019- הדף היומי בזוהר הסולם – שמות – נה-נז – השקפה
שיעור שמע:
שְׁמוֹת נה-נז
וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי
בְּכֹחַ הָגבוּרָה מוֹלִידִים אֶת הָאֱמוּנָה
לאחר שהחזיר את גרושתו, הוליד הזיווג בן עמרם ליוכבד את משה, הרועה הנאמן – נקודת האמונה שבנפש. עמרם ויוכבד שהקדישו את כל כוחם למען דבקות השכינה ולא לצורך הנאה לפרטיות, זכו שהפרי מזיווג כזה של קדושה – הוא האמונה.
מלמד הזוהר שכל מה שנולד בנשמה כחוויה פנימית, מהווה גוף והכלי למדרגה הבאה. לאחר שהגוף מסתלק, דהיינו המעשה, עולה הנשמה לגן עדן הארץ, מחסן הנשמות בו היא הופכת לגוף וכלי לחוויה גבוהה יותר. כלומר הפנימיות כאן הופכת לחיצוניות של המדרגה/הגלגול הבא. רק כוח גבורה הוא המוליד את בחינת האמונה.
בעולם האמת הרוח (לבושי אור) הוא בחינת חיצוניות, בחינת גוף. כאן בעולם הוא פנימי – ושם נעשה חיצוני. דומה הדבר ליצירת תבנית, כך שהרוח הפנימיות בא לתוך הגוף ומסגל צורתו כפי הרצון לקבל, וכשיוצא הרוח מהגוף ונפטר האדם, הרוח יוצא בתבנית הגוף, ומהווה חיצוניות לדרגה הרוחנית הבאה.
גם במהלך החיים עובר אדם "גלגולים" רוחניים, וכאשר עובר הוא חוויה המשאירה רושם פנימי חזק, לאחר מכן הופך הרושם מהחוויה להיות הסיבה והכלי החיצוני של הדרגה הבאה.
גבריאל הוא כוח הנפשי להתגבר על תאוות העולם הזה ולשומרו כצדיק. כוח אותו רכש כבר בגלגול קודם, וכעת יש לו עבודה נוספת.
מי שלוקח את כוח הגבורה לחוויות פנימיות, יכול להוליד אמונה המתפשטת ללב לבניית המדרגה הבאה. לכן יש לאסוף את החוויות הרוחניות הראויות
