027- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – עט-פא (למתקדמים)
שיעור שמע:
שאלות חזרה -ויחי עט-פא
1. מהו התירוץ הראשון, בגינו קורא דווקא ליוסף "בנו", והרי היו לו עוד בנים? ממה לומד זאת?
2. מהם ג' התירוצים הנוספים שמביא באות רנ"ד?
3. מהם ג' הטעמים ב
וַיְחִי עט-פא
וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף
אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְהוָה.
מלמד הנועם אלימלך שהכל תלוי היכן שַֹם אדם בנפשו את הנקודה. אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי (כלומר האני הפרטי האנוכי הוא החשוב, אז) לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְהוָה. וכאשר משכיל האדם לבטל את גאוותו, ולבוא ביראת הרוממות לפני המלך, כלומר שהאני שלו הוא אַין (לֹא): אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא – אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְהוָה, ואז יכול לזכות ולראות פני שכינה.
ואם כן איך לא ישמור האדם את עצמו מלחטוא לפני אדונו. אפילו מה שאדם מחשב ועלה ברצונו לעשות, הכל נמצא לפני הקב"ה.
תפקיד הבן כפרט היוצא מאביו – מהכלל, לגלות ולתקן משהו בעולם. יוסף בשמירת הברית השלים את התיקון. מלמד כאן מספר פירושים למה דווקא אומר על יוסף שהוא בנו של יעקב – יוסף הוא התיקון העיקרי, ושאר השבטים באים לסייע. יעקב בא על רחל להולדת יוסף, בחפץ לב ובאהבה.
ייחודו של יוסף הצדיק, הוא בהחזקת ג' האמונות כאחד, גם ימין אמונה של אברהם, גם גבורת יצחק משמאל, וקו אמצעי – יעקב הכולל את שניהם.
וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. אמר רבי יצחק, וכי שאר השבטים אינם בניו, למה קרא רק ליוסף? ומשיב אלא אמר רבי אבא יוסף היה בנו יותר מכולם. בשעה שאשת פוטיפר הפצירה ביוסף, כתוב: ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית. צריך היה לכתוב: ואין איש בבית, מהו מאנשי הבית? ומשיב אלא לכלול דמותו של יעקב שהיתה שם ונמצא שם. להורות אשר איש אחר שאינו מאנשי הבית היה שם, דהיינו יעקב. כיוון שנשא עיניו וראה דמות אביו, נתיישב בדעתו וחזר לאחוריו. עד כאן אומר שיוסף לא חטא, כאשר ראה את דמות דיוקן אביו מול עיניו.
וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל-אֵשֶׁת אֲדֹנָיו, הֵן אֲדֹנִי לֹא-יָדַע אִתִּי מַה-בַּבָּיִת. אמר לו הקב"ה אתה אומר וימאן ויאמר, חייך וימאן ויאמר אחר יבא לברך לבניך ויתברכו בו שכתוב: וַיְמָאֵן אָבִיו, וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם-הוּא יִהְיֶה-לְּעָם, וְגַם הוּא יִגְדָּל. כאשר יעקב בא לברך את בני יוסף, מיאן יעקב לברך קודם את הבכור. סוג קשר נוסף בין יעקב ליוסף.
שואל, כיוון שאמר יָדַעְתִּי בְנִי, למה אמר יָדַעְתִּי אחר, כי אומר ידעתי בני ידעתי? משיב אלא אמר ידעתי בני, בזמן שקיימת בגופך שאתה בני, בעת שראית דמותי, ושַּבתָּ אל הברית שלך ולא חללתו, ומשום זה כתוב: ידעתי בני. ופעם שנית כתוב: ידעתי, על מה שאמרת שזה הוא הבכור. ועל זה השיבו, גַּם-הוּא יִהְיֶה-לְּעָם, וְגַם-הוּא יִגְדָּל. ושום זה כתוב: כאן ויקרא לבנו ליוסף, לבנו ליוסף ממש, דהיינו שקיים בגופו שהוא בנו. תירוץ ראשון – מה שקיים בגופו שמירת הברית.
ויקרא לבנו ליוסף, שבצורה אחת (של קו אמצעי – ת"ת ויסוד) היו נראים, שכל מי שראה ליוסף, היה מעיד שבנו של יעקב הוא. רבי יוסי אמר, לגמרי הוא כך. שקראו בנו משום שהיו להם צורה אחת, ועוד, כי יוסף זן (פִּרנס) לו ולבניו בזקנותו, ומשום זה הוא בנו ממש יותר מכולם.
למה קרא ליוסף ולא לאחר? משיב משום שרשות היה בידו להעלותו משם למערת המכפלה, כי מלך היה אבל אחר לא היה רשות בידו.
רבי יוסי אמר: כיוון שיעקב היה יודע שבניו ישתעבדו שם במצרים, למה לא נקבר שם וזכותו יגין עליהם, למה רצה לעלות משם, הרי כתוב: כרחם אב על בנים, איפה היא הרחמנות?
משיב, בשעה שיעקב היה יורד למצרים הי מתירא. אמר: אולי ח"ו יכלו בני בין העמים ואולי יסלק הקב"ה שכינתו ממני כבתחילה. כתוב: וירא אלקים אל יעקב וגו אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם. ומה שאמרת פן אסלק שכינתי ממך, והרי כתוב: אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה.
עוד אמר, מתירא אני פן אקבר שם ולא אזכה להקבר עם אבותי. אמר לו הקב"ה וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם-עָלֹה, דהיינו אעלך ממצרים גם עָלֹה להקבר בקבר אבותיך.
ומשום זה רצה שיעלהו ממצרים, טעם אחד שלא יעשו אותו אלוה (לעבודה זרה), כי ראה שעתיד הקב"ה להיפרע מאלוהיהם של מצרים, ואחד שראה שהשכינה תשים דירתו בין בניו בגלות, ואינו צריך להקבר במצרים להגין עליהם, ואחד שרצה שגופו ידור בין גופיהם של אבותיו, להכלל ביניהם ולא יהיה עם הרשעים שבמצרים.
גופו של יעקב נמשך מיפיו של אדם הראשון, והייתה צורתו של יעקב, צורה עליונה קדושה, צורת הכסא הקדוש, ולא רצה להקבר בין הרשעים. שאין פירוד באבות, ותמיד הם מחוברים ועל כן כתוב: וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי.
הכתוב: אומר בנו, שום שהיו בצורת פנים אחת. שהוא משום שבחפץ רוח ולב הוליד אותו יותר מכל השבטים כתוב: וַתֹּאמֶר לָהּ, הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת-אִישִׁי, כי כל חפצו של יעקב ברחל היה, ומשום זה כתוב: ויקרא לבנו ליוסף.
רבי שמעון פתח: הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה, אֱלֹהֵינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, עַד-עוֹלָם לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. כמה יש לו לאדם להיזהר מחטאיו, ולהסתכל שלא יעבר על רצון אדונו. כל מה שאדם עושה בעולם הזה מכתובים אלו המעשים בספר (בצורת האדם) ובאים בחשבון לפני המלך הקדוש, והכל גלוי לפניו, שכתוב: אִם-יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא-אֶרְאֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה, ואם כן איך לא ישמור האדם את עצמו מלחטוא לפני אדונו. אפילו מה שאדם מחשב ועלה ברצונו לעשות, הכל נמצא לפני הקב"ה.
גינם ביקש יעקב להיקבר במערת המכפלה?
4. מה הנך למד מכך שאין פירוד באבות ותמיד הם מחוברים?
5. מהו התירוץ לכך שיוסף היה בצורתו של יעקב?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams