009- הדף היומי בזוהר הסולם – בא – כה-כז למתקדמים

שיעור שמע:

שאלות לחזרה ושינון זהר בא כה-כז
1. מה עוד אומר רבי אבא ובמה מוסיף על מה שאמר באות פ"א?
2. מהו הטעם שנאסר להם לצאת מפתח ביתם?
3. כיצד אנו רואים שבאותו מעשה אפשר שיהיה דין למצרים וחסד לישראל? היכן אנו רואים את זה עוד?
4. מהו הפתח שכתוב "ופסח ה' על הפתח"? לכאורה היה צריך להיות כתוב עליכם.
5. מהו פתח האהל?
6. כיצד קשורה ברית המילה למזוזה?
7. מדוע מלכות בלי חסד אינה יכולה להאיר בחכמה שבה?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

בֹּא כה-כז

וְעָבַר עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת.

אֵין לְהַכְנִיס שׁוּם מַחְשָׁבָה בְּפֶתַח, אֶלָּא דֶּרֶך מָסְנֶנֵת הָאֱמוּנָה.

על אדם הרוצה לשמור על ביתו, ליבּו – לשים בפתח הימין מזוזה, דהיינו לשים מסננת רעיונית, שכל הבא מבחוץ צריך לעבור דרך הגיון אמוני של שלמות השם. ואז בכל פעם שהצד המצרי שבנפש, מנסה לעבור דרך המזוזה, מלאך המוות הורג אותו.

כשמידת הדין מתוחה בחוץ, יש להתכופף, להוריד את הראש ולהישמר בפנים. זהו המצב הנפשי בו מתגלה השתוקקות חזקה במיוחד, הנקודה החיצונית לא באה בכדי להצטרף לפנימיות, אלא באה כדי לשלול את עצמה. כך למשל פרטים שיקריים, רעיונות של עבודה זרה וכדומה – אין לתת להם להיכנס. וכך אין לשבת בְּמוֹשַׁב לֵצִים, או לצרוך חומרים רוחניים מזיקים.

וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל – הפתח בגוף הוא הברית, המאפשר קשר טוב להשם, אך הסכנה היא מקשר לא טוב, מרצון לסיפוק אישי לעצמו. לכן באה הסרת העורלה, הסרת הרע, בכוונה לקשר ראוי. במהלך החיים שמירת הברית היא בדיקה רציפה של כל רצון או מחשבה – האם הם תואמים את ערכי התורה, בשאיפה לקשר במסגרת המחויבות לאידיה ורצון משותפים בהשוואת צורת השפעה להשם יתברך. קשר זה מונע את הבכור המצרי – עבודה זרה להיכנס כהרהור, ומאפשר להחיות את בכור היהודי – אמונה.

לכן אל לו לאדם להתפתות אחרי רגש רגעי, ולפול בגאווה, אלא לעמוד איתן במסגרות לפי היסודות הבלתי משתנים, המוכתבים מהעולמות העליונים, כפי שמלמד בעל הסולם זצוק"ל.

פב) כעין השם הקדוש ה דברים עשו באותה שעה, שלושה קוים, שניים על המזוזות ואחד על המשקוף מלמעלה, שהוא דומה לצורת האות ה, שהיא המלכות. וע"כ, מה השם הקדוש חזר באותה שעה להיות דין על המצרים, כך חזר הדם באותה שעה להיות דין, שכתוב: וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות, שהציון של כולם היה אדום, הרומז על דין. והוא להראות, שאע"פ שהוא רחמים לישראל, חזר להיות דין לעשות נקמות במצרים.

פג) סוד הדבר, כעין שהיא למע5D7ה, באותה שעה כך צריכים להראות למטה, אם רחמים רחמים, אם דין דין. ולפי שהיה למעלה דין על המצרים, ע"כ כתוב: וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף. אשר דם רומז על דין. ולעתיד לבא כתוב: מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מִבָּצְרָה. שעתיד להראות כולם דין לעשות נקמות, יאדימו אז מלבושיו בדם.

פד) מהו הטעם, שנאסר להם לצאת מפתח ביתם? משום שאדם אינו צריך להמצא בשוק בשעה שהדין תולה על העיר, כי כיון שניתן רשות למשחית, מי שפוגע בו ינזק. וע"כ כאן, כיון שהדין היה נמצא למצרים, לא היו צריכים לצאת לחוץ.

פה) בהוא ממש שנמצא בו דין למצרים, נמצא בו רחמים לישראל. כמ"ש: וְרָאִיתִי אֶת-הַדָּם, וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם; וְלֹא-יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית, בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וכן למדנו, בכל אלו הכתרים הקדושים של מעלה, כמו שנמצא בהם דין, נמצא בהם רחמים. והכל הוא בשעה אחת. כתוב: וְנָגַף יְהוָה אֶת-מִצְרַיִם, נָגֹף וְרָפוֹא. פירושו, נגוֹף למצרים וְרָפוֹא לישראל. מהו וְרָפוֹא? ממה שנמולו היו צריכים רפואה.

