הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רמא-רמג | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רמא-רמג | מתקדמים | שיעור 81

פנחס רמא – רמג שעור 81

עשרה דברים שצריך האדם לנהוג בשלחן של שבת.

לתת לעני אומר להיות אדם ערכי.

יש להאכיל את הנשמה ולא רק את החשקים העצמיים.

נטילת הידיים מסמלת ניקיון מהתפיסה המוטעית שבכלל הסעודה שייכת לי, ולהפנים שכל הכח בא מהבורא יתברך. זוהי טהרה פנימית, שאחריה יש לעשות עשרה תיקונים בכוס הברכה. באכילה יש להתחבר עם דברי תורה.

תרכח) חי, הנאמר בכוס של ברכה, העמידוהו, חי פירושו חי מהחבית, דהיינו שלא יהיה מזוג במים שם. ובדרך סוד השכינה העליונה שהיא בינה היא ספירה שמינית שבעשר ספירות כשמתחילים לספור ממטה למעלה. ומשום זה נק' ח ונאמר בה בחכמה יבנה בית, היינו חבית שהיא אותיות ח בי"ת. שזה מורה שהיין שה"ס גבורה דז"א, יהיה נמשך מבינה שנק' חבית ח בי"ת. ומשום שהבינה היא חיים שכתוב עץ חיים היא למחזיקים בה, ע"כ היין הנמשך משם מהבינה, הוא חי בניגוד ליין של ג"ר דחכמה הגורם למוות כמו בשבירת הכלים, ובעץ הדעת. מותר לצרוך תענוג/חכמה שעוברת דרך בינה בלבד, בחינת ל"ב נתיבות החכמה, אחרת אין זה תענוג אמיתי. וזהו ועוד, צדיק שהוא יסוד חי, והוא חי מהחבית שאורותיו נמשכים מהבינה.

תרכט) ביין יש בו ב צבעים לבן ואדום. יין גימ' ע שהוא ע פנים הרי ע"ב שזה רומז שאורות השם ע"ב מאירים ביין. וכנגד ב צבעים שביין הוא זכור ושמור של שבת שעם ע תיבות שבויכלו שבקידוש הם ע"ב. יש לגשת לקידוש שלם, ללא כעסים בכלל. זו בחינה שיש לבוא שלם למפגש עם המלך, מלא הודיה ולא חלילה טענות.

תרל) מלא הנאמר בכוס של ברכה, ז"ש כוס מלא ברכת ה' ואף הוא צריך להיות מלא מיינה של תורה. והאדם כך צריך להיות שלם כמש"א איש תם שפירושו שלם, כמו ויבא יעקב שלם, הרי שיעקב נק' שלם. כך צריכה הנשמה להיות שלמה, ולא יהיה בה שום פגם, כי על אשר בו מום לא יקרב. אף כך אלם עם יה הוא אותיות אלקים והוא כשבון כוס, דהיינו פ"ו וע"כ הכוס צריך להיות מלא, כי הפוך המלה אלם ותמצא מלא. שהכוס בגימ' מלא כי מתי הוא מלא, כשיש שם י"ה והיינו כי יד על כס יה, שאין השם מלא שהוא חסר ו"ה. אדני במספר קטן הוא בחשבון ו"ה. עמוד האמצעי מלא שניהם מי"ה ומ ו"ה ומשום זה שורה עליו השם אדם שהוא שם המפורש יוד הא ואו הא גימ' אדם. 

תרלא) מקבלו בשתי ידיו הנאמר בכוס של ברכה, היינו כמו התורה שהיתה בב' לוחות חמשה דברות בלוח אחד כנגד ה אצבעות שביד ימין. ה דברות בלוח השני כנגד ה אצבעות יד שמאל שנתנו בימין כלומר ה משמאל נכללו בימין ומשום זה שני לוחות אבנים הוריד בידו כתוב ולא בידיו. דהיינו רק ביד אחת שהיא ימין וזה הוא שהעיד הכתוב מימינו אש דת למו. מקבלים את הכוס בשתי ידיים ומעבירים ליד ימין, כלומר השמאל נכלל בימין, לכן כתוב ששתי הלוחות הוריד בידו, שהימין הוא העיקר. שהימין הוא האמונה וגם מצוות לא תעשה שבשמאל, באות בשביל הימין. 

תרלב) ונותן עיניו בו הנאמר בכוס של ברכה הוא משום שכוס הזה הוא כנגד ארץ ישראל שהיא מלכות המלבשת את הבינה שנאמר בה תמיד עיני ה אלקיך בה. והעינים של מעלה הן עין סנהדרין ומשה ואהרן עליהם שהם ב עינים העליונים שהן חכמה ובינה אחת עין ימנית ואחת עין שמאלית והם ע"ב כמנין ביין כי ע סנהדרין הם כנגד חג"ת נהי"מ שכל אחת כלולה מעשר. וחכמה ובינה עליהם שהם משה ואהרן וזה הוא סוד ונותן עיניו בו שימשיך חו"ב אל הכוס שהיא מלכות וז"ס נותן בכוס עיניו.

תרלג)  ומגביהו מהקרקע טפח הנאמר בכוס של ברכה, היינו כי אות ה מהויה היא כוס וצריכים להעלותה לאות י מהויה, שהיא נק' טפח נפתחת ה בחמש אצבעות שה"ס חמישים שערי בינה ומשגרו לאנשי ביתו במתנה הנאמר בכוס של ברכה אור החכמה הוא בחינת האהבה, וכך גם נותן לאשתו, שכולם שותפים וזו בחינת מתנה, שהנותן מתנה לחברו עליו להודיעו וכך מתפתחת אהבה. היינו כדי שתתברך אשתו שהיא סוד הנפש שנאמר בה נפשינו יבשה אין כל ומתברכת ועושה פירות ז"ש תדשא הארץ דשא.

תרלד) תקון רביעי בשולחן שיהיה על שולחנו דברי תורה, שלא יתקיים בו כמו בעמי הארץ שנאמר עליהם כי כל שולחנות מלאו קיא צואה. אבל בסתרי תורה העמידוהו, הרוצה להעשיר יצפין, שיתן השולחן לצד צפון הרי שהשולחן הוא לשמאל שהוא דין, ע"כ צריך לקשר בו ימין שהוא התורה שניתנה מחסד שהוא רחמים, שהוא ימין ה'.

תרלה) תקון חמישי שבשולחן, שצריכים להאריך על שולחנו בשביל העניים שייהנה אותם משולחנו. וסוד הדבר, כדי שהצדקה תאריך ימיו, שלא ימות בקיצור ימים, כעין  התורה שהיא אריכות ימים בשביל הנשמה בב' עולמות, בזה ובבא. אף כך צדקה היא אריכות ימים לגוף בב' עולמות, ז"ש כי הוא חייך ואורך ימיך, כי הוא חייך בעולם הזה ואורך ימיך בעולם הבא, שעולם הבא אל הגוף פירושו בתחיית המתים, שאחר שיקום לתחיית המתים לא מות. וכמו שיתקיים בעולם הבא, כן יהיה קיים בעולם הזה. בתחיית המתים שהיא תחייה של הרצון לקבל המופרז, אשר כעת קבורה בארץ. אך לפני תחיית המתים יש לעשות עבודה ראויה ובעיקר צדקה. מעבר לצורך לארח עניים בשולחן השבת, העני שבאדם היא המלכות שנק דלה וענייה, שאין לה מעצמה כלום, היא נקודת האמת שבאדם, שיודע בהכרה הגבוה שהיא קיימת, כלומר מתעצל הוא מלפעול את ההכרה העליונה האמתית. לתת צדקה אומר להתגבר ולפעול ערכי אמת הגנוזים בנפש.

תרלו) תקון השישי שלא יהיה זולל וסובא על שולחן המלך, כמו שעשו שאמר הלעיטני בדרך הלעטה, אלא בדרך טחינה, שיהיה טוחן המאכל בשינים. אף כך מי שמוציא דברי תפילה או דברי תורה מפיו, צריך להוציאם בטחינה שלמים, דהיינו שיעיין וישא ויתן בהם, הדומה לטחינה ולא בהלעטה, שיהיו חסרים משלמותם, ולא עוד, אלא משום סכנה שלא יקדים קנה לושט, צריך לאכול בדרך טחינה ולא בהלעטה. כך גם בלימוד, יש לטחון ולשנן ולדון וללעוס את דברי התורה כדי להתחבר אליהם ולהגיע לאמת. 

אין תגובות

להגיב