005- הדף היומי בזוהר הסולם – מקץ – יג-טו (למתקדמים)
שיעור שמע:
וַיְהִי מִקֵּץ יג-טו
וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר
אין ידיעה נכונה, אלא ידיעה אמונית.
שום ידיעה אינה שלמה בלי שם הויה, שם האמונה. כל פרט מוגדר ביחס לכלל בו הוא נמצא, וסתם התפתחות מדעית, דהיינו הוספת פרטים ללא שיוכם לכלל תביא "לידיעה" תלושה ואווילית – מפני שמחויבת תפיסה שכל פרט המשויך לכלל בו הוא נמצא, ואינו עומד בפני עצמו. אפילו שלמה המלך החכם באדם אמר – אף אחד לא יודע כלום, אפילו אני. כתב שלמה את קהלת קו שמאל, משלי קו ימין, ושיר השירים קו אמצע.
היות וכלל הבריאה הוא השם יתברך, מכאן שכל פרט שלא מקושר לבורא תלוי באוויר כספק וחוסר ידיעה. הידיעה היחידה היא אמונית. ישאל אדם את עצמו האם אני מכיר את השם? ולא משנה כמה פרטים יהיו לו – אלא ההרגשה של קשר לכלל, לאמונה – הם המאפשרים ידיעה.
אין ידיעה בלי השבה אל הלב. הפתרון הוא האמונה ולא הוכחה – שהיא מקלקלת. ידיעה אמונית היא ידיעה אמיתית, ועדיין ישנם מדענים המייחסים לאמונה כאילו אינה ידיעה.
כדי להתחיל להתאמן באמונה, יש לוותר על הגאווה במאה אחוז של התבטלות עצמית. החיבור האמוני בין הפרטים לכלל אפשרי רק כאשר עובדים בשמחה.
שני צדדים בהשגחה: צד שמתגלה על היהודי שבאדם, וצד שנעלם – על הגוי שבאדם – תלוי באמונה של האדם. לאדם בתוכו יש תכונות צדיק, השאלה האם הוא מגביה תכונות אלו או חלילה משפיל אותם, ואז הבורא מסתלק ממנו. מי שאינו מוכן לשלם, בכדי שנקודת הצדיקות תהיה יקרה בעיניו, גורם להסתלקות ה' ממנו. כאשר אדם פועל את צד הגוי שבתוכו – הוא מחולק, מפוזר, כל רגע צץ לו רצון חדש, מלך חדש שאינו יודע את הברית. ככול שאדם רץ אחר הנאות חיצוניות – ייתקל בחוסר קשב וריכוז.
עונש הוא תיקון, כך שגם הפרטים, השמאל מוליך ומדרבן את האדם למטרה. יש להתנהג בשמחה כשיש עונש – דהיינו תיקון. במאמר זה הוא מפריד בין י"ד עיתים של ימין – שם הויה, וי"ד של שמאל – שם אלוקים. השמאל, הפירוד צריך לקיים את הימין. על השמאל לסייע לקדושה כאשר משתמשים בו כראוי – הכול עושה השם לטוב, גם הידיעה של פרעה, שכתוב: וּפַרְעֹה הִקְרִיב (את ישראל לאביהם שבשמים). העולם חייב גם את השמאל, וגם כשהוא בא בצורה של קליפות – רק לדעת להשתמש בו נכון.
פרעה, צד שמאל, צד המדע אינו מכיר אמונה, ושם הויה הוא אמונה. כאן רואים שפרעה היה חכם, אך לא היה מאמין – חָכְמָה בגויים תַּאֲמֵן אֱמוּנָה בגויים אֶל תַאֲמִין. מאחר ולא הייתה לו חוויה אמונית, נאלץ לראות רק את שם אלוקים ולא זכה לשם הויה. חוכמת הקבלה היא חוכמה מעשית, כאשר הקבלה כולה באה מתוך האמונה. פרעה הוא צד יצר הרע שבאדם, קשה לו לקבל דרך אמונית, הוא רוצה הנאה במזומן – ואין הוא יכול להאמין למחשבה אמונית, לטובת הכלל. אצל פרעה מבחן התוצאה קובע.
רבי אבא אמר: באותו רשע פרעה שאמר: לא ידעתי את הוי"ה (בחינת מלכות שיש בה ביטוי של השפעת השם בעולם). והוא היה חכם יותר מכל חרטומיו, ואיך לא ידע את הוי"ה? אלא ודאי, שאת השם אלקים היה יודע שהרי כתוב: וַיֹּאמר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו: הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ. ומשום שמשה לא בא אליו זולת בשם הוי"ה, ולא בשם אלקים, היה קשה לפניו להבין דבר זה יותר מהכול, שהוא היה יודע שהשם אלקים הוא השולט בארץ, ובשם הוי"ה לא היה יודע, ועל כן היה קשה לפניו שם הזה.
וכמ"ש: וַיְחַזֵּק הוי"ה את לב פרעה. כי מלה זו, הוי"ה, היתה מחזקת את לבו ומקשה אותו. ועל כן לא הודיע לו משה מלה משֵׁם אחר, אלא את השם הוי"ה בלבד.
מִי כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. פירושו שנתעלה מעל כסא כבודו, ולא ניגלה למטה. כי בשעה שצדיקים אינם נמצאים בעולם, הרי הוא מסתלק מהם ואינו ניגלה להם.
הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת: בשעה שצדיקים נמצאים בעולם, הקב"ה יורד במדרגותיו אל התחתונים להשגיח על העולם להטיב להם. וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן. אם אדם הולך ברשעה, מגביהי לשבת, ומתרחק ממנו, או שפועל את צד הצדיק שבו, את האמונה בכלל.
