דף הבית דף הבית מתקדמים זוהר פנחס מתקדמים הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קמב-קמד | מתקדמים| שיעור 48
הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קמב-קמד | מתקדמים| שיעור 48
פנחס קמב – קמד שעור 48
השעיר לעזאזל וכבד ולב
- אף הוא פתח ואמר, ה' לא גבה ליבי ולא רמו עיני וגו מקרא זה אמר דוד בשעה שהיה הולך על חוף הנהר ואמר ריבונו של עולם כלום היה אדם בעולם שיודה וישבח לאדונו כמוני. הזדמנה לו צפרדע. אמר לו דוד, אל תתגאה שאני עשיתי יותר ממך שמסרתי גופי על ציווי אדוני שכתוב ושרץ היאור צפרדעים והעמידוהו. ועוד, שאני משבחת ומזמרת לילה ויום בלי הפסק. באותה שעה אמר דוד ה' לא גבה ליבי שהוא נקי מכל פסולת ולא רמו עיני לא קיבלתי אור של ג"ר דחכמה, ובאמת אין בי כוח כמו לצפרדע שהיא יציר כפיך, וכל רצוני הוא להיות שותף איתך, ועלי להביא את יציר כפי לשותפות, לכן כיצד אגיע לגאווה. אין אני יכול להגיע למסירות הנפש של הצפרדע, אין גאווה לפני השם.
השושנה
- זה הוא קרבן שבכל יום ובכל זמן וזמן אל הקב"ה שהשכינה נכללה בו בין כל שאר ההמונים שלה שהם ישראל. וכל אלו העובדות מוציאות אותה מבין הקוצים דהיינו מבין שאר העמים. כך ישראל כל זמן שהם אטומי הלב ואינם פותחים בתשובה אינם מעלים ריח ואין מוציא אותם מבין הקוצים. אבל כשפותחים בתשובה מיד מעלים ריח ויוציאם מבין הקוצים וכנסת ישראל שהיא המלכות תהנה בהם שהם הפרטים שבאים לגלות שכתוב, פתחי לי אחותי בקטנות, ובגדלות הנשמה נק רעייתי. כאשר השכינה הקדושה יושבת בתוך העמים, בין הקוצים, עדיין הבעיה היותר גדולה היא עם הקרובים, הערב רב. ברור שהגויים אינם שותפים בדרך השם בזמן תיקון, אך הערב רב מפריעים ביותר. על האדם לכוון עצמו לדרך תורה. צריך האדם להיות כשוב לדרך השם. יש ולאדם יש פחדים וחוסר יכולת לפעול, וזה נובע מכך שמעמיד לעצמו דברים חשובים יותר, מפני שאינו מרגיש הנאה מיידית מכניסה לפנימיות. כשאין חשק צריך להתחיל פעולה אפילו בצורה טכנית. אחרי המעשים נמשכים הלבבות, גם כאשר הרגש בא רק כנקודה שולית, ע"י תנועה ניתן להתחיל להפעימו.
הנשר
- בעוד שהיו יושבים בא נשר והשפיל לעוף ולקח שושנה אחת מבניהם והלך. אמרו מכאן והלא נלך לדרכנו, קמו והלכו. ועד כאן הלכו כולם בדרך רבי פנחס שרבי שמעון הלך הוא ורבי אלעזר ורבי פנחס עם אר החברים.
- פתח ואמר רבי פנחס על זה. על הנשר שלקח השושנה. למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד. מהו ללמד, היינו ללמד לבני העולם חכמה חכמי הזוהר ידעו את הקשר בין פסוק אחד לבין מקומות אחרים בתנ"ך. שושן העדות אלו סנהדרין גדולה שהיא המלכות המלבישה את הבינה, שהמוחין דבינה נק' עדות. מכתם לדוד היינו סימן שהראו לדוד בשושן עדות שינצח המלחמה. כששלח יואב לארם צובא לעשות עמהם מלחמה. אמר רבי פנחס זה הוא שושן עדון שנמצא כאן הראה לו לדוד באיזו מדרגה נמצאת השכינה הקדושה, ובהתאם תהיה לך עדות מה עומד להתרחש. חכם רואה את הנולד, ולפי היחס של אדם לכלל, ניתן לדעת מהו כוחו. בטעות חושבים אנשים שאת הכוח הם מקבלים מעצמם, אך האמת שהכוח מגיע מהכלל. כח מהפרטיות מורגש חזק, אך אינו מחזיק מעמד.
דרך היחד צריך לשפוט את המציאות. כשהכוכבים שבשמים והשכינה עלינו ועמה מדרגות העליונות דהיינו קדושה לשבח בתשבחות היא שושן בשלמות כראוי. קמו והלכו אלו לכאן ואלו לכאן. רבי פנחס הלך לו ולן בכפר עקימין ורבי יצחק ורבי חייא עמו.
- בתוך כך שהשכימו ללכת ישבו וחיכו לאור הבוקר. נשא עיניו רבי חייא וראה אלו הכוכבים דשרביטא, היינו הכוכבים שמושך מאחוריהם שרביט של אור שרצים והולכים. אמר ודאי כמה פעמים שאלתי על אלו הכוכבים על מה הם מרמזים.
