הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת ואתחנן סד-סו | השקפה | שיעור 22
ואתחנן סד – סו שעור 22
הן עוד היום גדול
גָּלוּת הִיא נקודה בָּהּ אֵין הרצונות פּוֹעֲלִים אֶת תפקידם.
אָדָם צָרִיך לְהַפְנִים שניתנה לוֹ דֶּרֶך, אַך עָלָיו לָלֶכֶת בָּהּ בְּלִי לְחַפֵּשׂ הנחות ושינויים. אֵין זֶה מַסְפִּיק לימוד תּוֹרָה, צָרִיך לעסוק בַּתּוֹרָה.
עסק צריך להניב פירות ותוצאות רצויות. עסק התורה צריך להביא את האדם לתיקון פנימיותו. הרווח הוא חיבור לקב"ה וכלוואי אפשרות לקבלת האור. יש לפעול בהתמדה בכוח הסבלנות ובכוח התקווה.
מביא כאן הזוהר את סיפור הבאר בה מצאו האבות הקדושים את זיווגם, ומתאר את גמר התיקון. הבאר היא הנקודה הנפשית, מקור החַיּוּת שמאפשר לאדם להגיע לגאולה הפרטית. כשאדם בא בהסכמה מלאה פנימית שיש לקיומו כפרט תפקיד בתכלית הכללית, שהוא חש שהוא מקיים תפקידו מתוך בחירה, אז יכול לזכות לקבלת ההארה.
אז יאמר הקב"ה הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה, בלא זכות ובלי מעשים טובים, אבל רפואה אחת יש לכם, השקו הצאן עסקו בתורה, שתהיינה נשקות ממימי התורה, ולכו רעו ותלכו למקום המנוחה, למקום טוב וחמדה של נחלתכם.
ללא מעשים טובים של ישראל, עלולה הגלות להתארך, מפני שאינם מרגישים ומצפים מספיק חזק לגאולה, אמנם רוצים את תוצאת הגאולה, אך לא מוכנים לשלם במטבע המועיל, היינו בלימוד פנימיות התורה.
צד שמאל בטבעו, הוא רצון לקבל תענוג מלא, אך לא ניתן לקבל זאת בזמן תיקון. לכן חייב אדם לוותר על השאיפה משמאל של רצון לקבל תענוג לפרטיות, ולהסכים לקבל את שליטת האמונה מימין.
אי אפשר להגיע למטרת הבריאה וקבלת מלוא ההטבה, טרם תיקון צמצום ב כלומר גאולה של בחינת משיח בן יוסף, התלויה בתורה שכתוב, מציון תצא תורה. וגמר הגאולה תהיה בדבר השם מירושלים שהיא המלכות.