004- הדף היומי בזהר הסולם – צו י-יב למתקדמים

004- הדף היומי בזהר הסולם – צו י-יב למתקדמים

ש.ב י-יב
א. מה תפקיד התנאים והאמוראים?
ב. מהו תיקו, וכיצד הוא קשור לכתוב במנחות כ"ט "שתוק כך עלה במחשבה"
ג. כיצד מתקנים אם חסר איזה פרק מן המשכן, וכיצד זה אפשרי שהרי כתוב "כולך יפה רעייתי ומום אין בך"
ד. מה קורה לתלמיד שאינו בקיא לקשר ההלכה ומיהו התלמיד הבקיא, שישלח לעם ישראל לתקן אותם?
ומיהו רבו?
ה. מתי אישה יכולה להראות אל בעלה ככלה שנתפשטת לבושיה ובאה עמו בקירוב בשר?

 

צַו  י – יב

עוֹלָה חַטָאת ואָשָם

אי אפשר להשיג את הכלל, אלא בשתיקה.

כט) המצווה שלאחר זו, העולה, היא לעשות החַטָאת כמשפטה. תנאים ואמוראים, אתם, שמצד המידות של הקב"ה אתם באים שהגיעו לדבקות והשוואת צורה למידותיו של השם יתברך, שעמלתם הרבה לנקות הבת שלי, שהיא הלָכָה, מלכות, מהקליפות של הערב רב, שהם קושיות רעות שאין להם יישוב, ולא תירוץ, שעליהם נאמר, מעוות לא יוכל לִתקוֹן וחסרון לא יוכל להימנות, אלא שנאמר בהם תיקו בהלכה. וכל תיקו שבאיסור, הוא לחומרא. והוא תיקו חסר ן', שרומז שאין לו תיקון. חסר ן', שמראה על עוה"ב,  על בינה, שיש לה נ' (50) שערים. כי תיקו שבעוה"ב הוא שתיקה, ככתוב מנחות כט: שתוק כך עלה במחשבה לפני. פירוש, שהתיקון לזה היא שתיקה, כמו שאמר הקב"ה למשה, שתוק. שזהו תיקו שבעוה"ב, עם ן', שהוא תיקון. זה תיקון בעולם הבא שהתורה ניתנה בנסתר ולא בגלוי, שניתנה דרך משה רבינו שהוא בחינת פנימיות ולא חיצוניות. היות ואנו רוצים לתקן את הפרטים, יש לעשות זאת ע"י הכלל.

הכלל הוא מקום השתיקה, בחינת עולם הבא, שאמר למשה שתוק כך עלה במחשבה לפני, וכך תגיע למקום היחד, לאחדות, לכלל. מילה בסלע, שתיקה בשני סלעים, דהיינו שמכילה את שני צדדי הקושיה.

ל) ויש קושיות שהם לבושי הלָכָה, לבושי מלכות, שנאמר בהם, משבצות זהב  כמ"ש: כל כבוּדה בת מלך פנימה, ממשבצות זהב לבושה. כי הקושיות הם דינים, הנבחנים לחקיקות כמו משבצות, והם נעשו לבושים למלכות. שאותם הדינים, הגורמים לגילוי החכמה, וע"כ משבצות זהב, כי זהב מורה על גילוי חכמה שמשמאל. ואתם האמוראים פוסקים לבוש המשבצות בכמה פסקי דינים, ואח"כ אתם מתקנים ומישבים אותם בכמה יישובים.

לא) ואם חסר איזה פרק מהמשנה, אתם מתקנים אותו. במקומות שאומרים בגמרא, חַסוֹר חסֵרה וכך הוא לומד. וזהו חיסרון שיוכל להימנות שניתן לעשות לו השלמה. ואם יבוא פתי ויוציא שם רע על אותו אומן החותך הלבושים, ויאמר, וכי התורה הוא חסר, לומר על המשנה חַסוֹר חסֵרה, והרי כתוב: תורת ה' תמימה, תמימה בכל איברי הגוף, שהם רמ"ח (248) מצוות עשה. וכתוב: כולך יפה רעייתי ומום אין בך. ותמימה בלבושים שלה, ואיך יהיה חסר מהמשנה?

לב) ומשיב, אתם תאמרו לו, תדייק תחפש ותמצא חתיכה החסרה. שתמצא אותה מעורבת בשאר פסוקים ומשניות. כך דרכה של תורה, ענייה במקום זה, ועשירה במקום אחר. שדרך האומן לחתוך את הלבושים לכמה חתיכות והחסר במקום זה, ממלא במקום אחר, ותלמיד שאינו בקי לקשר ההלכה באלו החתיכות, הנמצאות במקום אחר, מתחלפים לו פסוקים וקושיות, ואינו מוצא תירוץ עליהם. עד שיבוא האומן, ויתרץ להם כל אלו הספקות שלהם. בזמן ההוא, הלכה, שהיא הבת, מלכות, עולה לפני המלך, שלמה בכל, בגוף, ובלבושים, ובתכשיטים, ומתקיים בה הכתוב: וראיתיה לזכור ברית עולם. ולפעמים יש לאומן תלמיד בקי, שישלח להם לתקן אותם, כלומר אליהו.