כי כשצדיקים אינם נמצאים בעולם, הוא מסתלק ומסתיר פנים מהם, ואינו משגיח עליהם, משום שהצדיקים הם יסוד וקיום העולם, שכתוב: וצדיק יסוד עולם.
ועל כן הקב"ה לא גילה שמו הקדוש (הויה) אלא רק לישראל בלבד, (אין גילוי למי שאינו פועל בחינת ישר-אל) שהם חלק גורלו ונחלתו. ואת העולם חִלק הקב"ה לממונים גיבורים, לע' שרים. שכתוב: בְּהַנְחֵל עליון גויים. וכתוב: כי חֵלֶק ה' עַמו יעקב חֶבֶל נחלתוֹ.
רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך (השם להגיע לדבקות) אמר: רבי יוסי תמיהני על זה שאמר שלמה, שכל דבריו סתומים ואינם נודעים. וקוהלת סותם הדברים ודבריו סתומים. לכאורה דברים שלא ניתן להבין, בין שם אלוקים לשם הויה, כל זאת בגלל תפיסה של גוי שאין השם חבל נחלתו – היינו מחוסר אמונה.
פתח ואמר: כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ. וכי כל הדברים יגעים לְדַבֵּר, הלא יש גם דברים קלים? ועוד שאומר, לא יוכל איש לדַבֵּר, ולא תִשְׂבַּע עין לראות, ולא תִמָּלֵא אוזן משמוע. מהו הטעם שחושב אלו דווקא? אלא משום ששניים מהם, שהם עיניים ואוזניים, אינם נמצאים ברשותו של אדם, והפה הוא ברשותו. ע"כ הם כוללים כל כוחות האדם, ומשמיענו שכל אלו השלשה ודוגמתם, אינם יכולים להשלים הכול ולהשיג הכול, שאינם יכולים להשיג כל הדברים. ומיושב ג"כ קושיה א', כי כל הדברים יגעים. פירושו, שהעין ואוזן ופה, לא יוכלו להשיג כל הדברים. לכאורה אדם לא מחליט מה לראות ועוד קשה יותר מה לשמוע. וכאן אומר שגם מה שבשליטה כמו הדיבור – לא מספיק בכדי להשיג את כל הדברים בעזרתם. אי השגה נובעת מאי קישור כל דבר להויה, מאי שיוך כל פרט לכלל.
רבי חייא אמר: כן הוא שהדיבור של אדם לא יוכל לדַבֵּר, והעיניים לראות, והאוזניים לשמוע, ואין כל חדש תחת השמש. פירוש, שאין לחשוב שישתנו פעם מִצִמצוּמם הזה. וע"כ מסיים, מה שהיה הוא שיהיה. ומה שנעשה הוא שיֵעשה, ואין כל חדש תחת השמש. אפילו שדים ורוחות שעשה הקב"ה תחת השמש, לא יוכלו לדַבֵּר כל דברי העולם. והעין לא יוכל למשול ולראות, והאוזן לשמוע. וע"כ שלמה שהיה יודע כל דבר, אמר: זה.
כל מעשי העולם בכמה ממונים תלויים, שאין לך כל עשב למטה, שאין לו ממונה למעלה, שְמכה אותו ואומר לו גְדל. וכל בני העולם אינם יודעים ואינם משגיחים על שורשם, למה הם נמצאים בעולם. ואפילו שלמה המלך שהיה חכם מכל האדם, לא יכול לעמוד עליהם.
אשרי הם שעוסקים בתורה ויודעים להסתכל ברוח החכמה. את הכול עשה יפה בעִתו. פירושו, כל המעשים שעשה הקב"ה בעולם, בכל מעשה ומעשה, יש מדרגה הממונה על מעשה ההוא בעולם, הן לטוב והן לרע, שהם כ"ח עִתים שחושב שם קהלת: י"ד עִתים לטובה הן בימין, והיא השכינה, י"ד עִתים לרעה הן בשמאל, והן בס"א, להעניש בני אדם.
מֵהם מדרגות לימין ומֵהם מדרגות לשמאל. הולך האדם לימין, אותו המעשה שעושה, מדרגה הממונה לצד ימין, עושה לו עזרה, והרבה יש שעוזרים לו. הלך האדם לצד שמאל ועושה מעשיו, הנה אותו המעשה שעשה, הממונה שהוא לצד שמאל מקטרג עליו, ומוליך אותו לצד ההוא ומשׂטֶּה אותו. וע"כ אותו המעשה שעושה האדם כראוי, ממונה ההוא שלצד ימין עוזר אותו, וזהו בעִתו, שאומר הכתוב: יפה בעִתו, כי מעשה ההוא נתקשר בעִתו כראוי, שהוא הנוקבא, הנקראת עֵת. שהן י"ד עִתִּים לטובה, שהן בימין. וע"י העונשים שבי"ד עִתים לרעה, הוא בוחר בי"ד עִתים שבימין ומתקשר בהשכינה. ונמצא, את הכול עשה יפה בעתו.
1. מדוע פרעה אינו שומע ואינו מוכן להקשיב לשם הוי"ה?
2. מה הבדל בין שם הויה לשם ללוקים בנפש העדם ובעולמות?
3. מתי הבורא מתגלה בבחינת "המגביהי לשבת" ומתי בבחינת "משפילי לראות"?
4. מה ההבדל בין אומות העולם לישראל וכיצד זה קשור לשם הויה ושם אלוקים?
5. מדוע אין האדם יכול לדעת הכל וגם כל דבר לא יוכל לדעת עד סופו? ומדוע דווקא קהלת-שלמה אומר זאת?
6. מהי ידיעה אמיתית, סופית ומושלמת? כיצד על האדם להגיע אליה?
7. מה הבדל בין י"ד עיתים דימין לי"ד עיתים דשמאל ומה הקשר ביניהם?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams