הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת עקב ז-ט | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת עקב ז-ט | מתקדמים | שיעור 3

עקב ז - ט ​​ שעור 3

השפע והאור שייך לכלל.

בברכות יש לכוון להתחבר לעליון כדי להוריד הארה ממעלה למטה.

כשאדם נהנה אסור לו לגזול את הכלל שאליו צריך להגיע השפע, למרות שהאור הגיע אליו כפרט.

במילה ברוך יש לכוון למקור העליון באצילות שאינו ידוע, שאין הדבר מגולה לנו, ורק מאמנים שיש מקור למקור עד אין סוף.

במילה אתה יש לכוון לצד ההטבה של הקב"ה, לאבינו שבשמים. אתה לשון נוכח אומר שהמברך מקבל בכבוד את ההשגה שהטבת הבורא נוכחת, שהחסד מורגש.

בשם הויה יש לכוון שרואים ומכירים את דרך ההטבה בדרך של חיבור, לעורר את דרך ההשפעה שהיא רק מהכלל, מהיחד.

י) עניין הברכות לעורר מלמעלה למטה. ברוך, הוא המקור העליון מכל, או״א עילאין, הנקראים חכמה בזמן עליה נק ג"ר דבינה, וצריכים לכוון להשפיע ולהמשיך ולהאיר משם כל הנרות, כלומר, מדרגות התחתונות. והוא ברוך, תמיד, כי מימיו אינם נפסקים, שהם בזיווג שאינו פוסק לעולמים, ושיפעם לתחתונים אינו נפסק. ומשם מקבל ההתחלה, שנקראת עוה"ב, בינה, והיא נקראת קצה השמיים, שקצה ההוא העליון של ז״א, ישסו"ת הנקרא שמיים. משום שיש קצה כעין זה למטה, שהוא עולם התחתון מלכות. והיא נקראת ג״כ ברוך, כנגד התחתונים, להשפיע הברכות למטה, ולהתעורר מלמטה למעלה בברכות התפילה. וכאן בשאר הברכות, נקרא ברוך, חכמה עליונה, או״א עילאין, הממלאת למקום, לבינה, הנקראת עוה"ב, בשביל אחד דק, יסוד החכמה, שמכניס בו. או"א נק ברוך וגם המלכות, כאשר במלכות הזיווג מעת לעת ובאו"א תדיר ולא פסיק.

יא) המילה אתה, שבברכה, היא המתחילה אח״כ להתגלות. כי ברוך, הוא סתום, חו"ב שאינם מושגים לתחתונים. ומשום זה נקרא בדרך סתום ברוך, להיותו מקור עליון שאינו מתגלה. אבל המילה אתה, היא ההתחלה להתגלות לחוץ. ומשום זה נקרא אתה, לשון נוכח, המגולה. והוא הימין, חסד דז״א, ונקרא כהן לאותו מקום, לבינה. כמ"ש, אתה כהן לעולם, שפירושו, מי הוא כהן לעולם ההוא, בינה? אתה, ימין העליון, חסד דז״א, שהרי הוא נמצא להתגלות.

מראות הסולם

יג) ועתה נפרש סדר כוונת הברכה בברכות שאינן תפילה. ברכת המצוות וברכת הנהנין, עולות מהמברך מלמטה למעלה, מעוה"ז ולמעלה, עד שמגיעות לתוך האור שאינו מאיר, המלכות, ומעוררות בכוח לאותו אור שאינו מאיר, בברכה ההיא, שבכוח הארת מ"ב אותיות הוא מעלה הברכה עד המלכות, הנקראת האור שאינו מאיר. וכיוון שהברכה הגיעה שמה, אז מתעוררים ז״א ומלכות ועולים עם המ״ן של הברכה עד הבינה, ונעשה זיווג חו״ב שם על המסך דזו״ן, ואז יוצאות מאותו מקור העליון, בינה, ברכות אחרות, שהם המוחין הנמשכים מבינה לזו״ן, מ"ד, ומתחברים עם המ״ן שבברכה, ובאות ושורות על ראש צדיק, יסוד דז״א, שנמשכים מראש ז״א אל יסוד שלו, הנקרא צדיק, להשפיע למטה, שהוא משפיע אותם אל המלכות, והמלכות לתחתונים. וכשיורדות מתברכים האבות, חג"ת דז"א, והבנים, נה"י דז"א, וכל הנרות שלהם, ספירות המלכות, שהן מאורי אש.

יד) עתה מבאר כוונת ברכות המצוות וברכת הנהנין על הסדר שלהם. ברוך, הוא המקור העליון מכל, או״א עילאין, הנקראים חכמה, וצריכים לכוון לרוקן ולהמשיך ולהאיר משם כל הנרות, כלומר, מדרגות התחתונות, כי כל המדרגות שמתחת או״א, נמצאים בגדלות רק בעת התפילה. אבל אחר התפילה, חוזרים לקטנותם, שהמלכות שוב עולה לבינה של כל מדרגה, וכל המדרגות חוזרות לקטנות. חוץ מאו״א עילאין, שבהם, בבחינת עצמותם, אפילו בזמן הגדלות אין המלכות יורדת מבינה שלהם, ועכ״ז הם תמיד בגדלות, ובזיווג שאינו נפסק לעולמים. ובכדי להמשיך תיקון למדרגות, צריכים להביאם למקום ג״ר. וע״כ אנו מכוונים בברוך להעלות זו״ן וישסו״ת לאו״א, שמשם יקבלו תיקונם. והוא ברוך, תמיד, שאו״א עילאין, הם ברוך תמיד, כי מימיו אינם נפסקים ,ע״כ מתחיל התיקון מהם, ואיך הם עולים לאו״א?

כבר ידעת, שע״י השם מ"ב אותיות, יורדת המלכות מהמסך המבדיל בין או״א לישסו״ת, ואז עולים ישסו״ת לאו״א, כשיש ביקוש לחכמה מלמטה, אז כל מה שהופרדו או"א וישסות מפני שלאו"א היה שלמות בקביעות, ולישסו"ת, ז"ת בבינה ביקשה חוכמה, וכאשר הורידו את הפרסות ​​ ונעשים שניהם למדרגה אחת, שאו״א, שהם כח״ב דבינה, נעשו לימין המדרגה, וישסו״ת, שהם בינה ותו״מ דבינה, נעשו לשמאל המדרגה. וגם ז״א עלה שמה עם בינה ותו״מ דישסו״ת, עם המ״ן של הברכה, ונעשה לדעת, קו האמצעי, המייחד או״א וישסו״ת, ימין ושמאל. ואחר שישסו״ת קיבלו הארת או״א עילאין ע״י הייחוד הזה, אז יורדים ישסו״ת למקומם, ויוצאים גם בהם ב׳ קווים ימין ושמאל, ע״י העלאת בינה ותו״מ שלהם. והם במחלוקת ואינם יכולים להאיר, עד שז״א נעשה להם לקו אמצעי, ומייחד את ימין ושמאל דישסו״ת. ואז נשלמים ומאירים בג׳ קווים חב״ד.

טו) ולכן נאמר, שמשם ההתחלה שנקראת עוה"ב, ישסו״ת לעתיד לבוא ג"ר דבינה, ועולם הבא מדרגת ישסו"ת, שבו נעשית התחלה לגילוי מוחין דחכמה, כי באו״א עילאין אין מאירים אלא חסדים בלי חכמה, כי הם ג״ר דבינה, והם לעולם כי חפץ חסד הוא, ואין מקבלים חכמה. אלא בישסו״ת מתחיל גילוי החכמה בקו שמאל שלו. וע״כ נעשית בו מחלוקת, והוא צריך לז״א, שייחד אותם ע״י מסך דחיריק שלו. וע״כ נקראים ישסו״ת ההתחלה, קצה השמיים, ולא או״א עילאין. שישסו״ת משפיעים לשמיים, ז״א. וע״כ נבחן ישסו"ת לקצה השמיים העליון. משום שיש קצה כעין זה למטה, קצה המקבל משמיים, ז״א. והיא נקראת ג"כ ברוך כנגד התחתונים, ולפיכך יש לכוון במילה ברוך גם במלכות. והטעם שאנו מכוונים באו״א ובמלכות, כי הברכה שאנו מעלים, עולה רק עד המלכות, ששם שורשינו. וע״כ יש לכוון במילה ברוך, במלכות.

אמנם המלכות ג"כ בקטנות כאשר בתפילה היא בגדלות, שגם היא צריכה תיקון. וע״כ אנו מעלים המלכות עם ז״א עד או״א עילאין, שלהיותם תמיד בשלמות, הם ראויים לתקן הכול. וע״כ יש לכוון במילה ברוך, גם באו״א עילאין וישסו״ת. וכאן בשאר הברכות, נקרא ברוך, חכמה עליונה, או״א עילאין, שממלאים ומתקנים את ישסו״ת כמו בשורשים העליונים, ז"א צריך למלא המלכות. הדעת מייחד או״א עילאין וישסו״ת זה בזה, שדעת הוא ז״א שעלה שם למ״ן, ואח״כ יורד ז״א עם ישסו״ת למקומם שגם במקומם הם שני קווים, וז"א צריך לעלות שוב ולבקש כדי להגיע לקו אמצעי גם בישסו"ת, ומייחד ב׳ קווים ימין ושמאל דישסו״ת, ויוצאים שם ע״י ז״א ג׳ קווים חב״ד. וע״כ, שלושה יוצאים מאחד אחד זוכה בשלושתם, מקבל גם ז״א ג׳ קווים אלו.

טז) וצריכים לכוון עתה ביציאת ג׳ קווים דז״א מישסו״ת. שיכוון במילה אתה, שאח״כ התחילו האורות דז״א להתגלות ולצאת מישסו״ת. ברוך, הוא סתום, כי ברוך, פירושו, או״א וישסו״ת, שבהם האורות סתומים מתחתונים. כי או״א וישסו״ת הם בינה, ואין לנו השגה בבינה, אלא בז״א. וברוך, הוא מקור עליון שאינו מתגלה, ישסו״ת. אבל "אתה", הוא התחלה להתגלות לחוץ, להיותו אור ראשון של ז״א שיצא מבינה, שהוא לשון נוכח, שהוא גלוי. קו ימין, חסד דז״א, היוצא מישסו״ת. כלומר, שיצא ממקום הסתום, בינה, למקום הגלוי, ז״א.

יז) הויה, קו האמצעי היוצא מישסו״ת, ת״ת דז״א, האמונה בכל הצדדים. כי קו האמצעי מייחד ב׳ הצדדים הימין והשמאל. וצריכים להמשיך קו האמצעי מהבינה לז״א, מטרם שממשיכים משם קו השמאל, מטעם שאסור להמשיך הקו שמאל מטרם שמתחבר עם הקו ימין. ולכן ממשיכים מקודם קו האמצעי, המייחד ימין ושמאל, ואח״כ ממשיכים קו השמאל. כי אחר שהמשכנו קו האמצעי, נמצא השמאל כבר כלול בימין, וימין בו. וזה שאנו ממשיכים במילה, אלוקינו קו שמאל, גבורה דז"א. עד כאן התקשרו הברכות זה בזה, ע״י המשכת ג׳ קווים. אבל המוחין עוד לא נמשכו, כי להמשכת המוחין צריכים לעלייה ב׳.

יח) ואחר שחג״ת דז״א מתברכים ולוקחים ברכות לעצמם, אחר שהמשכנו הארת ו״ק לז״א מישסו״ת, בעניין, שלושה יוצאים מאחד אחד זוכה בשלושתם, חוזרים חג״ת דז״א כלולים כאחד, אל המקור שלהם, ישסו״ת, כדי לקבל ממנו המוחין חב״ד, שהשאיר שם בעלייה ראשונה שעלה רק עם חג"ת ונה"י היו נפולים מבחינת המלכות, וכשירד היה עדיין בקטנות, מחמת חיסרון של הכלים דנה״י. ועתה, אחר שהמשיך הכלים דנה״י, יכול לקבל המוחין. כי אינם יכולים לחזור לאותו מקום לקבל המוחין, מטרם שקיבלו הברכות של הארת הו״ק, שע״י הברכות האלו יורד ז״א למקומו, ומוריד המלכות מבינה שלו למקומו, ומעלה הבינה ותו״מ שלו, שהם נה״י, ומתייחד בהם, ונשלמו הכלים שלו. ואז יכול לחזור לבינה לקבל מוחין. כיוון שהתברכו מקודם, שע"י זה המשיך אליו הנה״י, ונשלמו עשרה כלים שלו, חוזרים ונכנסים לאותו מקום, לישסו״ת, לקחת ברכות יתרות אחרות, המוחין דחב״ד, להשפיע אותם למלכות והמלכות לתחתונים.

 

 

 

אין תגובות

להגיב