063 – הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית א' – עמודים קכה-קכו (למתקדמים)
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
מאמר מְאורֵי אוֹר ומְאורֵי אֵשׁ
הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ.
אותיות י-ה משם הויה נסתרות, מייצגות את הכלל, הראש, כמו מחשבות שבאות מעצמן שאי אפשר להשיגן, אלא רק את ההתייחסות שלנו אליהן. אותיות ו-ה מייצגות את הגוף בו יש פירוט. יש משהו מעל המחשבה של האדם, אליו אי אפשר לחדור. כל מה שאדם יכול להשיג זה התודעה — איך זה ניתפס אצלו, וגם בתודעה אפשר להשיג רק את ההשלכה, ההרגשה בגוף "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ".
אדם האומר אני פשוט, ורוצה לעבוד את החיצוניות, למעשה עובד עבודה זרה. שלב ראשון חייב אדם בביטול הגאוה=גימ' "יה". לא להשתמש ברצון, כנגד אברהם אבינו, כנגד החמץ בפסח. הנגלות- אותיות ו ה משם הויה, צד יצחק שבו מוזכרת בפעם ראשונה בתורה אהבה: וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ. לכן אדם חיצוני לא יכול לאהוב.
סיפוקים חיצוניים נגמרים במהרה, אהבה לא נגמרת. האדם האידיאי החי את העולם הפנימי, את הדבר האמיתי. לעומתו אנשים עם גילוי חיצוני, חיים בזיוף שמביא לריקנות. כך אדם הנותן מתנה לחברו, חייב שפנימיותו תיתן, אחרת אין תוכו כברו. את הכוח לעשות את המעשה נותנת הכוונה פנימית, ומי שאין לו כוח, סימן שכל פנימיותו מופנית למקום לא נכון. רק אם כולו נרעש מהדברים הפנימיים, יוכל להתגבר על עצלות הגוף. בשכלול הכוונה והכוח הפנימי לעבודת השם, ניתן לקבל כוח להתגבר על הגוף.
בחוכמה, שהאור והכלי באו כאחד, אין שום מודעות, רק בבינה מתחיל הרגש, הרצון לקבל. כמו אמוּנוׂת הטבועות באדם, כמו הרצון לחיות, להיות מאושר, האמונה בלוגיקה — את כל אלו אי אפשר להבין, אלא זו מסגרת כללית הנותנת לנו קיום. אי אפשר לחשוב מחוץ לתבניות המחשבתית אלו. ובמקום שיש אפשרות לדעת -זו מצווה: דַּע אֶת-אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ, בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה
הדרך לתת לעצמנו כוח לפעול בחיצוניות, חייבת לבוא ממחייבות לאמת. להאמין שהפנימיות חשובה, עליה צריך לפרגן, לשלם, וכשבא האור לוותר עליו כסיבה לקבלתו.
הורדת המעמסה הנפשית של הגאווה, נותנת כוח עצום לעשייה!