009- הדף היומי בזהר הסולם – צו כח-ל למתקדמים

009- הדף היומי בזהר הסולם – צו כח-ל למתקדמים

צַו  כח- ל

אֵשׁ שֶׁל יִצְחָק  [אישו דיצחק]

על האדם להקריב קורבן ולשלם בעצמו.

כשמגלה השתוקקות גדולה בליבו, מופעל קו שמאל ואז עליו לעצור ולנהל את הרצונות כראוי, תוך מתן שליטה למידת החסד, לכהן שבנפש, וכך להגיע לאיזון. קורבן העולה הוא בחינת המחשבות הרעות אותן יש לשרוף מפני שאינן ראויות להיות בקדושה. אש תמיד תוקד על המזבח, אומר שישנה אש תמידית בלב האדם שהיא קו שמאל, השתוקקות גדולה אותה יש להכפיף לאמונה בימין, ולבוא לתיקון בקו אמצעי.

עד) כתוב: וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה, לֹא בָרוּחַ יְהוָה; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה. רוח גדולה, רוח סערה שהיא אחת משלוש קליפות טמאות, ענן גדול, רוח סערה ואש מתלקחת, העומד קודם הכל ושומר הקדושה כקליפה השומרת את המוח. היות והקדושה היא מעין פרי בוסר שיש לשמרו עד שיגדל וכתוב: ואחר הרוח רעש, לא ברעש ה'. רעש כמ"ש: ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו. הרי רעש זה, הוא אחרי הרוח, כמו רעש דאליהו. כאן הרעש מפני שאומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו. ואחר הרעש אש כמ"ש: נהר דינור עובר ויוצא מלפניו, והוא האש שראה אליהו.

עה) רבי יצחק אמר, כתוב: ודמות החיות מראיהן כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים היא מתהלכת בין החיות ונוגה לאש ומן האש יוצא ברק. האש שראה אליהו. אשר החיות האלה הם מרכבה אל המלכות. וכתוב: ואחר האש קול דממה דקה. קול זהו קול האחרון, המלכות, דממה, כי אין לה דבר פרטי משלה, אלא היא דממה מעצמה, כי המלכות אין לה מעצמה כלום, אלא הכל נותן לה ז"א. וכשמתקבצים עליה הספירות דז"א להשפיע לה, היא נשמעת בכל העולמות, שכל העולמות בי"ע מקבלים ממנה, וכולם מזדעזעים ממנה. דממה דקה נקראת, משום שהיא דקה וקטנה מכל הספירות דאצילות וכן נק' דקה מפני שאין לה חסדים מעצמה.

עו) רבי חייא אמר: אש תמיד תוּקַד על המזבח לא תכבה, זו אישו של יצחק. שכתוב: הנה האש והעצים, הם דינים הנמשכים מקו שמאל, מטרם התכללותו בקו ימין. אש תמיד, שעומד תמיד במלכות, כדי שתקבל החסדים מז"א. והעצים, אלו הם העצים של אברהם, החסדים הנמשכים מקו ימין. שכתוב: וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר. והכהן הוא איש החסד. מכאן למדים שהעצים הם בחינת קו ימין, האש שמאל והעולה קו אמצעי

עז) אישו של יצחק, דין של קו שמאל דז"א, יורד ומגיע למזבח, למלכות, ויוצאת גחלת אחת לצד מזרח, וגחלת אחת לצד מערב, וגחלת אחת לצד צפון, וגחלת אחת לצד דרום, שהם חו"ג תו"מ, לד' קרנות המזבח, והכהן מחזיר אותה לד' קרנות. כי הגחלת באה מהצפון, קו שמאל, אישו של יצחק. וא"כ הייתה צריכה להגיע לצד צפון של המזבח. אלא הכהן, חסד, קו ימין, מקבל הגחלת הזאת, שהיא משמאל, ונכלל בה והיא בו, ע"י קו האמצעי, ישראל, וגם המזבח עצמו, מלכות, המקבלת אותה, נכלל ממנה, וע"כ נכללה הגחלת בכל ג' קווים, דרום צפון ומזרח, ובמלכות, וע"כ הגיעה ע"י הכהן לד' קרנות המזבח.

