הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת כי תצא י-י"ב | מתקדמים | שיעור 4

כי תצא ​​ י - יב  ​​​​ שעור 4

ולו תהיה לאשה

עיקר החשיבות בעבודת הנפש, למצוא מה חלקו בכלל המערכת.

בעוונותיו מביא אדם עצמו להיות אנוס לשד פנימי, וכך מתגלגל עד אשר פועל את כוח הנשמה לבוא לדבקות כראוי. ביגיעה נכונה יכול האדם להפוך השד שבו בהוספת האות יוד לשם שדי, ע"י שמתחבר לבורא ע"י קדושה וברכות, ובעיקר ע"י כוונה בקריאת שמע. למעשה עליו לאנוס עצמו ולקבל את הנשמה כשליטה עליו.

כט) המצווה שלאחר זו היא לישא אנוסתו, כי ודאי יש אנוסה מב' צדדים, כי יש שהיא אנוסה מחמת אהבתו אליה, אבל היא אינה אהבת אותו, ויש אנוסה שהיא אוהבת אותו, אבל היא יראה להתחבר עמו בלי קידושין וברכה, ואינה רוצה אם הוא הדיוט, אליו נאמר ולא תהיה לאשה.

ל) בסתרי תורה כשאדם בוחן את הדברים גם בפנימיותם יש לנו להמשיל משל. יש נשמה שהיא מטרוניתא, היי שנמשכת ממלכות דאצילות ויש נשמה שהיא אמה, היי שנמשכת מעולם הבריאה, כמו וכי ימכור איש את בתו לאמה. ויש נשמה שהיא שפחה הדיוטה, היי שהיא מעולם עשיה. וגם האדם הוא כן. יש אדם שהוא עבד שפחה אל הנשמה, ולפעמים הוא שהנשמה הולכת בסוד הגלגול מחמת שהאדם חטא עמה בגלגול הקודם, אז ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה, שהנשמה אינה מוצאת בו מנוח, מחמת העוונות שבגלגול הקודם, והיצר הרע רודף אחריה ליכנס בגוף הזה, שהוא שפחה אל יצר הרע, כלומר כח העוונות שמגלגול הראשון שיש בגוף הזה נבחן שהוא שפחה אל יצה"ר והוא שד יהודי הכפוף ליצר הרע, והנשמה שהיא י הנק אמה העבריה להיותה מעולם הבריאה, ובה שם הזה היי כח העוונות של גלגול ראשון שמתהפך להיות שדי מחמת ששמר הנשמה וחזר על ידה בתשובה, ומברך עמה להקב"ה בקדוש קדוש קדוש ומיחד עמה להקב"ה בקריאת שמע. במקום שהשד יזיק, משתמש האדם בכוח הנשמה להוסיף אות יוד, לשם שדי, שאז גם כאשר הוא מרגיש אנוס שאינו יכול להשתחרר, דהיינו שיש בו שד מגלגולים קודמים, שאז הוא עבד ליצר הרע. כאן עליו להתחבר בכוח הנשמה לבחינת אמה מעולם הבריאה, שאז יכול לתקן ולהתגבר על עוונות גלגולים קודמים ולהשתחרר מתבניות הגיון לא נכונות, ולהתגבר על תת מודע המחזיק בדעות שגויות. כוח זה זמין בעיקר בכוונות קריאת שמע,

ואחר שעושה כל זה, מה שהוא היה שד כוח העוונות שבגוף שהוא מזיק, הי כח העוונות שבגוף, חזר להיות מלאך שלו מבחינת מטטרון וחזר להיות שדי כי כך עולה מטטרון בחשבון שדי. ומיד יתקיים בו על הנשמה, ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו. ואם אינו חוזר בתשובה, הנשמה משועבדת אצלו בעוונות שעשה ויתקיים בו האשה וילדיה תהיה לאדוניה, היי שהנשמה תצא ממנו לשורשה ונאמר באותו שד שהוא בעל חובו, היי כח העוונות שבגוף המגולגל הקודם, והוא יצא בגפו רק בכוח הגוף, היי שיצא בלי תקון. ושד הזה הוא כמטה משה שהתהפך ממטה לנחש ומנחש למטה, כך שד הזה מתהפך משד למלאך לשד כפי מעשיו של האדם.

לב) ועל שם השדים הבאים מזה, היי משד הנהפך למלאך שהוא כוח נפשי מתוקן, העמידו בעלי המשנה שיש מהם כמלאכי השרת, שהם תלמידי חכמים היודעים מה שהיה ומה שעתיד להיות, והם בצורתם בארץ למטה, שהם בעלי הפילוסופיא, אצטגניני ישראל היודעים מה שהיה ומה שעתיד להיות, על פי האותות של החמה והלבנה והליקוי שלהם וכל כוכב ומזל, יודעים מה שמראה בעולם. אמון יש לקיים לצד הנשמה לעשות חיבור אמיתי, ואם לא מתחבר לכוח המלאך, נשאר תקוע נתון לשד.

לג) ויש מהם משדים כבהמה, שהם פרים ורבים כבהמה, הצורה שלהם למטה בארץ, הם עמי הארץ, והעמידו בעלי המשנה שהם שקץ ובנותיהם שרץ, ועל בנותיהם נאמר ארור שוכב עם כל בהמה, והם שונאים תלמידי חכמים בעלי משנה שהם מלאכי השרת ממש. ומשום זה העמידו בעלי המשנה על האדם, אם יהיה כמלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו, ואם לא לא יבקשו תורה מפיהו, כי ת"ח הם כמלאכי השרת ממש. חכם הרואה את הנולד, לא מחפש מקרים התלויים בזמן ומקום, אלא יודע את ההתפעלות הנפשית שתגיע ממצב נפשי הנתון. יודע הוא את הפוטנציאל הטמון בנפש, ורואה שפעולות מסוימות מביאות לתוצאה ידועה. מכאן שגילוי העתיד הוא גילוי הפוטנציאל הנובע מהתנהלות מסוימת.

העתיד הוא הפוטנציאל הטמון באדם להוציא מהכח אל הפועל.