פו) באותה שעה שנגפו המצרים, באותה שעה נתרפאו ישראל. כתוב: ופסח ה' על הפתח. פסח ה' עליכם, היה צריך לומר? אבל על הפֵתח, שזהו פֵתח הגוף, שזו מילה, שריפא אותה.

פז) רבי שמעון אמר: בשעה שנחצה הלילה, והכתר הקדוש, מלכות, התעורר אצלה חסד עליון, דז"א, שאינו עולה זה בלי זה, אע"פ שהלילה היא המלכות בלבדה, מ"מ לא יקרה לעולם שהמלכות תהיה בלי ז"א בעלה. ומשום זה, זה מכה וזה מרפא, המלכות מכה וז"א מרפא. והכל בשעה אחת.

פח) ופסח ה' על הפתח, דהיינו על הפֵתח הגוף, משום שהוא הפתח להמשכת הרוח, שמשם נולדו. עד שלא נמול אברהם, היה סתום מכל צדדיו, שלא היה יכול להוליד בקדושה. כיון שנמול, נפתח בו הכל, ולא היה סתום כבתחילה.

פט) והוא יושב פתח האהל, משום שנגלה האות י'. שהוא הִשּרַה בגילוי זה של הי', החסד בצדק. שע"י;המילה, נגלה הי' דשם שדי, שיורה, שנמשך החסד במלכות, הנקראת צדק. וזהו הפתח של משכן העליון הקדוש, המלכות. שזה משמע, שכתוב האהל, שהיא המלכות.

מטרם שנמול היתה המלכות מקבלת מצד שמאל לבד, מבחינת חכמה בלי חסדים, שאז היא אטומה מכל צדדיה, שאין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. וכשנמול, נגלו בה החסדים. ואז החכמה שבה מתלבשת בחסדים, ומאירה הן בחכמה והן בחסדים. ונבחן, שע"י המילה נפתח פתח במלכות, שתוכל לה5D7יר. וזהו, והוא יושב פתח האהל (שומר על היסוד, הברית).

צ) אמר רבי אלעזר: כשנתגלה י' הזו, נתבשר אברהם, ונתברך בפתח האהל, שהיא צדק, מלכות שנמתקה בחסד. שהחכמה שבמלכות התלבשה בחסדים כמ"ש: כחום היום. היום ששולט החסד, חלקו של אברהם, כי אברהם הוא מרכבה לחסד דז"א. פתח האהל, המלכות, נמתקה בחסד מכח אברהם, משום שכתוב: וה' בֵּרָך את אברהם בכל. בכל, הוא המלכות, %T7נמתקה בחסד ע"י אברהם, אחר שנגלה בו הי' ע"י המילה.

צא) אמר רבי אבא: וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כמ"ש: וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם, בַּכֹּל. פתח האהל הוא המלכות, המכונה בכל, כתר העשירי. כתר פירושו ספירה. כחום היום פירושו, כמו שניתנה לו ספירת החסד, שנקרא יום, כך זכה בפתח האהל, כי החסד פותח את המלכות, שנקראת אהל, שתוכל להאיר. וכמו שיושב בחסד, שנקרא יום, כך יושב במלכות, שנקראת פתח האהל, כי המלכות בלי חסד אינה יכולה להאיר בחכמה שבה, וחסד בלי הארת החכמה שבמלכות, הוא ו"ק בלי ראש.

צב) ועבר ה' לנגוף את מצרים. ועבר, היינו שעבר על שורת הדין של הכתרים, שהיו מתקשרים בכתרים אחרים למעלה, והתיר אותם מקיומם. שהכתרים התחתונים, שבהם דבוקים המצרים, היו מקושרים בכתרים העליונים דקדושה, שמשם קבלו חיותם. והתיר הקב"ה את הקשרים ההם, ונתבטל קיומם של הכתרים התחתונים, ואז נהרגו בכורי מצרים. ונמצא, שהקב"ה עבר על דרכיו, שקלקל ההשתלשלות של הכתרים, כדי לעשות דין במצרים, ולשמור את ישראל. וכזה הוא, בכל מקום שכתוב: ועבר, ועברתי, ויעבור – יורה שהקב"ה עבר על דרכיו, על סדרי השתלשלות של הספירות, או כדי לעשות דין או לרחמים. וכאן, ועבר, פירושו, כדי לעשות דין. ושם שכתוב: ויעבר ה' על פניו, הוא כדי לרחם.

תגיות: שמירת הברית, מידת הדין