הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת וילך ז-ט | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת וילך ז-ט | מתקדמים | שיעור 3

וילך ז - ט  ​​​​ 3

 

ג' הם שעומדים בעדות להעיד

 

אין לאדם מספיק בטחון שיכול הוא להגיע לרצון השלם בעבודת השם.

בנוסף לאמונה שלמה למעלה מהדעת, צריך האדם לפעול כשותף.

כדי להגביר ביטחון זה בזמן שאדם טרם הגיע למטרה, לארץ המובטחת, לרצון השלם בדבקות, צריך עדות ככלי שיחזק את האמונה שהמטרה אפשרית. תקווה לא מספיקה, דרושה אמונה שלמה ביכולת להגיע לתכלית. עדות זו צריכה להיות בנויה על שלשה קווים, שהם בחינת האמונה בשלושת האבות. באר יצחק מצד שמאל, הגורל על פיו חולקה הארץ, שזו בחינה של למעלה מהדעת שהיא האמונה.

 

אדם צריך להנחיל בנפשו את העדות שהכל תלוי ברצון השם, מאפשר לעצמו לקבל כח להתקדם למטרה. אינך יכול לגרום לתוצאה, אך עליך להראות השתוקקות לכך.

 

בנס הסנה מראה למשה נשיאת הפכים, ושהארץ המובטחת היא נס גדול.

 

כא לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלוקיכם וג' הוקשה לו למה אמר ה' אלוקיכם ולא אמר ה' אלוקינו. ומשיב כבר העמדנו הדברים בכמה מקומות, את הטעם של השמות אלקיכם אלקיך אל אלוקינו.

 

כב אמר ר אבא אמר ר יהודה מ"ש כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. אדמת קדש ודאי היי ארץ החיים שהיא המלכות, נק קודש שהיא מובדלת להשפעה אשר אתה עומד עליו, עליו ודאי. היי בתחילה ומכל שכן אחר כך, למדנו אמר ר יוסי כתוב והיה שם בך לעד שיעיד עדות אומר למשה שיזכה לעמוד על אדמה זו גם לאחר מכן

 

כג ג' הם הנמצאים בעדות להעיד ואלו הם, באר של יצחק, הגורל, והאבן אשר שם יהושע. ושירה זו יותר מהכל, שנאמר לען תהיה לי השירה הזאת לעד וג' אמר רבי יצחק אם כן ארבעה הם, אמר לו ודאי כן הוא אבל בגורל לא כתוב בו עדות.

 

כד באר של יצחק מאין לנו, כי כתוב על פי הגורל תחלק נחלתו שהיה אומר זה ליהודה וזה לבנימין וכן לכולם. וע"כ אומר על פי הגורל, היי שהגורל דבר. האבן של יהושע שכתוב, הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה, וכאן כתוב והיה שם בך לעד, וכתוב וענתה השירה הזאת לפניו לעד, היא ודאי העידה בישראל. אנחנו רוצים לראות שנזכה בארץ הזו, והעדות היא בבאר יצחק, הגורל ובעיקר השירה. כל זאת נצרך מפני שיוצאים לגלויות, וזו העדות שיחזרו לארץ הקודש. עדות נוספת היא האבן של יהושע, בכניסה במעבר הירדן, היא עדות שאם עברנו וצלחנו פעם את הירידה, ניתן לעשות זאת שוב ואין יאוש כלל.

 

שיר שירה

 

כה א"ר אלעזר, מה שכתוב וידבר משה וגו' את דברי השירה הזאת עד תומם, כאן יש להסכל מהו את דברי, את השירה הזאת היה צריך לומר. ומהו עד תומם. משיב אלא כך למדנו בסוד המשנה, כל אלו הדברים שאמר משה כולם היו נחקקים בשם הקב"ה. וכל אלו הדברים היו באים ועולים ויורדים ונחקקים שם בשם הקב"ה, וכל דבר ודבר היה בא לפני משה להתחקק על ידו ועמד לפניו, הי שכתוב את דברי השירה, כי על דבר ודבר בא לפניו להתחקק היי שכתוב עד תומם היי עד שנגמרו להתחקק בשם ה' כל אחד מהדברים קיבל עצמאות ונחקק הן כפרט והן כחלק מהכלל

 

כו ר אבא אמר, את דברי השירה הזאת, שואל שירה הזאת היה צריך לומר ולא השירה, ומה רומזת ה הידיעה ומשיב, אלא שירת הקב"ה אמר, כש"א שיר השירים אשר לשלמה, שהוא למלך שהשלום כולו שלו שהוא הקב"ה. כבר העמדנו מזמור שיר ליום השבת, ליום השבת ממש, שהוא המלכות, שיר שהקב"ה אמר ליום השבת שהוא המלכות.

