014- הדף היומי בזוהר הסולם – מקץ – מו-מח (שיעור השקפה)
שיעור שמע:
וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל-מִשְׁמָר
ברית באה לקשר ולא בכדי לפגוע באחד הצדדים.
מלמד יוסף שבזכות הברית יוכלו לחיות, ואין לנצל ברית לעשיית דין כפי שעשו. כמובן שאין הצדיק בא לנקום חלילה באחים, אלא לתקנם.
וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל-מִשְׁמָר, שְׁלֹשֶׁת יָמִים. אמר רבי אלעזר: אלו שלשת ימים הם כנגד ג' ימים של שְׁכֶם, שכתוב: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים. כלומר מלמד כאן שכנגד המעשה של שמעון ולוי, שהיה דין קשה, בא לעשות תיקון. וַיֹּאמר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא. להורות, שהוא לא עשה כמו שהם עשו בשכם, שגרמו לאנשי שכם לקבל עליהם את זאת הזו, שהיא הנוקבא, הנקראת זאת, שהיא סוד הברית, שהברית, שהוא יסוד, דבוק בה. ואחר שעשו ברית הזה, הרגו אותם ולא נשאר מהם עַד אחד.
ומה כתוב ביוסף? זאת עֲשו וִחְיוּ, שֶׁיְּחַיֶּה אותם. מה הטעם? משום, כי אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא, שהוא שומר הברית. וכל גלגול הזה שגלגל עימהם, לא היה אלא בשביל בנימין, כדי שיביאו את בנימין.
וַיֹּאמרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזֹּאת. זהו שמעון ולוי, כמו שהיה מקודם לכן (במכירת יוסף) שכתוב: ויאמרו איש אל אחיו.
מי הוא איש ומי הוא אחיו? איש;זה שמעון כי כתוב כאן איש, וכתוב שם, וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא, וַיַּקְרֵב אֶל-אֶחָיו אֶת-הַמִּדְיָנִית. מה שָם שמעון, אף כאן שמעון. ומשום שחזר בתשובה, בכה ונִחָם על זה ואמר ללוי: אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ. כלומר התשובה שעשה היא בלקיחת האחריות.
על כן שחזר בתשובה, נבנה מזלו של שמעון שור, כי י"ב מזלות הם כנגד י"ב שבטים, אשר טלה כנגד ראובן, ושור כנגד שמעון. כמו שמזלו של יוסף הוא שור שכתוב: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. כן מזל של שמעון הוא שור.
וַי5BCִקַּח מֵאִתָּם אֶת-שִׁמְעוֹן
וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת-שִׁמְעוֹן, וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם. כדי שלא יקטרג עליו עם לוי. כי שמעון ולוי, כשמתחברים שניהם, הם יכולים לקטרג. ויאסור אותו לעיניהם. ורק לעיניהם אסרו, ואחר שיצאו, היה מאכיל ומשקה אותו. חיבור שמעון ולוי הוא שמאל חזק בחינת דין.
ואם תאמר: שרצונו של יוסף היה מ%T7ום שכתוב: אִם-רָעֵב שֹׂנַאֲךָ, הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם-צָמֵא, הַשְׁקֵהוּ מָיִם. שעל כן האכיל והשקה את שמעון, שהיה שונאו. אם כן, יוסף שהיה צדיק, איך עשה כזאת? שהרי כתוב: כִּי גֶחָלִים אַתָּה, חֹתֶה עַל-רֹאשׁוֹ; וַיהוָה, יְשַׁלֶּם-לָךְ. ואין זה דר59Bו של צדיק לנקום באֶחָיו.
אלא חס ושלום שיוסף היה מתכוון לכך. אלא כאיש לאחיו, כן היה עושה ומתנהג עמו באחוָה, ולא באופן אחר. ולא רק עמו לבדו, אלא כן עשה עם כל אחיו כמ"ש: וַיְצַו יוֹסֵף, וַיְמַלְאוּ אֶת-כְּלֵיהֶם בָּר, וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל-שַׂקּוֹ, וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ; וַיַּעַשׂ לָהֶם, כֵּן. כדי להתנהג עימהם באחווה.
רבי יוסי אמר: אִם-שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים, וְכֵן נָגוֹזּוּ, וְעָבָר; וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ, עוֹד. כאשר העם כולו, יש בו שלום ואין בהם בעלי מחלוקת, הקב"ה מרחם עליהם והדין אינו שולט בהם. ואע"פ שכולם עובדים עבודה זרה, אם הם בשלום, אין הדין שולט עליהם. שכתוב: חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם, הַנַּח-לוֹ. שפירושו, אפילו אם עובדים עֲצָבִּים, עבודה זרה, מ"מ אם הם בחבור, הנח לו. הפריד ביניהם כדי שהשם ירחם עליהם. האמת היא שאין חיבור אמיתי של רשעים, אלא לשעתו, ובזמן החיבור לא פוגעים בהם.
מהו וכן נָגׂזוּ? ונגוזו היה צריך לכתוב. כמו שבתחילת הכתוב מדבר בשלום, אף כאן. וצדקה הוא שלום, ומי שמרבה בצדקה, מרבה שלום למעלה ומרבה שלום למטה. ומשום זה כתוב: וכן נָגוֹזוּ וְעָבַר, שנגוֹזו פירושו כמו גזזו, שגוזזים כספיהם בצדקה. ואמר וכן, להורות שכמו שבתחילתו מדבר בשלום, אף כאן מדבר בשלום, בצדקה. למה אומר ועבר? אלא זה סובב על הדין של הרוגז, כמו שאתה אומר, עד יעבור זעם. אף כאן, ועבר פירושו, עבר הדין מעליהם.
ישראל, שהקב"ה נתן להם ברית עולם, ברית מילה, לשמור אותו תמיד, ושיהיה בו האדם שלם בכל הצדדים, ואם האדם אינו שומר אותו תמיד, הרי הוא פגום בכל דבר, כי כתוב: התהלך לפני וֶהְיֵה תמים. תמים. שלם, משמע שכל עוד שלא נתקיים בו הברית, מטרם שנמול, היה פגום. ואם אחרי הברית פוגם, פוגם הוא בשלמותו.
שומרים מצווה ברית מילה, להיות שלמים, ולא להיות פגומים. וכן רבים פירושו, שיִפרו ויִרבו בו. כי הנשמות אינן יוצאות לעולם אלא בברית הזה. ומי שנמול, וקב59C עליו ברית הזה. ונָגוֹזוּ. מלשון גיזה וכריתה. ועבר ממנו אותה הזוהמה של העורלה, שהיה בו מקודם לכן.
