הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס שיט-שכא | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס שיט-שכא | מתקדמים | שיעור 107

פנחס שיט-שכא שעור 107

חג הסוכות 

לא ניתן להתקרב להשם עם רצונות גויים בנפש.

רבי שמעון הוא נותן ההארה ממנו יונקים כל המינים בסוכות את החסד העליון, כדי להעביר אותו לגוף ז"א ממנו יונקת המלכות. 

תתכד) באו האבות ורע"מ ואהרן דוד ושלמה וברכו אותו את רבי שמעון ואמרו אליו, אתה מאור קדוש והחברים שלך שהם ששה כנגד אלו ז ספירות ואתה מאור הקדוש נר מערבי באמצע של כל ששת נרות שהם מאירים ממך. ובכל אחד נאמר בו נר ה' נשמת אדם. ור"מ מאיר בך ואתה והחברים שלך וכולכם אחד בלא פרוד כלל ומשם ואילך מתפשטים ענפים דהיינו אורות לכל בעלי החכמה, השלם הדברים של חבור הראשון שלך לעטר אותם על עניין סוכות.

תתכה) פתח המאור הקדוש ואמר מַיִם רַבִּים, לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת-הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת, לֹא יִשְׁטְפוּהָ; אִם-יִתֵּן אִישׁ אֶת-כָּל-הוֹן בֵּיתוֹ, בָּאַהֲבָה–בּוֹז, יָבוּזוּ לוֹ, מהו בוז למה יבוזו למי שמחליף אהבה בכסף

ב ו ז הוא יום השני ויום הששי ויום השביעי של סוכות שבהם היו מנסכים יין ומים. האהבה היא המטרה של יתר דבקות

תתכו) כי שבעת ימים של סוכות בהם היו מקריבים ישראל ע פרים לכפר על ע שרים של ע האומות כדי שלא ישאר העולם חרוב מהם. ז"ש ובחמשה עשר יום והקרבתם עולה אשה לריח ניחוח לה' פרים בני בקר שלשה עשר תמימים, וביום השני פורים י"ב וביום השלישי י"א, ברביעי יוד חמישי פרים תשעה, ששי שמונה שביעי שבעה וכולם יחד הם שבעים פרים ובכל יום היו מתמעטים, שואל למה מתמעטים .

תתכז) כאן מרמז הכתוב, ותנח התיבה בחדש השביעי שהוא תשרי, ומה שם בימי המבול והמים הלכו הלוך וחסור, אף כאן בתשרי שהוא חודש שביעי שבו כמה מצוות ראש השנה ויום הכפורים, סוכה לולב ואתרוג, ומינים של הלולב ושופר, הנה השכינה העליונה שורה על ישראל שהיא תשובה, דהיינו בינה הנק' תשובה שה"ס סוכה. ואתרוג שהוא מלכות ולולב שהוא הקב"ה דהיינו ז"א. מיד והמים היו הלוך וחסור מתמעטים שניתן להבין שעוונות ישראל הולכים ומתמעטים הממונים שהם מלאכי חבלה שממונים עליהם על העוונות הדומים למי המבול. עשה עבירה אחת קנה לו קטיגור אחד, ובעת ההיא שמתמעטים העוונות מתמעטים הפרים שלהם ומתמעטים הממונים של ע אומות ומתמעטים ע אומות ומתמעט הטוב שלהם. אומות העולם הם הבחינות הנפשיות של השלא לשמה, אין לנו ברירה אלא להשתמש בהם מפני שהם הקליפות המחזיקים את הרצונות הגדולים שקשה להתמודד איתם בזמן תיקון, והדרך הנכונה להתייחס אליהם ע"י שהולכים ומפחיתים, כמו בהקרבת הפרים בסוכות שהולכים וחסרים, דהיינו השפעתם הולכת ומתמעטת וכך הולך ישראל ובהדרגה קונה את הכוח וחומר הגלם, הוא הרצונות עליהם יש לתת צורה חדשה של השפעה. רצונות אלו הם מי המבול, המים הזדונים, שהם שאלות הכפירה מי ומה, מי השם אשר אשמע בקולו, ומה העבודה הזאת לכם. מי ומה הם האתגרים כחומר הגלם הנפשי לעבודה. שדווקא כשבא אדם לעלות בקדושה מתעוררות בו השאלות הללו. כל זה עד שחוזרת היונה לשלום, יונה שמצד אחד היא לשון הונאה, דהיינו שלא לשמה, ומצד שני מביאה לשלום בבחינת אמונה. התשובה היא בחינת הסוכה, בינה. עם הבינה בחרו נשמות ישראל ביתר דבקות, כשבינה היא צורת הבורא שבנפש הנברא. תשובה היא מתן צורה אֳמוּנִית והשפעה לרצון שעולה מאומות העולם שבנפש, שהוא רצון לקבל לעצמו.

תתכח) בתיבת נח צווה הקב"ה להכניס עמו שנים שנים שבעה שבעה זכר ונקבה להיות לקרן להגן על נח ועל כל אלו שנכנסו עמו לתיבה, אף כך, אלו השומרים חגים וזמנים שהם ימים טובים, שנים שנים הם ב ימים דראש השנה וב' ימי שבועות ומשום שאלו השנים של שבועות הם מחמת ספק, הרי יש שני ימי פורים במקומם. שבעה שבעה הם שבעת ימי הפסח ושבעת ימי סוכות. נח כנגד יום השבת וזהה שכתוב מכל החי, כי שנים שנים שבעה שבעה יחד חשבון ח"י. 

תתכט) הסוכה מגנה על ישראל ז"ש וסכה תהיה לצל יומם מחרב, הרי שהסוכה מגנה. מה תיבת נח היא להגן אף סוכה להגן, ועוד מכל החי, היינו ח"י ברכות התפלה מהן מתחלקות לתשע תשע ברכות ועם ברכת המינים נשלמות יוד ספירות שהיא משלמת ל י, ט ראשונות ו ט אחרונות הם כנגד ע"ס דאור ישר שממעלה למטה וע"ס דאור חוזר ממטה למעלה והוא כנגד נח, כלומר שח"י ברכות התפלה הם כנגד ח"י של נח שהם שנים שנים שבעה שבעה גימ' ח"י

תתל) ועוד מכל החי, היינו שהשכינה מגנה על אלו השומרים את י שהיא אות שבת. ובגבול שלו שהו ח אלפים אמה דהיינו ב אלפים לכל צד. י מאות שבת ח של הגבור הם ח"י ועוד. מכל החי, היינו אלו השומרים אות ברית שהוא י שהוא לשמונה ימים שנשאר עליהם וביום השמיני ימול בשר ערלו. י מאות ברי ח על ח ימים הם ח"י. מכל החי אלו השומרים אות תפילין שהיא י שבהם שמונה פרשיות הרי י"ח ח"י הוא עניין רוחני של שמירה. 

תתלא) השכינה שהיא הסוכה מגנה עליהם ופורשת כנפיה עליהם כמו אם על הבנים, ומשום זה התקינו לברך הפורס סוכת שלום עלינו, ומשום זה בחודש שביעי שבבו כל אלו המצוות, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה של ישראל כאביהם שבשמים ואין מים רבים, אלא כל האומות והשרים שלהם כלומר כל הרצונות החיצוניים שאומות העולם משפיעים עלינו, לא יצליחו לכבות את אהבת ישראל לאביהם שבשמים, אם יתן איש שזה סמאל, כל מה שיש לו בעולם הזה כדי שישתתף באלו המצוות עם ישראל, בוז יבוזו לו שאין צד הגוי שבנפש יכול להשתתף במצוות ישראל.

אין תגובות

להגיב