כז אלא כאן יש להסתכל שם אמר שיר וכאן שירה ששיר הוא זכר, ז"א ושירה היא נוקבא היי מלכות. והרי למדנו כל הנביאים כולם כלפי משה הם כקוף בעיני בני אדם. והם אמרו שיר היי שיר השירים, מזמור שיר ליום השבת ומשה אמר שירה. משה היה לו לומר שיר והם שירה ומשיב, אלא זה הוא סוד הדבר משה לא אמר זה לעצמו אלא בשביל ישראל שזו המדרגה שהם מסוגלים להבין.

 

כח א"ל ר"ש אינו כן, אלא משה נודע מכאן ודאי שהיה במדרגה עליונה יתרה מכולם. משה עלה ממטה למעלה והם ירדו ממעלה למטה. הוא משה עלה ממטה למעלה כמו שלמדנו, מעלים בקודש ואין מורידים. משה עלה ממטה למעלה שאמר שירה שהיא תשבחה של המלכה שהיא משבחת אל המלך. והתחיל במלכות, ומשה עצמו התאחד במלך ונמצא ששירה שלו עלתה ממטה למעלה והם ירדו ממעלה למטה שאמרו שיר שהוא בחינת זכר שהוא השבח שהמלך משבח את המלכה והם התאחדו במלכה.

ונמצא השיר שלהם ממעלה למטה מז"א אל המלכות. וע"כ נודע בזה שבחו של משה שהוא יותר מכולם היי שכתוב, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' היי שירת המלכה. למי, לה' משום זה כתוב ויכתוב משה את דברי השירה הזאת וכן וענתה השירה הזאת. שאם זה בא מז"א זו רק מדרגת נשמה, ומצד המלכות זו מדרגת חיה. כאשר ניתן הדבר רק ממעלה למטה בלי שיתוף התחתון, זו מדרגה נמוכה יותר, מפני חוק הופכיות כלים ואורות.

 

כט וענתה השירה הזאת, שואל וענו הדברים האלה היה צריך לומר, ומשיב אלא סוד הדבר כמו שהעמדנו שכתוב וארץ מתקוממה לו שפירושו שהארץ שהיא המלכות מתקוממה לו שפירושו שהארץ שהיא המלכות מתקוממה לעשות דין באדם. ומשה הסתכל בכל וע"כ אמר שירה שהיא בחינת המלכות כדי לתת לדברים אחיזה במקום זה, במלכות, שממנה יהיה עליהם הדין. שכתוב וענתה השירה הזאת לפניו. ולמה, הוא שכתוב כי אני ידעתי את יצרו וכתוב כי ידעתי כי אחר מותי וגו' וכאשר תעשו את זה, מיד וענתה השירה הזאת לפניו לעד, היי שהמלכות תעניש אתכם. שכאשר תבוא מידת הדין לפעול, יזכירו שכל עם ישראל אמרו שירה על הים. וקשה מפני שמלכות שמים אמורה לשפוט, וכאן אומר שהמלכות, הארץ היא תשפוט.

 

 

ל כתוב, יגלו שמים עונו שהוא ז"א שנק שמים ולא יותר, אלא שמגלה עון בלבד, אבל וארץ מתקוממה לו, בזו בארץ שהיא המלכות נעשה הדין למי שנעשה.

 

לא וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת, עתה התשבחה היא של דוד משום שאמר שירה ממטה למעלה, ממלכות לז"א כמו משה, וזכה למדרגה ההיא לומר שירה ממטה למעלה, ולא אמר שירה זה אלא בסוף ימיו, שהיה בשלמות יתרה משירה הזו. כמו שלמדנו, אל תאמן בעצמך עד יום מותך וכאן למה זכה דוד לומר שירה ממטה למעלה בסוף ימיו, הוא משום שאז היה במנוחה מכל צדדיו שכתוב, ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו.

 

לב א"ר שמעון שירה החשובה מהכל, מה היא, ומשיב הוא כמו שלמדנו בסוד המשנה, שהעבודה צריכה להיות בדיבורים ובמעשה, בב' יחודים ממטה למעלה וממעלה למטה, כן כאן הוא ממטה למעלה וממעלה למטה ואחר כך לכוין בלב ולקשר הכל בקשר אחד. כאשר אדם מקבל מלמעלה בלי להיות שותף, זו קבלה חלקית ממעלה למטה בלבד.

 

שאלות חזרה בזוהר וילך ז-ט
1. מהם ג' הממצאים בעדות להעיד ועל מה הם מעידים?
2. מה הבדל בין שירה לשיר ומה הבדל ואגב כך, מה הבדל בין משה רבינו לשאר הנביאים?
3. האם הדין בא ממלכות הארץ או ממלכות שמיים ומה היחס ביניהם?
4. מהי השירה החשובה מכל?


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב