הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת עקב יט-כא | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת עקב יט-כא | מתקדמים | שיעור 7

עקב יט - כא ​​ שעור 7

עשרה דברים לעשות בסעודה בשבת [עשרה דברים למעבד בסעודתא]

מנהגים באים לעורר נקודה פנימית אותה אוהבת הנשמה.

בעבודת הנפש הדבר הראשון הוא טהרה, דהיינו ביטול הגאווה.

כל הדברים שתקנו חכמים לעשות בסעודת השבת, באים כדי להשוות המעשים לחוקים בעולמות העליונים. במיוחד לכבוד השבת צריך אדם לכוון לנקודה הפנימית של הרצון והרגש של שלמות באהבה, וביחד. לשם כך יש להוסיף גם דברים גשמיים כמו לבושים ומעדנים מצד אחד, ומצד שני להסיר את העצב והבדידות.

לא) עשרה דברים צריך אדם לעשות בסעודה: א. נטילת ידיים. ב. לערוך ב׳ חלות לשבת. ג. לאכול שלוש סעודות. ולהוסיף מחול על הקודש. ד. להאיר נר על השולחן, שולחן בצפון ומנורה בדרום. והסבה, שהסֵבו אחד מברך לכולם.

לב) ובשבת בכל דבריו צריך להוסיף מחול על הקודש בין במאכליו ומשתָיו, בין בלבושיו, בין בהסבותיו. שצריך לתקן לו הסבה יפה, בכמה כרים וכסתות מרוקמים, מכל מה שיש בביתו, כמו שמתקנים חופה לכלה. כי שבת, היא מלכה והיא כלה. ומשום זה היו יוצאים בעלי המשנה בערב שבת, ומקדימים לקראתה בדרך, והיו אומרים, בואי כלה, בואי כלה אדם צריך להסכים בנפשו ולצפות גם לדברים שממילא יקרו, כדי להפעים נקודה פנימית לעבודת השם. וצריכים לעורר על השולחן שירה ושמחה אליה.

לג) וצריכים לקבל השבת, כמו שצריכים לקבל גבירה, שידליק כמה אורות נרות בשבת, ובהרבה תענוגים, ולבושים יפים, ובית ערוך בכמה כלי תיקון, בהסבה יפה לכל אחד ואחד. כי בשמחה ותיקון הזה גורמים לשפחה הרעה, לקליפה, להישאר בחושך, ברעב, בבכייה, בהספד, בלבושים שחורים כאלמנה. כי כשמלאה זו, חרבה זו. כי אין הקליפה מתמלאת אלא מחורבן הקדושה, וכן הקדושה מתמלאת מחורבן הקליפה.

לד) יצה"ט, הוא המלכה הקדושה. מלכות הקודש שירדה בשבת, הכלולה מע"ס, מעוטרת בשבע שמות שאינם נמחקים, בכמה מרכבות של החיות, ובכמה חֵילות ומחנות מלאכים. והמלך יוצא כנגדה בכמה מחנות. והיצה"ר, שפחה רעה, נשארת בחושך, כאלמנה בלי בעלה, בלי מרכבות. קשה לסור מרע ולהשאר בלי כלום, לכן יש לעשות טוב, וממילא לא יהיה מקום לרע.

עצבות מעוררת את כוחות הטומאה.

לה) ואלו, שנאמר עליהם, למזבחים ולמקטרים למלֶכֶת השמיים ומזלות אשר לא ציוויתי, שהיא העבודה, שהם עובדים אל השפחה הרעה, השולטת בערבי שבתות, וערבי לילות רביעיות, מה הם עושים בשבת? הם לוקחים בגדים שחורים, ונחשכים האורות שלהם, ועושים הספד בליל שבת, כדי להשתתף עם השפחה הרעה, להיות בעצבות בצרה ובחושך, כמו שהיא שורה. כי גם זה לעומת זה עשה האלוקים.

לו) אחר שחטאו ישראל, ונחרב ביהמ"ק, כתוב בשכינה באמא הקדושה, איכה ישבה בדד העיר רבָּתי עָם הייתה כאלמנה הקב"ה בעלה של השכינה. וע״כ, מכבים בליל תשעה באב האורות והנרות, ועושים הספד ויושבים כאבלים, להשתתף בצער השכינה, משום שהם בעוונותיהם גרמו לה כל השבר ההוא. המצב ההופכי לעונג השבת, הוא גלות השכינה במצבה הירוד.

לז) דבר החמישי שצריכים לעשות בשבת, הוא קידוש לעניין מיוחד ע"י כוס יין של ויכוּלו, קידוש. ו. שדברי תורה יהיו על שולחנו. ז. להאריך על שולחנו כדי שיבואו עניים לשולחנו. ח. נטילת ידיים במים אחרונים לתת מעט לס"א כדי שיעמוד בצד עד גמר התיקון. ט. ברכת המזון. י. כוס של ברכת המזון. וצריך להתאמץ על עשרה דברים הנ״ל, לתקן אותם בקדוש, שהיא המלכות, כלולה מע"ס. והמלכות נבחנת לשולחנו של הקב״ה מהגבורה. ומשום זה לומדים שולחן בצפון, צד הגבורה.

