007- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע יט-כא למתקדמים

007- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע יט-כא למתקדמים


שאלות חזרה דף היומי בזוהר תזריע יט-כא

1. ספר כיצד התנהלה המלחמה בין יעקב למלאכו של עשיו.
2. מדוע עלה בדעתו של יעקב להעביר את מחנהו לצד השני של הנחל בלילה?
3. מדוע מלאכו של עשיו לא יכול ליעקב שעלה השחר?
4. מדוע אמר יעקב "ברכתני" ולא "תברכני"? על מה מורה לשון עבר זה?
5. מה ההבדל עפ"י אות ס' כאשר הנקבה מעוררת תחילה הרצון ומושכת את הזכר אצלה מרוב אהבה והשתוקקות או ההיפך?

תזריע  יט-כא

שַׁלְּחֵנִי  כִּי עָלָה הַשָּׁחַר

המאבק בין יעקב לשרו של עשו הוא מאבק נפשי בין שני כוחות, בין הקו האמצעי שהוא יעקב, לבין כוח צד הרצון לקבל משמאל.

נא) רבי אבא פתח:  וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי  כִּי עָלָה הַשָּׁחַר; וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי. ויאמר, שלחני. וכי אסיר היה בידו של יעקב? אשרי הם הצדיקים, שהקב"ה חס על הכבוד שלהם, ואינו עוזב אותם לעולם כמ"ש: לא יתן לעולם מוט לצדיק. והרי כתוב: וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב. עונה

נב) אלא המלאך לקח את שלו שכתוב: והוא לן בלילה ההוא במחנה. וכתוב: ויקחם ויעבירם את הנחל. מה היה דעתו של יעקב, להעבירם את הנחל בלילה? אלא ראה את המקטרג, שהולך בין המחנות שלו, אמר יעקב, אעבירם לצד האחר של הנהר, אולי לא תהיה מבוכה כפי שעבר אברהם העברי לארץ ישראל בתקווה שבה לא יוכל המקטרג.

נג) שואל מה ראה? ראה שלהבת אש לוהט הולכת ומעופפת בין מחנותיו. אמר יעקב, מוטב לקחת אותם מכאן לעבר הנהר, והנהר יפסיק ביניהם, ולא תמצא מבוכה. כי המזיקים אינם עוברים נהרות. ויקחם ויעבירם את הנחל, וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ. וכיון שיעקב הפריע אותו מלהזיק המחנות, ע"כ וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב. כי לקח ממנו את שלו. מכאן למדנו, מי שנמצא לבדו בבית בלילה, או ביום בבית מיוחד, ומכל שכן, בלילה בבית מיוחד, שנפרד משאר בתים, או מי שהולך לבדו בלילה, יכול להינזק. ביתו של האדם הוא ליבו, ואסור לו להישאר בגאוותו בבדידות כשיש לו מבוכה בנפשו

נד) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ. אז, ויאבק איש עמו. המלאך, מצד הדין הוא בא, וממשלתו, בצד של הלילה, שממונה להכניס את ישראל בגלות, שהוא לילה וחושך. כיון שעלה האור, נחלש כוחו, ונתגבר עליו כוחו של יעקב, כי מצד של הלילה בא. וע"כ, בזמן שהיה לילה, לא יכול לו יעקב. וכשעלה האור, נתחזק כוחו של יעקב, ואחז בו ונתגבר עליו. אז, ראה אותו יעקב, שהוא מלאך.

נה) אמר לו, המלאך שכוחו בלילה, עזוב אותי, כי איני יכול לך. לא יכול לו, משום שעלה האור ונשבר כוח שלו שכתוב: בְּרוֹן יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים. ויריעו, שנשברו כל אלו שמצד הדין. ויריעו, פירושו שנשברו, מלשון רועָה התרועעה הארץ. בני אלקים. אותם הבאים מצד הדין, הנקרא אלקים. אז נתחזק יעקב ואחז בו שביום יכול החסד להתחבר בדין.

