הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת כי תצא י"ג-ט"ו | השקפה |...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת כי תצא י"ג-ט"ו | השקפה | שיעור 5

כי תצא  יג – טו   שעור 5

עשר ולא תשע

אָדָם לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת נֶאֱמַן אִם לֹא יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל עַצְמוֹ.

אָדָם נֶאֱמָן מוּכָן לָתֵת עַצְמוֹ לַשֵּׁנִי, לְיַחֵד.

לִקְרִיאַת שְׁמַע צָרִיךְ לָבוֹא בְּנֶאֱמָנוּת, וּלְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל מַלְכוּת שָׂמִים.

שֵׂכֶל יָשָׁר בָּא לְהַגְדִּיל אֶת הָאֱמוּנָה.

ראייה קלוקלת כאילו יש ממשות בס"א, נקראת לעשות אלקים אחרים.

מי שאומר הייתי חייב לעשות דבר מסוים, לא יכול להיות נאמן, מאחר אותו דבר, או רצון יכריע אותו לפעול גם בניגוד לנאמנותו.

שלמות התחתון הוא בחיבור לעליון, תוך שהוא בא בביטול אליו. מצד הזכר שבאדם, עליו לחבר את כל התובנות שלו לשכינה, לגבירה. כלומר לבחור ברצון לקיים מצוות התורה וברצון לעשות נחת רוח לבורא מתוך אהבה ושמחה, כל זאת ללא צפייה לשכר. 

עבדות השם צריכה להיות מתוך בחירה ברצון חופשי, שאז יכול להרגיש כבן, ולא כעבד שמחויב. כך יוכל להגיע לאהבה.

אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים, שאינו נותן אותה למי שמחלל שבתות וימים טובים, אלא למי שהוא בן מלך, ושומר תורה ומצוות באהבה ויראת אדונו, ולא על מנת לקבל שכר, אלא כבן שהוא מחויב לעשות ציוויו של אביו, שעליו נאמר כבד את אביך ואת אמך. את אביך זה הקב"ה ואת אמך זו היא השכינה.

ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ

אלו שפחות נכריות מצד סם המות שהן כנגד השכינה שהן נוקבה של סמאל אשר השפחה הייתה למטרוניתא היא שפחה יורשת את גבירתה ועל כך רגזה הארץ. שפחות אלו המנסות תדיר לרשת את הגבירה. ס"מ ובת זוגו היו עבדי הקב"ה, אך לאחר שקצת התעלו, הם באים לנסות לשלוט, עד גמר התיקון שהקב"ה יעביר אותם מהעולם. מי שמשנה את השקפתו לפי המאווים הפרטיים, הופך את יסודות האמונה להיות עבדים לתאוותיו.

ושמח את אשתו

בכדי לשמח את אשתו צריך האדם לתת לה הרגשה אמתית שהיא חלק מכל עבודתו הרוחנית, עד כדי שבלעדיה הוא יודע שלא יוכל להצליח.

תגיות: כוח האמונה, נאמנות,קריאת שמע

אין תגובות

להגיב