058- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – קעב-קעד למתקדמים
שיעור שמע:
וַיְחִי קעב-קעד
פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר
מחשבה גדולה ממעשה.
הרהורי עבירה קשים (לתיקון) מעברה. נקודה פנימית – הרהור חשובים ומכריעים יותר מהמעשה הנראה מבחוץ. אמנם המעשה נעשה בחיצוניות, אך ההארה מגיעה לפנימיות, וכך גם כל גירוי חיצוני בא להפעים נקודה נפשית פנימית. ראובן שעתיד לעשות את המלחמות בעתיד, לא הוא יקבל את הניצחון. לכאורה צריך היה ראובן כבכור לקבל את המלוכה הבכורה והכהונה, אך לא יגיע למקום הנק' ירושלים (יראה-שלמה). וזאת לא רק מפני שחטא, אלא מוקדם יותר – הוא בא לעולם בהסתרה, מפני שיעקב לא הרהר בו כאשר בא על לאה, אלא על יוסף.
גבולות ארץ ישראל לא יקבעו רק ממעשה חיצוני, הם גבולות התיקון שאדם צריך לעשות בנפשו, אך יש להקדים את התיקון בהשקפה העליונה, לעשות תשובה, ולאחר מכן יתפשטו לגוף, לארץ הגשמית.
ראובן היה בכור יעקב. אמר רבי חייא: לוּ היה ראוי הכל, מלכות בכורה וכהונה, ונעבר ממנו הכל, וניתן המלכות ליהודה, הבכרה ליוסף, הכהונה ללוי כמ"ש: פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר, שלא תישאר בהם. ומה שאמר יעקב, רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז, כאן בירכו והזכירו לפני הקב"ה. זה דומה לאהובו של המלך, שיום אחד עבר בנו בשוק. אמר אל המלך, זהו בני, אהוב נפשי. שמע המלך והבין שהוא ביקש על בנו, שיטיב עימו. כך יעקב אמר, ראובן בכורי אתה, כוחי וראשית אוני. הזכירו כאן למלך, שיטיב עימו.
פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר. כאן אמר מה שיקרה לו, שלא יישאר בארץ ויישרה מחוץ לארץ, בעבר הירדן מזרחה. כנגד זה, ממונה אחד מצד המשכן, הנוקבא, למעלה, ממונה תחת יד מיכאל, נדחה ג"כ לחוץ ממשכן. כי יש לי"ב שבטים י"ב שורשים במשכן העליון, הנוקבא. וכיוון שראובן נדחה מא"י לעבר הירדן, כן שורשו למעלה נדחה לחוץ ממשכן.
ויש אומרים, שממונה הנדחה ממשכן למעלה, היה תחת יד גבריאל, ואע"פ שראובן חסד, ומיכאל ראש המלאכים שמצד חסד, וגבריאל ראש מצד השמאל, גבורה, עכ"ז יש בראובן גם גבורה. ומביא ראיה משכתוב: ויהודה עוד רָד עִם אל, שירידה זו מורה, שהוא צד הגבורה, ונקרא בי"ד, וסמוך לנחלתו בארץ הוא ראובן, כי נחלת יהודה נמשך עד הירדן ממערב, ונחלת ראובן נמשך עד הירדן ממזרח. וסמיכות זו מורה, שיש גם בראובן גבורה. ואע"פ שמלכות, גבורה תתאה, נלקח מראובן והיא של יהודה, מ"מ עוד לא נקי לגמרי מגבורה, שהרי ראובן סמוך כנגדו היה נחלתו, ומורה שיש בו גבורה.
אמר רבי שמעון: עתידים בני ראובן לערוך שתי מלחמות בארץ. כתוב: כוחי, בגלות מצרים. וראשית אוני, שהיו הראשונים מאחיהם למלחמה. יתר שְׂאת, גלות אשור. שלשם הוגלו בני גד ובני ראובן ראשונים לכולם, וסבלו הרבה רעות, והרבה עינויים סבלו, ולא שבו משם עד עתה.
ויתר עָֹז (אור של גמר תיקון), בזמן שמלך המשיח יתעורר בעולם, הם (בני ראובן) יצאו ויערכו מלחמה בעולם וינצחו, ויתגברו על העמים, ובני העולם יפחדו מהם, ויתחלחלו לפניהם. ויחשבו בני ראובן להתגבר במלכות, ולא יישארו בה כמ"ש: פחז כמים אל תותר, שלא יישארו במלכות, אפילו בצד אחד בעולם, משום שכתוב: כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ, שעתידים לבוא ולערוך מלחמה בתוך ארץ הקדושה. משכבי אביך זו ירושלים. שירצו לקחת אותה ממלך המשיח.
בארבע רוחות העולם נתפזרו בני ראובן בגלות, כנגד כל ישראל, שהוגלו ארבע פעמים בגלות בארבע רוחות העולם. כתוב: כוחי, גלות אחד. וראשית אוני, שתים. יתר שאת, שלוש. ויתר עז, ארבע. כעין זה עתידים הם לערוך מלחמה בארבע רוחות העולם, ולמשול במלחמתם על כולם. וינצחו עמים רבים וימשלו עליהם.
פחז כמים אל תותר. נרמז על הרהור הראשון, שהיה ליעקב בטיפה הראשונה, ברחל. כי אילו היה הרהור של טיפה ההיא במקומה בלאה, היה נשאר ראובן בכל, במלוכה ובכהונה ובבכורה. אבל, פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך, שעלית בהרהור אחר, אז חיללת.
פחז כמים אל תותר. כי כשבני ראובן יערכו מלחמה בעולם, וינצחו עמים רבים, לא יישארו בני ראובן במלכות. מפני שעתידים לערוך מלחמה בארץ הקדושה. כי בדיוק כתוב: כי עלית משכבי אביך, שזה ירושלים. הלוא משכב היה צריך לומר? אלא אביך ישראל סבא, ז"א, ע"כ אומר משכבֵי אביך ולא משכב, משום שב' פעמים נחרב ירושלים, ובשלישית תבנה בזמן מלך המשיח. וכאן נתגלה ברכה בכתוב: בכורי אתה, כוחי וראשית אוני. ומה שהיה, שנלקחה ממנו הברכה והמלכות והכהונה כמ"ש: פחז כמים אל תותר. ומה שיהיה כשיבואו ישראל לארץ, שלא יהיה לו חלק בארץ, אלא בעבר הירדן. ומה שיהיה בזמן מלך המשיח במעשה ראובן, שיעשה מלחמות בעמים רבים וגם בירושלים.
