הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית סז-סט | מתקדמים |...

הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית סז-סט | מתקדמים | שיעור 23

בראשית זוהר חדש סז - סט שעור 23

עשר ספירות בלימה

 

ספירת ההוד שבמלכות נשלטת בעזרת אות ה תחתונה משם הויה. ספירה זו מתחלקת לימין ושמאל, שני חצאי גוף, עם שליטה לסירוגין. בזמן קטנות שולט הימין, ובזמן גדלות קם השמאל לשלוט, אך כאן לא ניתן לקבל את האור.

 

ספירת היסוד טיבעה חסדים, היסוד הוא צדיק אליו צריך לכוון את הלב דרך קו אמצעי, כדי לזכות לחיבור עם העליון במחויבות של ברית. היסוד מאיר חסדים על כל מצוות עשה השייכות לברית, ואת השמירה במצוות לא תעשה.

 

עיקר ספירת המלכות, ליבו של האדם, צריך הכנה בכדי לקבל את האור, בתנאי שמוותר על האור ובא בביטול מוחלט לצדיק, ליסוד תוך שמירה על הברית. המלכות, יהודה חייב לבוא בהכנעה גמורה ליוסף, צדיק יסוד עולם.

 

חבור לעליון אפשרי כשפועלים רצון להשפיע לכלל, ואין חיבור כשפועלים את הרצון לקבל הנאה לפרטיות.

 

על האדם לבנות את ליבו בהתאם לספירות המלכות, ולזכור היטב שבזמן תיקון ישנו הסתר וצריכים לפעול חסדים, ורק בגמר תיקון ניתן יהיה לזכות בגילוי בחינת: גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה- נִפְלָאוֹת, מִתּוֹרָתֶךָ.

 

קנד ביאור ספירה ח שהיא ספירת ההוד שבמלכות הוציא על הסבה של ספר השמיני רושם ככב אחד היי רשימה אחת בלבד הוא על ארבע וארבע עליו שולטים אחד באחד וזה קם ויורד, מאחד הם תלוים מאחד נבראו. קדוש הוא עליון הוא הוא הוה הוא אחד. רשם בו אות ה עילתא פירושו סבה כמו עלת העלות.

הסבה ליציאת קו ימין היא עלית המלכות לבינה והסבה לקו שמאל היא יציאת המלכות מהבינה למקומה, ואין להאריך כאן כשמלכות עלתה לבינה אח"פ ירדו מהמדרגה ונשארו רק גלגלתא ועינים שהיו קו ימין. לאחר מכן שהמלכות ירדה חזרה חזרו האח"פ לצד שמאל במדרגה ​​ וז"ש שעל הסבה לספר השמיני שהיא הוד הוציא רושם ככב אחד שהיא מלכות הוציא מהבינה ואז יצא קו שמאל, שלא היתה כאן פעולת ההוצאה ממש אלא רק רשימה מפעולה זו, כי פעולת הוצאת המלכות מבינה נעשתה בקו שמאל שלמעלה מפרסא וכאן לקו שמאל שלמטה מפרסא נמשכת רק רשימה מפעולה זו.

הנה יש ב בחינות בימין ושמאל. א זה בצד ימין וזה בצד שמאל. ב הצד ימין נבחן שהוא למעלה וצד השמאל נבחן שהוא למטה. וכבר התבאר לעיל בדבור הסמוך, שאחר שנכללו ימין ושמאל ע"י קו אמצעי נעשו ימין ושמאל בנצח וימין ושמאל בהוד. גם התבאר שם שכל צד כולל ארבע בחינות שהם ג קווים ומלכות המקבלת אותם. נמצא שיש ארבע בחינות בימין שבהוד וארבע בחינות בשמאל שבהוד. וז"ש הוא על ארבע היי צד השמאל שבהוד כלול מארבע בחינות, ג קווים ומלכות המקבלתם. ארבע עלוי היינו ארב בחינות שבימין דהוד, שהם למעלה מהשמאל שבו וע"כ אמר ארבע עלוי ואלו ימין ושמאל, שליט חד בחד ששולטים זה בזה פעם שולט הימין על השמאל ופעם שולט השמאל על הימין על דרך שהתבאר בימין ושמאל דנצח. כשישנה שליטת השמאל הבחינה נק עומד, וכשימין שולט נק יושב.

הארת הימין ג"ר וז"ש דא קאים אם השמאל שולט הוא קם היי שממשיך ג"ר כי קימה רומזת לג"ר דא יתיב, אם הימין שולט הוא יושב היי שמאיר רק הארת ו"ק כי ישיבה רומזת לו"ק והטעם הוא כי היושב אינו משמש בכלים דנה"י שלו והחסד נה"י דכלים חסר ג"ר דאורות. חברו עוזב אורותיו ועוזב שליטתו, כשהשמאל מאיר מאיר ממטה למעלה כשהימין מאיר, מאיר ממעלה למטה ועם כל זה שניהם תלוים בקו אמצעי שניהם מתמעטים ע"י קו אמצעי כי הם ימין ושאל דשמאל והשמאל המעט ע"י קו אמצעי כי ה מורה על דינים דפרסא ומסך שהם נמתקים בספירת ההוד כמ"ש

 

קנה ספירה ט היסוד שטח על זיו העליון ספר תשיעי זה ואינו נראה נסתר ברמ"ח עולמות ההולכים בו. שקול בצלם של בעל הרשימה דחמש רוכבים על חמש שהוא המלך. שלאו רמ"ח עולמות משמשים אותו יורד ביום המאיר ועלה בלילה שנחשך רשם עליו ג אותיות נתן עליו אות י

רוצה לבאר כאן שהארת היסוד היא רק בחסדים ולא בחכמה, היי בשעת הזווג שהיסוד מאיר בזיו העליון אז אינו מאיר בחכמה שה"ס ראיה אלא שהוא נסתר בהארת החסדים כי הת"ת כולל תרי"ג עולמות רמ"ח בימין שה"ס חסדים וה"ס רמ"ח מצוות עשה. ושס"ה בשמאל שה"ס הארת חכמה וה"ס שס"ה לא תעשה ואלו רמ"ח עולמות שה"ס חסדים מאירים בעת זווג ביסוד. והיסוד מסתתר מהחכמה, שהיסוד שקול בצלם הת"ת שהוא בעל הרשימה שחמש ספירות כח"ב חו"ג מאירים בו בחמש ספירות תנהי"מ כי היסוד שקול ושווה לספירת הת"ת שהת"ת הוא המלך שרמ"ח עלמין משמשים בו. ושלא בשעת הזווג כשיש חכמה ביסוד אז הוא בחינת לילה שאינו יכול לפעול את החכמה שבשעת הזווג שאז הוא בחינת יום, המאיר שבו שוטים החסדים אז הוא יורד ומאיר לתחתונים וכששולטת בו הארת החכמה היי שלא בשעת הזווג הוא בחינת לילה ושהוא חשך מחמת חסרון החדים, והוא מסתלק מהתחתונים ואינו מאיר, היי שג' קווים מאירים בו ביסוד היי גם הארת חכמה אלא שהחסדים שולטים בו, כי סוד י רומזת על אות ברית שהיא הארת היסוד. הארת היסוד באה בעיקר לייצג את החסד והזיווג ובלילה כשאין זיווג היא חכמה בלי חסדים

 

קנו ביאור ספירה י שהיא ספירת המלכות דמלכות הוציא מסוד י"ח אלפים שהוא יסוד. ספר עשירי שהוא מלכות שעשר אותיות בשם שנחקק בעשרה ושולט בעשרה. כשהגיע להזדעזע בח"י עולמות ארבעה באים הולכים עליה עשרה בעשרה רוכבים עליה טבעות הטבעות מתאחדות ממנה הוא ואשתו אחד הם.

עיקר המלכות נבנית תמיד מהארת החכמה שבשמאל, אלא אז במצב השלמת כלים נחשבת לבחינת אחורים שאינה מאירה. וע"כ היא מתקנת אח"כ להזדווג עם ז"א ולהאיר בחסדים כמוהו ואז היא בבחינת פנים לאחר שמיעטה עצמה לפני היסוד, יכולה לקבל ממנו החסדים כהכנה לזיווג. וכשיסוד דז"א משפיע לה חכמה הוא נק ח"י אלפים כי שם היסוד הוא ח"י כי אינו חי אלא בעת ההשפעה והחכמה מכונה אלפין בסו"ה ואאלפך חכמה. וכשהיסוד דז"א משפיע חסדים הוא מכונה ח"י עלמין. ח"י הוא שם היסוד כנ"ל ונק עלמין מלשון העלם מפני שנעלמת בו הארת החכמה.

מהשפעת החכמה שביסוד דז"א מעביר אל המלכות מבחינת שמאל דבינה שאז נק ח"י אלפין, הוציא ספר עשרה שהוא מלכות שנכללת מעשר אותיות שהן ע"ס. כי המלכות נק שם וכשמקבלת חכמה הוא בעשר ספירות דאחורים וז"ש בשמא, היי במלכות כי כלים דאחוריים מכונים חקיקה בעשרה בע"ס. ואז המלכות שולטת בע"ס שלה כי הארת החכמה נבחנת לשליטת המלכות. וכל זה הוא לבנין המלכות. כשמגיע זמן הזווג המכונה ביטוש וזעזוע היי לקבל מהשפעת החסדים שביסוד ז"א שאז נק ח"י עלמין. ארבע שהם ג קווים ומלכות דז"א הנק חגת"ם באים והולכים עליה, כלומר שמשפיעים לה חסדים כי השפעת החסדים מכונה הליכה. שעשר הספירות דז"א רוכבות על ע"ס דמלכות. רוכבות פירושו שולטות כי מי שרוכב שליט. זה מורה שאין שום שליטה להארת החכמה הנמצאת בע"ס של המלכות ורק החסדים דע"ס דז"א הם השולטים ואז נבחנת המלכות לנקודה אמצעית משום שהיא כולה תחת שליטת קו אמצעי שהוא ז"א והמדרגות הנמשכות מהנקודה האמצעית נק טבעות משום שמסובבות וסוגרות המדרגה שלא תקבל אלא חסדים בלבד. שמשליטת עשרה דז"א על עשה של המלכות מתאחדות כל המדרגות המכונות עזקאן דעזקאן שמשם לוקחים כחם. שז"א ואשתו המלכות הם אחד, כלומר שאין היכר לצורת המלכות אלא כולה נכללת בז"א.

 

שאלות חזרה בזוהר חדש בראשית סז-סט
1.הסבר את ספירת ההוד שבמלכות מהו הימין והשמאל שבה מהם בחינת הד' פעמיים מתי היא בבחינת קימה ומתי בבחינת ישיבה ומה ההתחלפות של לוקח ועוזב ועולה ויורד?
2.הסבר את בחינת היסוד מתי הוא נקרא חי אלפין ומתי חי עלמין ומתי הוא לילה ומתי הוא יום?
3. הסבר את ספירת המלכות שבמלכות ואת הקשר שלה עם הז"א עד ההבחנה שז"א ואשתו המלכות הם אחד?
4. מדוע נבחנת המלכות עם עשר ספירותיה לבחינת שם סתום ואינו מפורש?

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב