081- הדף היומי בזוהר הסולם – תרומה – רמא-רמג למתקדמים I תגיות...

081- הדף היומי בזוהר הסולם – תרומה – רמא-רמג למתקדמים I תגיות :אור זרוע תדיר, ימין, שמאל

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

 תְּרוּמָה רמא- רמג

ר"ז בימין ק"ג בשמאל

[ר"ז בימינא ק"ג בשמאלא]

הנער שישב לפני רבי יוסי מסביר שיש צורך בקשר בין הנר שנק' או ראשון שצריך להאיר ע"י אור הימין, והמלכות הלב מקבל את האור ע"י ב' זרועות, בעבודה נפשית של שילוב והכללת השמאל בימין, הרצון באמונה. החיבור באדם הוא ע"י האשה שמדליקה נר שבת, וזוכה לתורה של בעלה, זהו שילוב של כוונה למעשה. שמירת שבת בשמחה מאפשרת טעימה של מעין עולם הבא, של ש"י עולמות.

כשאדם רוצה לקבל את האור שממילא זרוע לו, עליו לפעול נכון כדי לזכות בש"י עולמות. ש"י=310 פעמים קרי. כתר הוא פעמים ש"י. הצדיק זוכה לש"י עולמות ע"י הכנעה הבדלה והמתקה בעבודת הנפש.

תשלח) אור הראשון הזה נכלל בר"ז (207) עולמות, גנוזים תחת אור, ומתפשט בכולם. תחת כיסא עליון הנסתר, בינה, שורים אלו ר"ז העולמות מצד ימין מלכות דמלכות, זו התורה שמאירה לנר הזה. ר"ז מצד ימין, ק"ג (103) מצד שמאל, שביחד ש"י (410). ואלו הם שהקב"ה מתקן תמיד בשביל הצדיקים, ומאלו מתפשטים כמה אוצרות חמדה. וכולם גנוזים לעַדן מהם הצדיקים לעוה"ב. ועל אלו כתוב: להנחיל אוהביי יש ואוצרותיהם אמלא. ועל אלו כתוב: עין לא ראתה אלקים זולתך.

ג' נקודות חולם שורוק חיריק יוצאים בבינה, שהם ג' קווים שבה. וביציאת ב' הנקודות חולם שורוק, ב' קווים ימין ושמאל, נעשה מצב אחוריים בבינה. כי מטרם שנכללו ימין ושמאל זה בזה, נמצא קו הימין חסר ג"ר, החולם. וקו שמאל ג"ר, חכמה, אבל מחוסר חסדים אין החכמה מאירה. ולהיותם שניהם חסרים, ע"כ נבחנים לאחוריים דבינה. ואח"כ כשיצאה נקודת החיריק, קו האמצעי, והכריע והכליל ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה, נבחן למצב הפנים דבינה, כי אז נשלם קו הימין בג"ר מהתכללות השמאל, וקו השמאל נשלם בחסדים מהתכללות קו הימין, ושניהם התמלאו בשלמותם הראוי.

אמנם גם אחר יציאת הפנים, שכבר יש לה ג' קווים, עוד נשאר בה מצב אחוריים, מטעם שאין היעדר ברוחני, ולא עוד, אלא כל החכמה שמאירה במצב הפנים נמשכת ממצב של האחוריים. וכיוון שכבר נמשך קו האמצעי, נבחנים ג' קווים גם במצב אחוריים. שני קווים, הימין והאמצעי, נחשבים בימין, בנקודת החולם שחסרים ג"ר. וקו השמאל, נבחן לנקודת השורוק החסר מחסדים, כמו שהיו במצב האחוריים.