לח) ועתה משה, מפרש עשרת הדברים, שאדם צריך לעשות בסעודת שבת. הראשון, נטילת ידיים, כי ידיים מזוהמות פסולות לברכה, משום שהן שניות לטומאה. כי כשהידיים טמאות הן אב הטומאה, ראשון לטומאה. וכשהן טהורות, הן שניות וראויות לברכה, כי הברכה אינה שורה אלא על טהרה. כי הכוהן, איש טהור, איש חסד, שורה עליו הברכה. כמ"ש, כשמן הטוב על הראש. ומשום זה, דבר אל אהרון ואל בניו לאמור
כה תברכו את בני ישראל. והתבאר, כל כוהן המברך מתברך, ושאינו מברך אינו מתברך. ולומדים, כל ברכה שאין בה אזכרה, הויה, ומלכות, כלומר, מלך העולם, אין שמה ברכה. מלכות, אדני. וע״כ צריך להיות בכל ברכה אזכרה, הויה, ומלכות, אדני.

לט) וצריך ליטול ידיים עד הפרק, שבו חמישה אצבעות, שגזרו עליו ליטול י״ד ​​ (14) פרקים, שבחמישה אצבעות, שבכל אצבע יש ג׳ פרקים ובאגודל ב׳ פרקים. בשעה ההיא שורה י״ד ה׳ עליו. והוא י״ד של הברכה מצד החסד, שבו חכמה ביד ימין. כי בגדלות דז"א עולה החסד להיות חכמה. והיא י״ד דקדושה מצד הגבורה, ששורה בדין. והיא י״ד דייחוד מצד הת"ת, המייחד ימין ושמאל לאחד, שהוא שורה בי״ד פרקים של הגוף, שי״ב פרקים הם בב׳ זרועות, שבכל זרוע ג׳ פרקים, והם שישה, ובב' שוקיים שבכל שוק ג׳ פרקים, שהם שישה, וביחד הם י״ב. ועם ב׳ שבגוף וברית, הם י״ד. והתבאר ג״פ י״ד בג"ס חג"ת.

מ) וג"פ י״ד הם מ״ב (42). י' י' י' שבי״ד י״ד י״ד, רמוזים ביברכך יאֵר יישׂא, מן הויה, הויה, הויה, שבהם, ג׳ אותיות י' שבג׳ הויות, יברכך הויה, יאר הויה, יישׂא הויה. ד׳ ד׳ ד׳ מן יד יד יד, הן רמוזות באדני אדני אדני. ואמר הנביא על ג״פ הויה ועל ג״פ אדני, היכל הויה, היכל הויה, היכל הויה המה. שהיכל הוא מלכות, אדני. ע״כ אמר ג״פ היכל הויה, שהם ג״פ אדני וג״פ הויה. וזהו שניתקן נטילה ביד, לרמז על י״ד פרקים. וג׳ י״ד שבחג"ת, ג׳ הויות, וג׳ אדני.

מא) וכל צד מג׳ קווים חג"ת, ימין שמאל אמצע, ג״פ י״ד, מג׳ פנים שבחיות אריה שור נשר, הויה הויה הויה. ומג׳ כנפיים שבחיות, ד׳ ד׳ ד׳, ג״פ אדני. כולם צריכים להיות מן כ״ח אדם, הויה במילוי אלפין, יוד הא ואו הא, שבגי' אדם. כ״ח שלו, המילוי דמילוי של הויה דאלפין, יוד ואו דלת, הא אלף, ואו אלף ואו, הא אלף. שהם כ״ח (28) אותיות, כנגד כ״ח פרקים שבעשר אצבעות הידיים. והמלכה אינה שורה בכ״ח שלו, בכ״ח פרקי האצבעות, עד שעובר מהם הזוהמה של השפחה הרעה הפסולה, אשת הפסול. משום זה, ידיים מזוהמות פסולות לברכה, כי שפחה הפסולה שורה עליהם.

מב) ואלו המים לטהר היד, ששורה שם יד הויה. יד הויה, מים של תורה, שעמי הארץ, שהם שרץ, שאין להם תורה להוציאם מטומאתם, מה מועיל להם טבילה, בעת שהשרץ, שפחה הרעה, בידיהם, בגזל שבידיהם, בגזל של ברכות שגוזלים מהקב״ה, שאינם יודעים לברך, ואינם יודעים מה היא ברכה, ומה היא זוהמה. יש ליטול ידיים במים כדי לטהר, לא כדי לנקות בחיצוניות, למרות זאת יש לעשות נטילה עם מים זכים. עמי הארץ הם אלו השואפים לארציות, שאינם מחזיקים באידיאה גבוהה. הם חושבים שעולם זה הוא המוצר הסופי ממנו יש ליהנות, ואינם רואים צורך בקשר עם השם.

 

שאלות חזרה בזוהר עקב יט-כא
1.מהם עשרה דברים שצריך לעשות בסעודה?
2. מי נקראת השבת וכיצד עלי להתייחס אליה ובמה אני מראה את יחסי זה אליה?
3. מדוע צריך לנטול ידיים לסעודה ואילו סודות וכוונות למדנו בעניין נטילת הידיים?

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב