מדרגת נשמה, הוא נמצא בסביבה של שני היצרים האלה, שתי הצורות האלה. צורה אחת של יצר הטוב וצורה שניה של יצר הרע, עכשיו הוא צריך לשפוט, יש פה איזשהי בעיה בשפיטה, מדוע? כי אסור לדיין לשמוע ראשון את יצר הרע או לשמוע אחד מהצדדים ראשון, כי אז הוא עלול להיות משוחד. מה יעשה? אסור לו לשמוע אותו ראשון, הוא חייב להזמין את שניהם יחד. אבל מה הכי גרוע? אם היה מציאות שבא ראשון וטען טענות, הגיש כתב תביעה. הרי תמיד אחד מגיש כתב תביעה והוא נהייה ראשון כי הוא הגיש את הכתב תביעה. מה צריך לעשות? צריך לעשות משפט הוגן. איך עושים משפט הוגן? איך עושה אדם דין אמת בתוכו? אומר: הדבר הראשון שאני שומע הוא רק נתון, אני בשום פנים ואופן לא מסיק ממנו מסקנה ואם הוא לא יהיה מסקנה אני חייב לדחות אותה. חייב להגיד: אני לא יודע, אני חייב להקשיב, אני חייב להקשיב גם לצד השני ורק אחרי שאני מעלה את הטענות ושוקל אותן במאזניים ומאפשר לכל צד לטעון את טענותיו אז אני מגיע להחלטה. וההחלטה צריכה להיות נסמכת על אידאה תמיד של שלום. היצר הרע בא ראשון אומר: צריך להנות בחיים.-אומר שמעתי, עוד לא הגעתי למסקנה שצריך להנות בחיים, אני שומע צריך להנות. בא היצר הטוב אומר: צריך להתדבק בהשם.- גם אותך אני שומע, גם ממך אני לא מחליט. בוא נשמע מה זה דבקות בהשם? איזה סוג הנאה צריך לעשות? בוא נשלב ביניהם, אפשר לקבל בעל מנת להשפיע, אפשר להנות מטעם אמונה, אפשר לשלב ביניהם. אבל אם פוסק רק מיצר הרע- בוא נהנה בחיים, עזוב את האמונה, היא מפריעה לי להנות, ואז הדין שקר. והדיינים האלה שמקדים את היצר הרע על היצר הטוב "ובא רעהו וחקרו בדבר זה אנשים נכשלים מלזכות לעולם הבא. " למה? כי שומעים את הראשון ולא לוקחים את זה רק בערבון מוגבל מאוד, אולי הוא לא צודק. אבל מי שכבר יודע לפני שהשני בא, הוא לא רק לא דיין אמיתי, הוא דיין שעושה רעות מאוד בעולם, שעל הדיינים האלה נחרב הבית. זה למדנו בשיעור הקודם.

היום אנחנו רוצים לראות את היחס בין הצדיק לבין העולם ואומר: "רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו השם." שואל הזוהר: למה כתוב- רבות רעות צדיק? למה לא- רבות רעות לצדיק? ועל זה הוא עונה תשובה: כי זה לא לצדיק אלא זה יצר רע שבא ויש אצל הצדיק. אבל הוא יכול להתיחס לזה , הוא יכול להתיחס לזה כך שהוא מתייחס לזה באמונה ואם הוא צדיק ומאמין בהשם אז הקב"ה מציל אותו, מה זה נקרא מציל אותו? דווקא בגלל המקרים האלה נותן לו אמונה. כמו שראינו ברבי עקיבא, כמו שראינו אצל גדולי ישראל, שגם אם היה להם דברים קשים הם לא עזבו את אמונת ריבונו של עולם. מציל אותם, גם בעולם הזה כותב וגם בעולם הבא.

יעקב, אומר הזוהר: בוא תראה כמה רעות סבל הצדיק בעולם, סובלים הצדיקים בעולם הזה רעות על רעות מכאובים על מכאובים, למה? זה יצר הרע שבא אליהם כדי שדרכו זה יהיה חומר גלם כדי לזכות לעולם הבא, מה זה עולם הבא? הצורה, הפנימיות של האדם. מאתגרים אותם לנקודה הפנימית. אם הוא צדיק, יעמוד בזה, אם הוא לא צדיק, יפול בזה. אז כשבאה רעה לעולם זה בדיוק הנסיון של האדם. למה? אם הוא שופט על פי הרע שבא? או שהוא שופט על פי שהוא שומע את הרע, מכיר את הטוב, עושה משקל יחד. לא -לא צריך להתיחס ליצר הרע, צריך להתיחס אליו אבל צריך להבין שהוא רק חומר גלם. צדיקים עושים ממנו אמונה.

תלמיד- הוא רואה את הרע, הוא רואה אוירה רעה, הוא רואה מעשים רעים, אז במקום הנמוך מה המשמעות של הרע הזה? איך אפשר לצאת משם? אם אדם בא לדרך עבודה אז הוא נמצרא כבר בהכרה שיש בה עבודה, אבל אם הוא לא בהכרה כזאת הוא כמו תינוק במיטה, הוא מרגיש שרע לו, כואב לו, הוא בוכה האוזן… השן… אז אמא מטפלת בו, אז מה האדם יכול להשתמש ברעה הזאתי למשהו, להתקדם?

רב- אין לו אפשרות. אין לו אפשרות, אם הוא תינוק ולא יודע והוא לא צדיק אין  לו מה לעשות. יש לו אפשרות אחת. אפשרות אחת זה להתדבק בצדיק. לתפוס אותו בשולי המעיל וללכת אחריו, שהצדיק יציל אותו כי הוא לבד לא יכול. מה, העם יכלו לצאת ממצרים בלי משה רבנו? וזה באמת מוביל אותנו לשאלה הבאה שבדיוק על המהלך הזה הזוהר-

הזוהר שואל, על אותו צדיק: ויעקב אבינו היה לו צרות על צרות, ואומר: היה לו את הצרות שלו עם לבן. אומר:" לא שלותי בלבן ולא שקטתי בעשיו ולא נחתי בדינה ויבוא רגז" שהוא הדבר היותר גדול שהיה ביוסף שזה היה הדבר הקשה ביותר, למה? כי היה כמו דיוקנו אבל יחד עם זאת, בקשר לשאלה של אלעזר, אומר: אז מה לעשות? מה הם יכולים לעשות? להתדבק בצדיק, למה? כי הצדיק מציל את העם. הכל הולך על הראש של הצדיק, הכל הולך על הראש שלו. אם עם ישראל ראו כאלה צרות גדולות, מה הם אומרים? באים לצדיק אומרים: מה באת? באת שהקב"ה יציל אותנו, עשית לנו יותר רע. אז הם יכלו לעזוב את משה אבל מזל זקני ישראל ידעו להתדבק בו. כי אומר הזוהר הקדוש:" הצדיק אבד ואין איש שמה לב ואנשי חסד נאספים ואין מבין כי מפני הרע נאסף הצדיק" . מה זה מפני הרע? אומר הזוהר הקדוש שני פרושים: מטרם הרע הוא לוקח את הצדיק שנמצא ביניהם כדי לעשות רע בעולם כי אפשר לעשות רע כשיש את הצדיק. כי אם בא רע לעולם, הצדיק רואה את הרע מסיר את הרע. אז מה זה נקרא שלוקח את הצדיק ומעלה אותו? אומר: משום שיבוא רע לשלוט בעולם נאסף הצדיק. אם רוצה לעשות רע בעולם, אי אפשר לעשות רע כשהצדיק נמצא, אוסף את הצדיק ונותן את הרע. פרוש שני אומר: מפני הרעה נאסף הצדיק, בגלל שעשו רע למטה נאסף הצדיק. אז מה הדרך לפעול? לא לעשות רע? כן. אבל אני לא יכול לא לעשות רע. אז הדרך היא להתפלל לא עשות רע, לעשות מתוך שלא לשמה לא לעשות מעשים רעים, לכפות את עצמנו לא לעשות מעשים רעים ולהתפלל להיות טובים ואז התפילה הזאת היא תשמור על הצדיק  שבנו, כי אנחנו צריכים להתדבק בכח אל הצדיק. ואז כשנדבקים אליו בכח אז הקב"ה שומר עליו ואז יורד אור מלמעלה שמאיר לעם לא לחטוא, אבל אם לא אז הפוך קורה. אם מלמטה מחפשים רק את התאוה האישית ואת הרצון הפרטי אז ממילא לוקחים את הצדיק כדי לתת להם את הרע. אומר: בוא תראה זה קרה גם ביעקב, כל זמן שהיה יעקב אז לא הייתה גלות בעולם, למרות שירדו למצרים היו שם כמו אדונים. כשנסתלק יוסף התחילה מצוקה במצרים "ויקום מלך שלא ידע את יוסף" אחרי שמת נכנסים לא סתם לגלות, לעבדות ומזה הוא יוצא למסקנה הזוהר הקדוש, זה לא רק ביעקב ויוסף, אלא אומר לנו באות י"ט:" בכל מקום שנמצא הצדיק בעולם, הקב"ה מגן על העולם בשבילו, וכל זמן שהוא חי" חי-הכוונה לא חי גשמי, כל זמן שהחיות שלו מאירה בעולם ונותנים לו את מקומו, " אין הדין שורה על העולם וכן למדנו" .

בא ואומר על יעקב אבינו:" וישב יעקב בארץ מגורי אביו" ואומר: יש פה שלושה מושגים

אביו- זה קו שמאל שהוא יצחק. מגורי- זה שיש פחד מהקו שמאל, דהיינו לא לקבל בקו שמאל. ארץ- זה קדושה, דהיינו שלמה לא מתיישב, למה לא רוצה לקבל בקו שמאל? כי יש אידאה של ארץ הקודש, יש אידאה שצריך לשבת בקדושה וזה נקרא כמו כלי חדש, אני פוחד מהפרטיות שלי- זה נקרא מגורי אביו. אבי- זה נקודת הגאווה שלי, אבי עשה לי רצון לקבל ואני פוחד מהרצון לקבל, זה מגורי אביו וארץ מגורי אביו- שאני רוצה אהבה ומטעם זה אני לא מקבל, זה "התישב בארץ מגורי אביו". לכן כאשר אדם מתישב בארץ, שהוא הנוקבא שזה גם דין רפה, לא דין קשה אז משמה יכולה לשרות הקדושה ואפשר לבנות את בית הבחירה, בתוך האדם, אז יכול לבחור באמת, אם לא לא יכול לבחור. עכשיו זה לא עבודה פעם אחת, זה כל הזמן מחדש עבודה, כל הזמן מחדש עבודה, כי אם אין לאדם צדיק מחוצה לו, אין לו צדיק גם בתוכו וככה צריך ללכת בחיים. בע"ה שירבו צדיקים בעם ישראל ונוכל ללכת אחריהם בקדושה ובטהרה.