עח) במזבח יש כבשׂ אחד, מדרגה שהכוהנים עומדים עליה לשמש במזבח, ויש בה מדרגות ידועות חג"ת נהי"מ, והמדרגה התחתונה מלכות שבה, מגיעה ויורדת לתהום העליון, בינה דקליפה, מתוך נקב חלל אחד, המגיע ממנה עד התהום, ובשעה שאלה הגחלים מגיעים לד' קרנות המזבח, מתעורר ניצוץ אש אחד מהם ויורד דרך הנקב לתהום העליון ההוא. שמניצוץ הזה מקבלת הקליפה כוח לענוש הרשעים.

עט) במקום ההוא, על הכבשׂ, יש צבאות צבאות, שאומרים קדוש בקול גדול עליון, מקו ימין, חסד. ומצד אחר אומרים קדוש בקול נעימות עליונה, מקו שמאל, גבורה. ומצד אחר צבאות אחרים אומרים קדוש, מקו אמצעי, ת"ת. וכן לד' קרנות של הכבשׂ. שבכל קרן עומדים ג' כתות, ואומרים ג"פ קדוש. שהם כנגד י"ב צירופי אלכסון, שהם ד' בחינות חו"ג תו"מ, שבכל אחת ג' קווים, והם י"ב. שש מאות אלף רבבות צבאות. שש הוא חג"ת נה"י, והארת הבינה היא מאות, ומחכמה היא אלף, ומכתר רבבות. ומבחינת יסוד צבאות. כלומר, שעליהם הארת הג"ר. נמצאים בכל קרן של הכבשׂ, ועליהם ממונה אחד, וכולם מתלבשים אפוד, בגדי כהונה, ועומדים על הכבשׂ לסדר עבודת המזבח, המלכות, כנגד התחתונים, שבביהמ"ק.

פ) במקום אחר לעומת הכבשׂ, נמצאים גלי הים הרועשים כמ"ש: ויַעמֵד רוח סערה ותרומם גליו, שהוא כמ"ש: ואחר הרוח רעש, שיורדים במדרגות ושם אומרים הצבאות בקול נעימות, ברוך כבוד ה' ממקומו כמ"ש: ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו. כי הם עומדים לעומת הצבאות, העומדים על כבשׂ המזבח, ואומרים ג"פ קדוש קדוש קדוש. ולעומתם משבחים ואומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו. וכולם משבחים בשירה ואינם שותקים ביום ובלילה, וכולם מסדרים שבחים בקול נעימות.

פא) במקום אחר נמצאים צבאות, העומדים ביראה ברעדה וברתת כמ"ש: וגובה להם ויראה להם. ואומרֵי, קדוש, כנגד חסד, קו ימין. ואומרי, ברוך, כנגד גבורה, קו שמאל. ואלו שכאן הם כנגד ת"ת, קו האמצעי. וע"כ אין בהם חידוש, כי כל החידושים הם בימין ובשמאל. וקו אמצעי אינו מוסיף עליהם, אלא שכולל את שניהם בתוכו. וכולם מסתכלים, כלומר, שמקבלים שפע שלהם, אל מזבח שלמעלה, מלכות.

פב) ובשעה שמגיע אש של יצחק, דינים דקו שמאל, על המזבח, כמה שביבים עולים ויורדים לכל צד, ומתלהטים מהם כמה תקיפים בעלי כוח גיבורי העולם. ואם לא היה הכהן עומד על המזבח ומסדר העצים, לא היה יכול העולם לעמוד מפניהם. מאלו הגחלים והשביבים היוצאים מהם, מתלהטים גביהם של החיות כמ"ש: ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים. הכהן שהוא קו ימין מקרר אותם ומציל את העולם

פג) מצד ימין של אלו החיות מתעורר רוח אחד מלמעלה, מחסד דז"א, נושב ומתישב באש של החיות, ומתלהט ומתבשם, ולוהט, ושוקט בזיו היקר, ומאיר לכמה צבאות, הנמצאים בצד ימין. מצד שמאל של החיות מתעורר רוח אחר חזק, מגבורה דז"א, משבר סלעים, ונושב באש של החיות, ומתחזק ומתגבר. אז מתלבש בה באש ההוא הרוח שמצד שמאל דז"א, ומאיר לכמה צבאות העומדים בצד שמאל של החיות. וכן לד' רוחות חו"ג תו"מ, לד' מחנות. שנמשכים מד' רוחות חו"ג תו"מ דז"א, ד' רוחות, לד' מחנות שבחו"ג תו"מ של החיות, וכולם מתבשמים בעת שהכהן עולה על המזבח.

 

אין תגובות

להגיב