לג) קמו כולם ואמרו: משה, ודאי אתה האומן. שנאמר בך, משה קיבל תורה מסיני. ומשם והלאה, כולם הם תלמידים שלך, מיהושע עד סוף כל הדורות. זהו שלומדים, ומסר אותה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, עד סוף כולם. תלמיד בקי שלך, מי הוא? הרי שנאמר, הכל יהא מונח עד שיבוא אליהו. הרי שאליהו הוא התלמיד בקי שלך. כלומר אליהו הנביא הוא תלמיד בקיא של משה שנשלח לתקן ולהכין לגאולה, תוך כדי שיתרץ את הקושיות בהלכה.

כל בנפש על האדם לחפש את אליהו שבתוכו, כדי לעשות הכנה ראויה.

לד) אמר להם, ודאי כך הוא, שאליהו הוא תלמיד חבר, שעליו כתוב: פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן. שנאמר, פינחס הוא אליהו. וכעין שנאמר באהרון, הוא יהיה לך לפה. אף כך בנו, אליהו, יהיה לי לפה, שהוא יתקן אורייתא שבעל פה. משום, כי כמו שהייתי תחילה, כְבַד פה וכְבַד לשון, כך יקים אותי הקב"ה, לעת גמה"ת כבד פה בתשבע"פ. כבד לשון בתושב"כ, שאֵלו שלא הכירו אותי, לא יאמרו שאחֵר הוא. כמו שנאמר, עתידים המתים לקום במומם, שלא יאמרו אחר הוא. ואליהו, הוא יהיה לי לפה, יבוא לתקן כל אלו הספקות ולתרץ אותם וילמד אותם את פנימיות התורה. אליהו הוא התיקון שבה לפני המשיח, אליהו = בן שיש לתקן לפני הגאולה, הוא בא גם בגוף דהיינו עם רצון לקבל במדרגה שמכינה את התיקון ע"י השלמת כלים כדי להגיע לגדלות המדרגה ע"י משיח.

לה) בזמן ההוא נאמר, זאת תורת העולה, דהיינו הבת, מלכות הנקראת זאת ונקראת תורה, שהייתה נכתשת ושפלה בגלות, העולה, עולה על כל המדרגות שלמעלה  כמ"ש: רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כוּלָנָה. והעלייה שלה תהיה, לאבא, לימין, חסד. שבו אמרו, הרוצה להחכים יַדְרים, חסד שהוא בדרום, משם חכמה, כי בגדלות, נעשו חג"ת דז"א חב"ד, חסד דז"א נעשה לחכמה, אבא. וע"כ מדרום, מחסד, משם חכמה, שהיא אותיות כ"ח מ"ה. ז"א הוא הויה במילוי אלפים, שבגי' מ"ה (45) . והחסד, שנעשה לחכמה, הוא הכוח שלו.

לו) אמר תנא אחד: ודאי משום זה נאמר במשה, מוליך לימין משה זרוע תפארתו, משום שהכלה שלו, הנקראת זרוע ת"ת, לא יהיה לו שלמות אלא בה. כי כשהוא יהיה שלם בה, במלכות, נאמר בו, פה אל פה אדבר בו ומראֶה ולא בחידות שיכולים להתפשט, מטי רגלין ברגלין. במראֶה, כמו כלה שמתפשטת לבושיה ומתיחדת עם בעלה בקירוב בשר ברמ"ח (248) איברים שלה, ואינה מכסית איבר אחד שלה. וזהו במראה, שעולה בחשבון רמ"ח.

כל הקושיות, שהם הדינים, הן בלבושים של המלכות, הנקראים משבצות זהב. כי בשעה שהיא מגלה החכמה שבקו שמאל, מבינה שחזרה לחכמה, היא מתלבשת בלבושים ההם, שלא יוכלו החיצוניים לינוק ממנה. אמנם בשעה שמתיחדת בימין, כלומר, בחכמה שבקו ימין, חסד שנעשה לחכמה, והוא אבא  כמ"ש: מוליך לימין משה זרוע תפארתו, אז היא מתפשטת מכל הלבושים האלו, כי גילוי אור החסדים אינו צריך לשום לבוש, שאין שם אחיזה לחיצוניים. ואור החכמה שבקו ימין, שהוא או"א עילאין, הוא אור החסדים, הנקראים אוירא דכיא.

שמתפשטת לבושיה ומתייחדת עם בעלה. כלומר, בשעה שהיא לימין משה, אין פחד מחיצוניים, ומתייחדת עם משה, ז"א בעלה, בלי שום לבושים, בקירוב בשר ברמ"ח איברים שלה. כלומר, בגילוי החסדים שלה, המכונים רמ"ח איברים, כנגד רמ"ח מצוות עשה, שהם חסדים. ושס"ה גידים הם כנגד שס"ה (365) מצוות לא תעשה, שהם גבורות מקו שמאל. ושנאמר, במראֶה, רמ"ח בגי', להורות שהיא גילוי מראֶה החכמה שבקו ימין, בחינת רמ"ח איברים חסדים. עד גמר תיקון אסור היה לפעול במלכות כשהיא מחוסרת לבושים, בגמר תיקון כבר לא יצטרך לבושי עור.

 

אין תגובות

להגיב