085 – הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית א' – עמודים קסט-קע (שיעור השקפה)

מאמר תְּפִלָּה לְעָנִי תְּפִלָּה נועדה להביא את לב האדם לאביו שבשמים, המיוצג ע"י השכל האמוני!

תְּפִלָּה לְעָנִי, ערבית — רשות שנותנת לנו את האפשרות לפתוח, והיא רק בחינת התגברות על הדין. בערב יש להיזהר מקבלת האור, ורק לייצר אמונה. בתפילה זו ק"ש היא העיקר – להתקשרות לאהבת ה'.

תפילת שבת צדקה לעני ולא בחינת שכר. על השבת שהיא כמו גמר תיקון אמר הקב"ה למשה מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ –התכלית שכעת רדומה, אך בגמר תיקון מקבלת את האור. בשלב זה איננו מרגישים זאת, ובשבת כן טועמים מאין עולם הבא. ההרגשה הרוחנית היא דבר גדול מפני שבאה מדבר שלם.
צריך אדם להרגיש כעָנִי בשער המלך, לשבח את ה' כאורח ולא כבעל הבית. "אורח טוב מהו אומר כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי". לא להיות כפוי טובה, לדעת להודות.

אם אני לוקח את האני התכליתי שלי, ושם אותו במקום בו יש מאין תכלית: קדושה, בית כנסת, תורה, אז הרצון העני הזה מקבל צדקה. זוהי צדקה מפני שזה לא שלו — הוא רק בא למקום זה כאורח.

כאשר אומרים ה' שפתי תפתח יש לכוון שאתה מבקש להיות באותה יראה, להתכלל בעליונים בכדי להיות ראוי לבקש מהמלך. זה רק עיטוף שאי אפשר לקיים, לא השכר כמו שיהיה בגמר תיקון, אלא רק צדקה. מתעטף בעטיפת מצוה דהיינו בטלית מצויצת, שהאמת מציצה ממנה במקצת. האמת פנימית כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ שהיא מייצגת את התכלית פְּנִימָה.

עד גמר תיקון קו אמצע מעלה התפילה, קו של רשות, יעקב, הנשר הם הנושאים אותה.