057- הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית א' – עמודים קיג-קיד (למתקדמים)

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים

אם אתה חי רק את צד העונג — אתה חי כמו בהמה!

יש בנפש נקודה פנימית שאינה גלויה, ומצד שני ישנה חיצוניות בה מרגישים עונג. "אתם קרואים אדם ואין אומות העולם נקראים אדם" – האדם זה התכללות בין הפרטים מחוצה לו, לנקודה הפנימית שבו.

להזדווג זה לעשות צורה של קשר. אם בזיווג הצורה היא מה יצא לי מזה — זה ציור של בהמה שסופה לשחיטה. לחיות כאדם זה לצייר ציור פנימי. תפקיד הגוף לגלות את הפרטים שבהם נמצא העונג, ואותם להכליל בצד האדם שבפנימיותנו. בלי לקחת את הנקודה החיצונית, ולהכלילה בפנימית — לא תגלה ותממש את פוטנציאל האדם שבתוכך.

הפרטים למטה, הפנימיות למעלה. אם תיקח את האדם — הכלל ו"תַתִיך" תפרידו לפרטים תקבל את הבהמות שבו, שתפקידן לגרות את הנקודה הפנימית המייצגת אותם כשעוסקים בהם (שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים אַיָּל וּצְבִי, וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר). פרט לא בא בשביל עצמו, אלא לבטא את הכלל אליו הוא שייך. כי נודע שהאדם נקרא עולם קטן, שכל פרטי העולם נכללים בו. ונמצא שיחס כל פרטי מין הבעל חי כלפי נשמת האדם, הוא כיחס של פרטים להכלל, שהרי שנשמת האדם כוללת כל פרטי בעלי חיים.

הרוח הוא עצם האדם, הגוף טפל אליו והוא רק לבושו. מי שחי רק את הגוף — חי את הטפל ולא את העיקר, כך גם העוסק רק בגוף התורה, לא עוסק בעיקר. "עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי" – הבשר הוא לבוש — העצם זה הרוח. חייבים את הפעולות בחיצוניות, אך הן באות בכדי לגרות נקודה פנימית באדם שבנו. עלינו לעשות בצורה תמידית את המעבר הזה. להיות פנימי אומר להתעסק בחיצוני, ובכל פעם לפרש ולהביאו אל הפנימי, כפי שמורים לנו חז"ל, ובעיקר במקום הרשות.

סוד הכלל "רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם–הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה; וְרוּחַ הַבְּהֵמָה-(הפרטים) -הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ, בסוד רוח הבהמה היורד למטה, והוא מטעם, כי אין העדר ברוחני – בכלל. אצל האדם הלבוש עומד בפני עצמו, הוא אינו מייצג את צד האדם, פרט שאינו מייצג את הכלל. המהות הפנימית של הַבְּהֵמָה זה היא עצמה — ה"מָה" נמצא "בַּה"