062 – הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית א' – עמודים קכג-קכד (למתקדמים)

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר מְאורֵי אוֹר ומְאורֵי אֵשׁ

בשבת אסור לראות חסרון, ובחול אסור לראות שלמות!

השבת רשות היחיד, ימי החול רשות הרבים בהם יש גם לאדם רשות לעבוד – מאורי האש. מאחר ואין עוד מלבדו, יוצא שהכול תלוי בהשם יתברך, אז למה נותן לנברא לעשות מעצמו? אלא, נותנים לאדם לבחור בעובדה שהבורא מוביל אותו, וזה גורם להעלמה של הסתרת הבורא.
כך מביא בעל הסולם משל על אדם הזורק מקל למעלה. כל זמן העלייה, חושב האדם שזה בא מכוחו — מעלימים ממנו את כוח בורא. כאשר מגיע המקל לשיא גובהו, כוח הזורק נעלם, המקל חוזר ועובר על כל הפרטים שבדרך– בלי כוח הזורק. מעלימים את ההרגשה של הכוח העצמי. אך התודעה שלנו מתנגדת, ולא מסכים לזה, לכן האימון והיגיעה.

יש כוח העלמה שבאדם. ברגע שתגיע לתודעה שאינך מוגבל — שהרי הכול עושה הבורא, תגיע למציאות השבת, שהכול כוח הבורא. הקטרוגים באים מהתודעה המוגבלת של האדם, הנובעת ממחשבתו שהוא הפועל את הפעולות, במקום לחשוב שה' עושה.

איך יזכה אדם באור השבת בלי לעשות כלום? לכאורה גם טִרחת הסעודה שייכת לבורא? מי שלא טרח בע"ש מה יאכל בשבת?
כל היגיעה באה בכדי להסיר את המוגבלות של האדם כאילו יש 2 רשויות. היגיעה באה בכדי לאפשר לאדם לוותר על עצמו, ולהבין שלמעשה לא צריך שום יגיעה. זה כמו משחק — אתה מתייגע על ריק, ממילא התוצאה ממנו, אתה רק מראה השתוקקות – תרגול לתודעה.

להגיע להכרה שאני כלום, זה דבר עצום. עלינו רק להסכים ולהחזיק את התודעה שאכל טוב, הכול ממנו יתברך. היגיעה היא לא לתת להפרעות להיכנס. זו עבודת יראת הרוממות — שהנהגת ה' היא שלמה, ועלי להגיע לתודעה שאני מפריע לשלמות. אומר אדם בטעות "פעם היה יותר טוב". על זה אומר קהלת: אַל-תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל-זֶה.