- אמר רבי פנחס, אלו כוכבי השרביט ידועים בתבונת החברים כי הקב"ה ברא כל אלו כוכבי רקיע גדולים וקטנים וכולם מודים ומשבחים לקב"ה וכשמגיע זמנם לשבח קורא אותם הקב"ה בשם היינו בתפקידם. לשבח את השם פירושו לבטא רצונו בעולם. כי כל המדרגות נמצאות בג"ר נק' כוכבים או כוכבי שמים ואי אפשר להמשיך הארת חכמה מהם, המכונה מספר וחשבון ממעלה למטה. וז"ס הבט נא השמימה וספור את הכוכבים אם תוכל לספור אותם האם תוכל לקבל ג"ר דחכמה. אומנם הקב"ה בעצמו מגלה בהם במקומם בחינת מספר וחשבון שהוא הארת החכמה אלא שמאירים ממטה למעלה חסדים הם ללא מספר, וכשרוצים למשוך חכמה מהג"ר והרי זה לא ניתן, אז אין ספירה. ספירה באה מהמלכות, היא עושה חשבון. וזסו"ה מונה מספר לכוכבים. כי הקב"ה בעצמו מונה מונה מספר לכול בשם יקרא. שם ה"ס השגה. כי מה שאין אנו משיגים אין אנו קוראים בשם. ובעת ההיא שהקב"ה מקבץ אותנו לגלות בהם המספר בסוד מונה מספר לכוכבים, הנה אז מרוב האור הם מחזירים אור חוזר ממטה למעלה, הנחן כמו שרביט ועליהם מרמזים בארץ סוד כוכב של שרביט שרביט הוא בחינת אור חוזר ממטה למעלה
נשר גדול ושלמה המלך
- בעוד שהיו הולכים בא נשר גדול וסובב על ראשם ועמד עליהם. א"ר פנחס, ודאי עת רצון היא, עתה בה בשעה נפתחים שערי רחמים לכל אלו שהם על ערש דוי, והוא הזמן לרפא אותם. ואע"פ שהם אסורי המלך שהם אסורים על משכבם כי נשר זה הוא סימן של רחמים, כי נשר ה"ס קו האמצעי שהוא רחמים. אמנם אין זה סימן מובהק, אך רבי פנחס וחכמים יודעים לראות את הנולד.
- פתח ואמר כנשר יאיר קנו על גוזליו ירחף. אין בעולם מי שירחם על בניו כמו הנשר שכתוב: ויאכלוה בני נשר. כי הוא רחמן על בניו מתוך שעתה הוא עת רחמים בא נשר הזה וסבב אותנו. בשעה זו היא רחמי לכל אלו החולים שבבית משכבם. וזה הוא שכתוב, ה' בקר תשמע קולי וזה הוא בקר של אברהם שה"ס החסד והתעוררתו של החסד. הנשר הוא סימן לרחמים על בניו, מפני שנושא אותם על גבו ואומר מוטב יכנס החץ בי ולא בבני. כך אומרת הבינה שהיא ת"ת דגוף, שמוכנה לקחת על עצמה את המיעוט, שנק חץ, חצי מדרגה עבור המלכות שלא יכולה לקבל הארה מפני שאין להם מידת השפעה. ובכך שבינה לוקחת על עצמה את המיעוט בעקבות התכללות המלכות, כך תוכך להשפיע להם חסדים והשפעה.
- בתוך כך סבב הנשר ועבר לפניהם. א"ר פנחס נשר נשר, מה אתה עושה אצלנו, אם בשליחות אדונך באת הרי אנו כאן. אם משום דבר אחד באת הרי אנו כאן מוכנים. התרומם הנשר למעלה ונעלם מהם והם ישבו.
- א"ר חייא זה של שלמה המלך הוא פליאה, שלמדנו נשר גדול היה בא לשלמה המלך בכל יום ויום והיה שלמה המך רוכב על הכנפים והוליכו ד מאות פרסאות בשעה אחת. אנה היה מוליכו, הוא לתרמוד במדבר בהרים, הוא מקום אחד אצל הרי חושך שנק' תרמוד שמה, אלא תרמוד שהוא במדבר בהרים ששם מתקבצים כל הרוחות והכוחות דס"א ונשר ההוא היה עף שמה בשעה אחת. שלמה המלך מדרגת יסוד, וכאשר יש לעשות זיווג במקום ההרים הגבוהים של הררי החושך זה מסוכן.
- כיון שהנשר עמד על מקום הזה תרמוד, הגביה עצמו הנשר ושלמה כתב כתב והשליכו שמה ועי"ז ניצל מאלו הרוחות. והנשר היה מסתכל בתוך החושך של ההרים למקום שעוזא ועזאל הם שמה אסורים בכבלי ברזל התקועים תוך התהומות המשכה של צמצום א ג"ר דחכמה ואין יכולת לבן אדם בעולם לכנס שמה ואפילו עוף השמים חוץ מבלעם. כדי שיהיה רצון גדול לעוצמה שיאתגר את עם ישראל לנקודת האמונה
- וכיון שהנשר היה מסתכל לתוך החושך הגדול ג"ר דחכמה שאי אפשר לקבל מפני שאין חסדים היכולים להכיל אור זה השפיל לעוף למטה, ולקח את שלמה המלך תחת כנפו השמאלית וכיסה אותו. והנשר עמד על אלו הכבלים של עוזא ועזאל והלך וקרב אליהם. אז הוציא שלמה טבעת שחקק עליה השם הקדוש ושם בפי הנשר ומיד הם עוזא ועזאל היו אומרים כל מה שרצה שלמה המלך וכך היה מגלה סודות עצומים. שלמה החכם באדם, כמו שמו של משה + האות ל. זהו מצב מסוכן העלול לגרום לנזק בלתי הפיך, זו כניסה לסודות שאדם לא יכול לעמוד בהם. כניסה לסודות עמוקים בלי לפעול בדרך קדושה, גורמת נזק.