נו) אמר לו, שַׁלְּחֵנִי, כִּי עָלָה הַשָּׁחַר. שהגיע הזמן להתקבץ ולשבח שבחו של הקב"ה. וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי. אם תברכני, היה צריך לומר, מהו אם ברכתני, שהוא לשון עבר? אלא אמר לו יעקב, ודאי אבי ברך אותי אלו הברכות, שרצה לברך את עשו, ואני ירא ממך, על אלו הברכות, אם אתה מודה עליהן טוב, ואם לא, אולי תהיה מקטרג עלי בשבילם.

נז) וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ. אמר לו, לא במרמה, ולא בעָקְבָה, השגת אלו הברכות, ע"כ, לא יאמר עוד שמך יעקב, שהוא כמו שאמר עשו, על כן… ויּעקבני זה פעמיים. כי לא בעָקְבָה היה. כי אם ישראל דהיינו צד שמאל, הרצון לפרטיות מסכים ונכנע בפני קו אמצעי ומכנה אותו ישראל, אותיות לי-ראש ובזה נותן לו את השליטה, שהאמונה שולטת על הרצון, ז"א, שממנו יוצאות הברכות. מודה עליך, שהברכות שלך, משום שאתה אחוז בו. וע"כ, אני וכל שאר מחנות המלאכים, מודים עליהן, שהברכות הן שלך.

נח) כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל. עם אלקים, כל אלו הבאים מצד הדין הקשה. ועם אנשים, זהו עשו והמחנות שלו. ותוכל, אתה יכולת להם, והם לא יוכלו לך. ולא עזב אותו יעקב, עד שהודה לו על אלו הברכות כמ"ש: וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם.

נט) בשעה שהאור הבינה עולה, נכנעים כל בעלי הדינים ואינם נמצאים, וכנסת ישראל מספרת עם הקב"ה. ושעה ההיא עת רצון לכל, והמלך מושיט להמלכות ולכל אלו הנמצאים עמה, שרביט, חוט של חסד, להימצא בשלמות במלך הקדוש.

ס) בשעה שהקב"ה נמצא יחד עם כנסת ישראל, המלכות, והיא מעוררת תחילה הרצון אליו שזה תפקידה, ומושכת אותו אצלה ברוב אהבה והשתוקקות, אז נתמלאה המלכות מצד ימין, חסדים דזכר. וכמה מחנות מלאכים נמצאים בצד ימין, בכל העולמות. וכשהקב"ה מעורר תחילה אהבה ורצון, והמלכות מתעוררת אח"כ, ולא בזמן שהקב"ה נתעורר, אז הכל נמצא בבחינת הנקבה, המלכות, והשמאל נתעורר, וכמה מחנות עומדים ומתעוררים בצד השמאל, בכל העולמות כמ"ש: אשה כי תזריע, וילדה זכר. אם האשה מזרעת תחילה, יולדת זכר, משום שעולם התחתון נמצא כעין עולם העליון, וזה דומה לזה. וכמו שלמעלה, אם המלכות מעוררת תחילה הרצון, נתמלאה מצד ימין, בחינת זכר, אף למטה כן. יש להקדים ולעורר רצון מלמטה.

סא) וע"כ הקב"ה גוזר זכר או נקבה, להימצא רצון תחילה בעולם, המלכות, אשר אז מתעוררת גם האשה למטה להזריע תחילה, וילדה זכר. כי הכל תלוי למעלה, ולא למטה. ובכל, צריך האדם שרצונו יתדבק למעלה, להקב"ה, שימצא רצון תחילה בעולם, המלכות, ואז גם אשתו תזריע תחילה ותלד זכר. אשרי חלקם של הצדיקים, שיודעים להדביק רצונם אל המלך הקדוש. עליהם כתוב: ואתם הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום. כדאי לו לאדם לעורר בנפשו התעוררות רוחנית לדבקות בהשם, לפני שיכריחו אותו מלמעלה לעשות זאת, שאז קשה וארוכה יותר.

 

אין תגובות

להגיב