מצב האחוריים דבינה נבחן שבו י"ש עולמות, ר"ז מימין וק"ג משמאל. כי ש' רומזת לג' קווים, שבכל אחד מאה ספירות, כי ספירות הבינה הם מאה. י' רומזת לשיעור קומה של ע"ס, שהן ג"ר וז"ת. ונמצא שב' קווים של ש', שהם הימין והאמצעי, שהם בימין, הם ר', ומשיעור קומה לקח ז"ס חסר ג"ר, והם ביחד ר"ז. וקו השמאלי של ש', נקודת השורוק, חכמה בלי חסדים, מאה, ומשיעור קומה לקח ג"ר חסר ז"ת, חכמה בלי חסדים, והם ביחד ק"ג. ור"ז וק"ג ביחד בגי' י"ש. ומכונים עולמות, מלשון היעלם, כי ב' הצדדים הם חסרים, ויש בהם היעלם. באופן שמצב האחוריים הנשאר בעת הארת הפנים דבינה, נבחנים י"ש עולמות, ר"ז עולמות בימין, ק"ג בשמאל.

החכמה נמשכת רק ממצב האחוריים ע"י זה שהקב"ה, קו אמצעי, מתקן ב' הקווים תמיד, וכוללם יחד זה בזה, שע"י זה מתמלאים כל אחד מחסרונו. וכל החמדה והעידון באה בהארת החכמה. החכמה הבאה ממצב האחוריים, י"ש, וע"י קו האמצעי מתמלא החסר שבכל אחד. כמ"ש: ואוצרותיהם אמלא. בבחינה של ש"י עולמות נראה הרמז להכל, ש ג' קווים דבינה ואות יד גובה קומה שיש לא ג"ר וז"ת.  ש מורכב מר"ז וק"ג.

תשלט) י"ש הם ש"י עולמות, הגנוזים תחת עוה"ב, הבינה. ואלו ר"ז עולמות שמצד ימין נקראים אור הראשון, משום שאפילו אור השמאל נקרא אור, אלא שהוא אור חשוך שאינה עושה תולדות. וכיוון שאור הימין קודם לאור השמאל, ע"כ נקרא אור הימין, שהוא חסד, אור הראשון. אבל אור הראשון הוא עתיד לעשות תולדות לעוה"ב. האם לעוה"ב, שהוא בינה, ולא יותר? אלא שעושה תולדות אפילו בכל יום ויום, אפילו במדרגות ז"א שנקרא יום, כי אם לא היה האור בז"א, לא היה העולם, המלכות, יכול להתקיים. שכתוב: אמרתי עולם חסד ייבנה. באור הראשון הנקרא חסד.

אור זרוע תדיר

 תשמ) אור הראשון הזה, זרע אותו הקב"ה בגן עדן שלו, במלכות, ועשה אותו שורות שורות, שחילק אותו לפי הקווים, על ידו של צדיק, הגנן של הגן אדם הראשון, שלקח אור הזה וזרע אותו זרע אמת, ועשה אותו שורות שורות בגן, במלכות, והוליד והצמיח ועשה פירות, ומהם ניזון העולם. כמ"ש: אור זרוּע לצדיק.

תשמא) וכתוב: וכגַנה זֵרועיה תצמיח. מי הוא זרועיה? אלו הם זרוע, אור הראשון, שהוא זרוע תמיד, עתה הוא מוליד ועושה פירות, ועתה שוב זרוע כבתחילה, עד שלא יאכל העולם פרי זה, זרוע הזה מוליד. ונמצא שנותן פירות ואינו שוקט. וע"כ כל העולם ניזונים בהשפעת הגנן, שנקרא צדיק, יסוד דז"א, שאינו שוקט ואינו פוסק לעולם, יסוד דגדלות דז"א, בעת שזו"ן מלבישים לאו"א עילאין.

יציאת ג' נקודות חולם שורוק חיריק בדרך ג' מיעוטים בזה אחר זה, נקראים ג' זריעות. כי אור הראשון שהיה בבינה, התמעט ונזרע בזה אחר זה ולא ביחד. תחילה בחולם, ואח"כ בשורוק, ואח"כ בחיריק, בסדר ג' קווים. וזה נבחן לזריעה, שכל מעשה העלמה, שבסופו מתהפך לגילוי יותר גדול, נבחן לזריעה וצמיחה, כדמיון שמעלימים ומרקיבים החיטה בארץ, שההיעלם מתהפך לגילוי, כי נולדות ממעשה הזה חיטים יותר מרובות. ויש כאן ג' זריעות. ואח"כ מתחילה הצמיחה, אשר ב' הקווים ימין ושמאל, מתייחדים זה בזה ע"י קו האמצעי, והאורות מתמלאים ונשלמים. אמירה זו נכונה לצמצום ב' וכל המוחין והשפע, היוצאים בעולמות, באים בזריעות ג' נקודות, חולם שורוק חיריק, וצמיחתם. וכיוון שחיוּת העולמות נמשכת בכל עת, כמו שלומדים, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, נמצא שגם הזריעה והצמיחה של ג' נקודות אינן נפסקות. לכאורה מלמטה אין צורך לעשות כלום, שהרי האור תדיר. בגלות זה אחרת.

תשמב) חוץ מזמן שישראל הם בגלות. הרי בגלות כתוב: אזלו מים מני ים, המלכות הנקראת ים, ונהר יחרב ויבש, היסוד, נהר יוצא מעדן. וא"כ, איך עושה תולדות? אלא זרוע כתוב: שפירושו שתמיד הוא זרוע, אפילו בזמן הגלות. ומיום שהפסיק נהר ההוא מלבוא בגן, היסוד, שנקרא גנן, לא נכנס בו עוד גנן, ואור ההוא, שהוא זרוע תמיד, עושה פירות, כי ממנו ומעצמו הוא נזרע כבתחילה, ותמיד אינו שוקט. בדומה לגן שעושה תולדות ומאותה זריעה הראשונה נופל שוב במקומו, שבשעת קצירת השדה, נופלים גרעינים לאדמה, ועושה תולדות מעצמו, כבתחילה. ולא נפסק זרוע זה לעולם תמיד ישנה זריעה, כלומר גם הגלות מקדמת בתנאי שאין האדם מתלונן ורגיש רע בעולמו של הקב"ה.

בזמן שביהמ"ק היה קיים, היה זיווג זו"ן הגדולים, שהלבישו את או"א עילאין בתמידות. ונמצא שיסוד דז"א דגדלות השפיע ג' הזריעות אל המלכות בלי הפסק. אבל בזמן הגלות נפסק זיווג דגדלות הזה, כמ"ש: אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש. ואע"פ שיש עליית זו"ן לאו"א שם בזמן הגלות, כגון בשבת, אין זה נחשב לביאת הגנן בגן, משום שאינו בקביעות. אמנם בהכרח שיש גם בזמן הגלות זיווג עליון, כדי להחיות העולמות, וזיווג זה נבחן לזיווג זו"ן הקטנים, ששניהם רק ימין ושמאל שבמלכות עצמה. ז"א הקטן רק הימין שבמלכות, ונחשב כמו המלכות, וממנו נמשך השפע למלכות, כדי להחיות העולמות. אבל הגנן, יסוד דז"א הגדול, אינו משפיע בזמן הגלות, וע"כ השפע הוא קטן בזמן הגלות. וערך השפע הזה כלפי השפע שבזמן הבית, הוא כערך זריעת השדה ע"י ספיח הנזרע מעצמו, כלפי שדה, הנזרע ע"י גנן.

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רמא-רמג
1. הסבר מהו "מנחיל לאוהבי ש"י ואוצרותיהם אמלא" אגב כך הסבר כיצד ש"י מורכב מר"ז וק"ג.
2. מיהו אור הראשון ומיהו אור החשוך ומהו היחס ביניהם?
3. מה ההבדל בין אור שנזר ע"י האור של הגנן לבין אור שנזרע מעצמו אגב כך הסבר מדוע הזריעה אינה נפסקת.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב