הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת ואתחנן לז-לט | השקפה | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת ואתחנן לז-לט | השקפה | שיעור 13

ואתחנן לז – לט שעור 13

אלקינו אלקיך   

חָייב אָדָם אֶת המצוות כְּדֵי לְבַטֵּא עַצְמוֹ כָּרָאוּי בַּחַיִּים.
המצוות מצוותות ומקשרות בֵּין הַחוּץ לִפְנִים.
כָּל דָּבָר שעושה אָדָם בְּדֶרֶך בִּיזָיוֹןמְעוֹרֵר הוּא שֵׁד.

משה ידבר והאלקים יעננו בקול. ולמדנו מהו בקול, היי בקולו של משה.

הגה הוא מלכות, וקול הוא מה שבא מבפנים ומקבל ביטוי דרך ההגה. קולו של משה בא ממדרגת זעיר אנפין ושאר הנביאים מדברים ממדרגת המלכות. משה קנה מדרגה גבוהה מאדם הראשון, ומשה הוא שמוריד לנו את התורה. וקשה שאומרים חז"ל שמשנה תורה אמר משה מפי עצמו, אלא בדרגת משה, התורה עוברת דרכו.

עשה הקב"ה לישראל ונתן להם מצוות התורה כדי שיעסקו בהן ויהיו נצולים בעולם הזה מכמה בעלי הדין מכמה מקטרגים הפוגשים בבני אדם בכל יום. המצווה היא כעין מזוזה שעומדת בין הפנים לחוץ, וכך הפעולה החיצונית של המצווה שומרת על האדם כשיש בה שם הויה ושם שדי. בפנימיות כל אחד ישנה נקודה שלמה, וכשזוכים לגעת בנקודה זו בהשראה, יש ענין לקליפות להאחז בדבר. כמו המזוזה השומרת, כך ניתן ע"י שמירת המצוות להנצל מהקליפות. היציאה החוצה מביאה עוד פרטים ומציאות כדי לעבוד בפנים בכוח האני האמיתי, ובכך להביא עצמו למימוש תכליתו.

רבי יצחק אמר שלא ישפוך בין הפתחים מים דרך בזיון, מהטעם שיש לו לשד רשות להזיק. מים מסמלים חכמה, תענוג, וכאשר שופכים אותם בביזיון, נותנים כח לשד ומעוררים אותו. מפגש עם תענוג של זוהמה שבחוץ מסוכן, שכן עלול האדם לקחת אותו לפרטיותו, לכן הפתח בו רובץ החטאת בו נמצאת נקודת הבחירה המאתגרת לאדם, להביאו מהחוץ לפנים בדרך קדושה

אין תגובות

להגיב