075- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – רכג-רכה שיעור מתקדמים
שיעור שמע:
ש.ב רכ"ג
א. באיזה מדרגה נמצא דן בספירות?
ב.מה ההבדל בין אורחות ושבילים?
ג. מה תפקידו של דן בקדושה ומהי בטומאה?
ד. הגדר מה הם מנעולא ומפתחא?
ה. מדוע דן משול לנחש?
וַיְחִי רכג-רכה
דָּן יָדִין עַמּוֹ
תכונת דן שבנפש: הכוח למנוע חטאים.
גם תפקיד שנראה לכאורה שלילי, אך כשבא לטובת הכלל הוא הטוב, לכן אדם צריך לפעול גם את תכונת האכזריות כשצריך.
דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד, דהיינו כמו השם יתברך, שראינו בשמשון שגם היה שופט וגם המוציא לפועל את הדין, והכל לבדו.
בתכונת דן שבנפש, עומד הוא בסיום המדרגה מקום בו מזנב האויב. מאסף הוא לכל המחנות, כדי לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. אורב בסוף הדרך ונֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, את האויבים שבאים לזנב אחרי המחנה הקדוש.
שמשון היה נחש בעולם הזה כנגד עמי עכו"ם שניסו להסיט אנשים מדרך הישר. דן עומד ברגל שמאל ומאתגר את המחנה לבוא חזרה לאחדות ולהוציא את העשבים השוטים.
עֲלֵי דֶרֶךְ – מי שנמשך אחרי הנחש מכחיש פמליא של מעלה, ומפריע לקדושה העליונה לבוא לידי ביטוי, ויש להיזהר. לכן יש לפעול במנועלא לנעול את שערי החוכמה, ולאחר מכן לקבל את האור בצורה מדודה ונכונה.
מנועלא זה דין של נחש קטן – מנועלא צמצום דהיינו סגר מוחלט, מפתחא מסך – דין המאפשר עבודה רק אם מתקנים את הדרך.
מתחילה כתוב: דן ידין עמו, ואח"כ כתוב: כאַחד שבטי ישראל. כאַחד, פירושו, כייחודו של עולם, שדן ביחידות, כמו ייחודו של עולם, כמו שהיה בשמשון, שביחידות עשה דין בעולם, ודן והרג ביחד, ולא הוצרך לעזרה.
יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר. נחש האורב על אורָחות ושבילים. למעלה זהו נחש הקטן המאסף לכל המחנות, שבסיום כל המדרגות דקדושה, ואורב על אורָחות ושבילים. ואח"כ, צבאות ומחנות מחבלים יוצאים מכאן, הם האורבים לבני אדם, להענישם על העבירות, שמשליכים אותם לאחור אחר כתפיהם. שאינם מרגישים בהם, ואומרים שלא חטאו. הוא נחש הקדמוני למעלה, מטרם שנמתק ביין המשמח.
יש ב' מיני דינים מב' הנקודות מנעולא ומפתחא. שורש הדינים שבבינה מכונה מפתחא, ושורש הדינים שבמלכות מכונה מנעולא. ונמשכים מהם ב' נחשים, ממפתחא נחש הגדול, ממנעולא נחש הקטן. דן, חלק מהמלכות מי"ב קשרים שבה, בסיומה, בירך השמאלית, הוד, ניתן בו כוח נחש קטן, כדי להכניע את הס"א כמ"ש: הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר. ויש אורָחות ושבילים, אשר הנמשכים ממפתחא, מכונים אורָחות (מצד הבינה). והנמשכים ממנעולא (מצד החוכמה) מכונים שבילים.
דן, נחש האורב על אורָחות ושבילים, שבהיותו מבחינת נחש קטן, יש לו כוח באורָחות, שממפתחא, והן בשבילים, שממנעולא. שגם למעלה בבינה יש נחש קטן, שגם הוא אורב על אורָחים ושבילים, משום שהמלכות עלתה לבינה, והעלתה כוח הדינים שבה אל הבינה. וע"כ יש גם שם נחש הקטן, הנמשך ממנעולא. ויש נחש הקדמוני למעלה, בבינה, מטרם שהבינה נמתקה ביין המשמח, מזמן קטנות הבינה, שקיבלה מכוח עליית המלכות אליה. אבל אח"כ, שקיבלה הגדלות, יין המשמח, הורידה ממנה אלו הדינים, ואין בה עוד נחש הקטן. דהיינו דין שאין לקבל את האור – במנעולא כנגד היראה אין מפתחא שהיא כנגד האהבה. נחש קטן יש לה בגדלות בלבד, דהיינו מנעולא. אמנם יראה צריך תמיד, אך לא עצירה מוחלטת.
יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ. כמו שיש דרך למעלה בבינה, מפתחא, כן יש דרך למטה במלכות, מנעולא, ומתחלק הים, מכוח ב' דרכים, לכמה דרכים בכל צד, שכל דרך כלול משניהם. ויש אורַח אחד, ממפתחא לבד, ואין בו חלק ממנעולא, הבא ומגדיל, במוחין דג"ר, את הים, המלכות. כי המוחין דג"ר נמשכים רק ע"י המפתחא. וּמֵגַדֶל דגים רעים למיניהם, כי הקליפות מתקרבות לינוק משם השפע וגדלות מזה. כמו המים שלמטה מוציאים דגים טובים דגים רעים, דגים ממין צפרדעים. כעין זה, יוצאים בים העליון דגים רעים למיניהם.
וכאשר הקליפות משתמשים מהאורַח הזה שבים, שיונקים משם שפע, הם נראים רוכבים על סוסיהם. ולולא נחש שמאסף לכל המחנות, דן, נחש הקטן, אורב בסוף האורָחות, ומפזר אותם לאחור, היו מחריבים את העולם כמ"ש: הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר. המזיקים הרוכבים על סוסים. מצד אלו הקליפות יוצאים מכשפים לעולם. בבלעם כתוב: ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, משום שהם עומדים ללחש בכשפי העולם.
יהי דן נחש עלֵי דרך. מהו עלֵי דרך? מי שנמשך אחרי הנחש, מכחיש פמליא של מעלה, שגורם רזון בצבאות הקדושה שבעולמות העליונים. כי אותו הדרך העליון היוצא מלמעלה, מפתחא היוצא מבינה כמ"ש: הנותן בים דרך, מי שנמשך אחרי הנחש, כאילו הולך על אותו דרך העליון להרזות אותו, כלומר, למַעט השפע, כי מדרך ההוא ניזונים עולמות עליונים. והוא מקלקל את המזונות שלהם, וגורם רזון בהם. כי הנמשך אחר הנחש, שממשיך שפע השמאל ממעלה למטה, גורם להפסיק את זיווג העליון, שמשם ניזונים העולמות.
האם דן במדרגה זו, כיוון שהוא בחינת קליפה רעה? אלא כמ"ש: וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים, כן כאן כתוב: הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, כדי לשמור את כל המחנות. כלומר, מה שדן אחז ממדרגת הקליפה, הוא תיקון של הכיסא, הנוקבא, לשומרה מיניקת המזיקים הרוכבים על סוסים. הכיסא של שלמה המלך היה נחש אחד מתנדנד בקשרי השרביט שלמעלה מן האריות שבכיסא. הרי שיש נחש בתיקון הכיסא.
כתוב: וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן; וַיִּגְדַּל הַנַּעַר, וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה, לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן. שמשון, נזיר עולם היה, פָּרוּש מן העולם היה, ונתגבר בו כוח חזק (מצד החיוב), והוא היה נחש בעוה"ז כנגד העמים עכו"ם, כי נחלת חלק הברכות של דן אביו, ירש כמ"ש: יהי דן נחש עלֵי דרך, שפיפון עלֵי אורַח.
שאל רבי חייא: מהו שפיפון? ענה לו עניין תיקון הכשפים הוא, שהנחש הוא שפיפון, שאע"פ שהם ב' מינים, עושים אותם מלהטיהם כמו שהיו מין אחד. כן אותו רשע בלעם, היה יודע הכל כמ"ש: וילך שפי (בשפיפות קומה להסתיר עצמו), רומז על שפיפון, ומקודם כתוב: ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים. הרי שפעם נשתמש בזה ופעם בזה, פעם בנחש פעם בשפיפון. כי ידע לשמש בשניהם.
ואם תאמר הלוא דן, אין מדרגתו לשמש בנחש ושפיפון? ודאי, אלא שנתמנה על מדרגה זו, לשלוט עליה לצרכי הקדושה, להיותו בחינה אחרונה. והוא לשבחו, כי יש ממוני המלך ע"ז, ויש ממונים ע"ז. וכבוד הוא לכל הממונים, להיות ממוני המלך, מבלי להתחשב על מה הוא ממונה. שכיסא המלך מתתקן בכל הממונים יחד. ותחת כל אלו הממונים מתחלקים דרכים ומדרגות, הן לטוב והן לרע. וכולם ביחד מתאחדים בתיקוני הכיסא, הנוקבא. משום זה דן לצד צפון, בירך שמאל הנוקבא, הוד. ובנקב של תהום הגדול, הנמצא בסיום ירך שמאל, בינה דקליפה, כמה גדודי מלאכי חבלה נמצאים שם, שכולם שׂרים ממונים להרע לעולם.
משום זה, התפלל יעקב ואמר: לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי יְהוָה. בכל השבטים אינו אומר, לישועתך, למה בזה כן? משום שראה לו תוקף עוצמת הנחש בהתעוררות הדין, להתגבר על הקדושה, לכן התפלל, לישועתך.
ישועה היא לבחינת הגוף, והצלה זו אמונה.
